פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העליון: אין לשון הרע בכתבת "עובדה" על סרן ר'

      השופטים קיבלו את הערעור של אילנה דיין בפרשת וידוא ההריגה בילדה אימאן אל-המס. לדבריהם, הכתבה לא הייתה הגונה, אך לא הפרה דיני לשון רע - בניגוד לפרומו ששודר לקראתה

      סרן ר' לא נפגע מלשון הרע בכתבה ששידרה אילנה דיין בתכנית "עובדה" על מותה של הילדה הפלסטינית אימאן אל-המס - כך קבע הבוקר (רביעי) בית המשפט העליון, שקיבל את הערעור שהגישה העיתונאית נגד החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מלפני שנתיים. הקצין הודיע כי הוא שוקל להגיש בקשה לדיון נוסף בעניינו.

      עם זאת, השופטים, אליעזר ריבלין, יצחק עמית ועוזי פוגלמן, קבעו כי הקדימון ששודר לקראת התוכנית היווה לשון הרע. הם פסקו שהזכיינית "טלעד" תשלם לקצין פיצוי מופחת, בגובה מאה אלף שקלים, במקום 300 אלף שקלים שנפסקו לו בבית המשפט המחוזי.

      השופטים אמרו כי בניגוד לקדימון, הכתבה עצמה הייתה מבוססת על עובדות שתאמו את האמת שהייתה ידועה בשעתו, וכי דיין פעלה בתום לב. "הכתבה צלחה את דיני לשון הרע, אך בהיבט של אתיקה עיתונאית, מערכת 'עובדה' לא עמדה בחובת ההגינות", נכתב בפסק הדין.

      אילנה דיין (ברני ארדוב)
      נלחמה שנתיים בבית המשפט - וזוכתה מאשמת הדיבה. דיין (צילום: ברני ארדוב)

      בפסק הדין, הרחיב השופט ריבלין על חשיבות חופש הביטוי בישראל, וקבע כי "לעיתונות תפקיד חשוב בהבעת ביקורת על מעשי השלטון ובחשיפת תופעות שליליות והבאתן לידיעת הציבור". לדבריו, העיתונות היא הזירה הציבורית שבה מתאפשר שוק דעות יעיל, ויש לה תפקיד מפתח בהבאת מידע אקטואלי לעיני הציבור ובהעלאת המודעות לסוגיות בעלות חשיבות ציבורית".

      ריבלין הסכים כי הכתבה הציגה את סרן ר', במובנים אחדים, באור שלילי. "התמונה המתקבלת מצפייה בכתבה היא כי סרן ר' יצא לקרב חדור לחימה", נכתב בפסק הדין. "הוא הוצג כמי שהגיע לוודא את הריגתה של הילדה, ובסוף האירוע דירבן את חייליו לירות 'בכל מה שזז במרחב', לרבות בילדים ובפעוטות. הרושם העשוי להתקבל מן הכתבה הוא כי סרן ר' זלזל בחיי אדם", פסק.

      אולם, הוא הבהיר כי "תמונת המציאות, כפי שעלתה מן הכתבה בכללותה, אינה שונה באופן מהותי מהאמת כפי שהייתה ידועה באותה שעה, בהתאם ליכולות הבירור העומדות בפני עיתונאי סביר. יש לזכור: העובדות שעמדו בבסיס הכתבה העמידו, באותה עת בה שודרה, בסיס לכתב אישום שהוגש על-ידי שלטונות התביעה הצבאית כנגד סרן ר', וזו האמת שעמדה בפני מגישת התוכנית".

      "הקדימון מציג את ר' כמי שיצא לוודא הריגה בנפש חפצה"

      ריבלין קבע עוד כי אין זה תפקידו של בית המשפט להציע דרכים אלטרנטיביות למלאכת העריכה, וכי הכתבה אמנם לא הציגה את המציאות במלואה, אולם "התמונה שמוצגת בעיני הצופה, בכתבת טלוויזיה בת עשרים דקות, לעולם תהיה חלקית ובלתי מושלמת. אין לתפוס את המפרסם במילתו ולדקדק עמו בדרישה להציג כל פרט ופרט, ובלבד שהפרסום אמת על פי מהותו, וכפי שנראתה לו למפרסם בעת הפרסום". עוד קבע ריבלין כי "לא ניתן לומר שדיין לא נקטה אמצעי זהירות מספיקים, ובוודאי שאין לומר שפרסמה את הכתבה ביודעין כי הדבר שפורסם בה לא היה אמת".

      ביחס לקדימון ששידרה טלעד, קבע ריבלין: "התמונה העולה מהקדימון היא מוטה והחלטית: סרן ר' יצא לוודא את הריגתה של המנוחה בנפש חפצה: 'קדימה לוודא את ההריגה'. סימני השאלה שבכתבה אינם ניכרים בו וגרסתו של סרן ר' אינה מובאת בו. הדרך שבה מוצג סרן ר' חוצה את גבול השוליים ההגיוניים השמורים לעריכה עיתונאית".

      מפגינים קוראים לאילנה דיין להתנצל מחוץ לכנס לשכת עורכי הדין פברואר 2010 (עומר מירון)
      מפגינים נגד אילנה דיין מחוץ ללשכת עורכי הדין, פברואר 2010 (צילום: עומר מירון)

      "זהו יום חשוב לחופש הביטוי ועיתונות החוקרת", אמרו פרקליטיה של אילנה דיין, עורכי הדין גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ומיטל טוויסטר ממשרד ארדינסט בן נתן ושות', לאחר מתן פסק הדין, "פסק הדין מוכיח כי תחקיר עיתונאי הוא חשוב והוא לב ליבה של העיתונות החופשית. פסק הדין מעניק לתחקיר עיתונאי מרווח נשימה, וקובע כי מעיתונאי אין דרישה לדייק בפרטים כפי שנדרש מבית המשפט. בית המשפט קבע כי לעיתונאי עומדת חובת חוקית מוסרית וערכית לפרסם מידע, לא רק במקרים של סכנה מידית, אלא גם במקרים שיש בהם עניין לציבור. עוד מסרו עורכי הדין כי "טענו בפני בית המשפט כי הגיע הזמן לבטל את הלכת חברת חשמל נגד הארץ לפיה אין הגנה מיוחדת לעיתונאים מפני פרסום לשון הרע, ואכן שופטי בית המשפט העליון קיבלו היום את עמדתנו, הפכו הלכה בת 40 שנה וקבעו כי לעיתונאי אכן עומדת הגנה מיוחדת מפני פרסום לשון הרע".

      בית המשפט המחוזי קבע בשעתו כי הכתבה ששודרה בתוכנית "עובדה" על מותה של הילדה היוותה לשון הרע כלפי סרן ר', מפקד מוצב גירית. בית המשפט העליון קיבל היום באופן חלקי גם את הערעור שהגישה "טלעד", לשעבר זכיינית ערוץ 2, וקבע שהזכיינית תשלם לקצין פיצוי בגובה של 100 אלף שקלים, במקום 300 אלף שקלים שנפסקו לו בבית המשפט המחוזי.

      הקצין זוכה בבית משפט צבאי; דיין: עריכת הכתבה הייתה סבירה

      אל-המס, בת 13, נורתה למוות ליד מוצב גירית באוקטובר 2004. בתחקיר ששודר בערוץ 2, חודש וחצי אחרי המקרה, הוצג סרן ר' כמי שעשה בה וידוא הריגה. השופט נועם סולברג, שספג ביקורת רבה בעקבות פסק הדין שכתב, קבע שסרן ר' לא ביצע וידוא הריגה, פסיקה שהסתמכה בין היתר על זיכויו של הקצין בבית משפט צבאי. "הדברים הללו, ששודרו בכתבה, עלולים היו להשפילו בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם", כתב בשעתו. סולבג הוסיף כי דיין לא פעלה בזדון, אולם האופן שבו נערכה הכתבה בתוכנית לא תאם את המציאות.

      משפחתו של סרן ר' מסרה כי לקצין "נעשה עוול חמור על ידי דיין וטלעד" וכי הם שוקלים להגיש בקשה לדיון נוסף בעניינו בהרכב מורחב. עוד נמסר כי "פסק הדין של בית המשפט העליון כולל קביעות מפורשות לפיהן אילנה דיין וחברת טלעד הוציאו בכתבה - ובפרומו לכתבה - לשון הרע, והפרו את חובת ההגינות כלפי סרן ר' ואת כללי האתיקה העיתונאית". עוד נמסר כי "בית המשפט העליון בחר לשנות את ההלכות המשפטיות שהיו בתוקף בזמן שידור הכתבה, ולהפוך תקדימים שהוא עצמו קבע בעבר, והרחיב באופן חסר תקדים את ההגנה העומדת לעיתונאים בנסיבות בהן פרסמו עובדות כוזבות".

      מערכת התכנית עובדה מסרה בתגובה: "אנו שמחים כי בית המשפט העליון קיבל במלואו את ערעורה של דיין, ודחה את הטענות הנוגעות לכתבה. יותר מכך, אנו מברכים על שבית המשפט שב ועיגן בפסיקתו עקרונות יסוד בכל הנוגע לחופש הביטוי – עקרונות שהתעלמות מהן הייתה מהווה פגיעה אנושה בתפקודה החיוני של העיתונות החוקרת בישראל.

      עובדה נגד סרן ר' - עוד כותרות
      דיין ערערה לבית המשפט העליון: לא הוצאתי דיבה
      עוד בערעור: "בית המשפט שם עצמו כעורך הכתבה"
      2009: הקצין זכה בתביעה בבית המשפט המחוזי