פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שנה אחרי: הצעירים במצרים מצטערים על המהפכה?

      את מובארק הם הצליחו לסלק תוך 18 ימים בלבד, אבל הצרות לא עזבו את צעירי מצרים. בחלוף שנה, הם לא מתחרטים על המהלך ההיסטורי. ”זו הייתה שנה לא קלה, אבל לא מצטערים לרגע”

      שנה חלפה מאז המהפכה במצרים. 18 ימים בלבד ארכה ההתקוממות נגד משטרו של הנשיא חוסני מובארק, שבסופם הוא פרש לביתו בשארם א-שייח', כשהוא בודד ושנוא על ידי בני עמו. מה לא ניסה מובארק לעשות במשך אותם שבועיים וחצי של מחאה כדי לפייס את ההמון הזועם? פיטר את הממשלה ומינה חדשה תחתיה, מינה את עומאר סלימאן לסגנו (וכך ליורשו), הבהיר כי בנו גמאל לא יירש אותו, הכריז על רפורמות דמוקרטיות מקיפות, והודיע כי לא יתמודד בבחירות הבאות. כלום לא עזר. הציבור דרש את ראשו, והציבור קיבל.

      הפגנה בכיכר תחריר, ינואר 2012 (רויטרס)
      את מובארק הם הצליחו להדיח תוך 18 יום. הצרות עוד כאן. הפגנה לציון שנה להדחת מובארק, כיכר תחריר (צילום: רויטרס)

      בנאום בן 37 שניות, שצולם מחוץ למשרדו של עומאר סלימאן, הודיע ראש המודיעין וסגן הנשיא הטרי כי מובארק החליט לעזוב את תפקידו וכי הוא מעביר את השלטון באופן זמני לידי המועצה הצבאית העליונה. הציבור המצרי שאג אז משמחה וחגג כל הלילה בכיכר תחריר בקהיר. חלומו הגדול התגשם, והעתיד נראה סוף-סוף מבטיח. אלא שמאז עברה שנה, ולא הרבה השתנה. המועצה הצבאית עדיין שולטת, העימותים בכיכר תחריר בין מפגינים לבין כוחות הביטחון לא פוסקים והכלכלה בקריסה מוחלטת.

      "נורמלי לחלוטין שהשנה הייתה קשה"

      אם שואלים היום את צעירי מצרים אם לכך ציפו, רובם יגידו בכנות שלא. אחרים יטענו כי לוקח זמן ליישם מהפכות, וכי היו כמה הישגים מדהימים במהלך השנה האחרונה, ובראשם הבחירות הדמוקרטיות הראשונות לבית התחתון של הפרלמנט. ארבעה צעירים מצרים שוחחו השבוע עם וואלה! חדשות ושיתפו אותנו ברגשותיהם ובמחשבותיהם, שנה לאחר המהפכה. הם מייצגים צעירים רבים ברחבי המדינה, המביעים תסכול לצד אופטימיות: תסכול מהדשדוש במקום ומהמצב הכלכלי, ואופטימיות ממה שצפוי עוד לבוא. האם הם מתחרטים על הדחת מובארק? בשום פנים ואופן לא.

      "זה דבר נורמלי לחלוטין שהשנה שחלפה הייתה מאד קשה", מתוודה מוחמד, 23, תושב קהיר, בשיחה עם וואלה! חדשות. "הרי לא באמת הפלנו את השלטון של מובארק לאחר 18 ימים, ידענו שיישארו בעיות רבות ושיהיו להפלת השלטון השלכות עלינו. גם בזמן המהפכה הצרפתית הדברים לא הסתדרו אלא רק לאחר 12 שנים בערך. כל מה שקרה ב-2011 הוא נורמלי לגמרי, ואני מקווה שרק נוכל ללמוד מהשגיאות שלנו ולתקן אותן ב-2012". עאמר, 40, תושב קהיר, מוסיף: "למרות האכזבה שחשנו ועודנו חשים במהלך השנה האחרונה, אני מאמין שבסופו של יום המהפכה הצליחה בכך שהצלחנו להחליף את השלטון של מובארק תוך זמן כה קצר".

      שורת האכזבות של צעירי מצרים ממה שאירע בשנה האחרונה מאז שמובארק הופל, ארוכה מאד. כדרך הטבע, כל אחד רואה את ההצלחות והכישלונות על פי ראייתו הפוליטית ולפי הזרם שאליו הוא משתייך. אחמד, בן 33, מפרברי מחוז גיזה, סבור כי אחד הכישלונות הגדולים של השנה האחרונה הוא שהשלטון טרם הועבר לידיים אזרחיות. שאדי, בן 22 מגיזה, מסכים אתו ואף מוסיף שהמועצה הצבאית העליונה "לא עשתה דבר למען הציבור", ולכן עליה להסתלק ולפנות את מקומה לאזרח שיתפוס את השלטון. מוחמד – הנמנה על הזרם האיסלמיסטי - טוען כי דווקא "חילוקי הדעות בין הזרמים במדינה" הם אלו שתסכלו אותו יותר מהכול, ואילו עאמר – הנמנה על אלו שמתנגדים לעימותים עם כוחות הביטחון בכיכר תחריר וסבורים שיש להמתין בסבלנות - מצביע כצפוי על "הניסיונות לגרור את מצרים למצב של כאוס" ככישלון החרוץ ביותר עד כה של המהפכה.

      המהומות במצרים התחדשו, דצמבר 2011 (רויטרס)
      הכישלון הגדול: הניסיון לגרור את מצרים לכאוס (צילום: רויטרס)

      אחמד מבהיר כי הוא אינו משתייך לשום זרם פוליטי, ולכן יש לו יכולת להסתכל על השנה האחרונה בצורה אובייקטיבית: "אני לא שייך לאף זרם פוליטי ולכן אפשר להגיד שאני אזרח ממוצע שצופה על המתרחש מהצד. יש כמוני רבים, שמכונים על ידי מובילי המהפכה 'מפלגת הספה'. כלומר, אנחנו אלה שיושבים על הספה בבית מול הטלוויזיה ולא עושים דבר. היו לנו במהלך השנה האחרונה כישלונות לא-מעטים: השלטון טרם עבר לידיים אזרחיות, אנחנו חווים משבר כלכלי חמור ביותר שסממניו האחרונים מתבטאים במחסור בדלק וגז, היינו עדים לעימותים בין כוחות הביטחון לבין המפגינים שחלקם אף הוביל לשפיכות דמים, ובנוסף לכל אלו – בחברה המצרית החלו להופיע סימנים של בריונות".

      "היו גם כמה הצלחות, כמו הבחירות לפרלמנט"

      "יחד עם זאת, היו גם כמה הצלחות, שאני כצופה מהצד יכול להצביע עליהן", קובע אחמד. "המפגינים הצליחו בראש ובראשונה להפיל את המשטר. לכך אפשר להוסיף הכרזה על חוקה חדשה וקיום בחירות דמוקרטיות חופשיות לפרלמנט המצרי לראשונה בתולדות מצרים המודרנית". מוחמד סבור אף הוא כי הבחירות הדמוקרטיות לפרלמנט הן ללא ספק ההצלחה הגדולה של המהפכה עד כה: "ההצלחה הכי גדולה היא ההליכה לבחירות דמוקרטיות לפרלמנט. הצעד הזה שימח אותי מאד, משום שאני רואה בו את הצעד הראשון לקראת בנייה של מצרים חדשה, שכולנו יחד צריכים לפעול יחדיו כדי להמשיך ולבנות אותה".

      עאמר מסכם: "זו הייתה שנה לא-קלה. אנשים רבים ניסו לדאוג לאינטרסים הפרטיים שלהם ואף לגרור את המדינה לכאוס. הם נכשלו. יש עדיין רבים שמנסים לגרור את המדינה לכאוס. גם הם ייכשלו. כולנו חוששים מכך ש-25 בינואר, יום השנה למהפכה, יהפוך ליום של אלימות וכאוס. אבל למרות כל אלו ועל אף השנה הקשה שעברה, אני מאד-מאד אופטימי לגבי העתיד ואני משוכנע שנעבור את התקופה הזו ונבנה מצרים חדשה".

      שנה להדחת מובארק
      כיכר תחריר, שנה למהפכה: ”כלום לא השתנה”
      אחרית ימי מובארק: סוזן בכתה, חוסני ראה כדורגל
      זוכרים? נשיא מצרים חוסני מובארק התפטר מתפקידו

      לפניות לכתב: nir_yah@walla.com