אלפי משפחות מעורבות של אזרחים ערבים-ישראלים ופלסטינים התאכזבו אמש (רביעי) קשות בעקבות החלטת בג"ץ לדחות את העתירות נגד חוק האזרחות, הקובע כי פלסטינים שהתחתנו עם ערבים ישראלים לא יזכו לאיחוד משפחות בישראל - ולא יזכו לאזרחות ישראלית. "אחרי כמעט עשר שנים של סבל מאז שנחקק החוק, ציפינו שלפחות בג"ץ יישאר המעוז האחרון של הדמוקרטיה בישראל אך גם הוא אכזב אותנו והשאיר אותנו ללא שום הגנה", אמר עו"ד ריאד עיאט חאתם מכפר קרע.
עו"ד חאתם, הנשוי זה 12 שנה ליסמין, פלסטינית ילידת שכם, אמר לוואלה! חדשות כי הוא חושש מכך שהוא ואשתו יגורשו בעקבות ההחלטה. לדבריו, "מאז שנחקק החוק ב-2002 אנו סובלים. בשנים האחרונות עוד הייתה לנו תקווה שבג"ץ יבטל את החוק, ולא ייתן לממשלה להמשיך ולפגוע. לא ציפיתי להחלטה כזו מצד בג"ץ. אנחנו רואים הרי כמה הכנסת מנסה לקדם חוקים גזעניים, ולכן ציפינו שלפחות בג"ץ יגן עלינו. לצערנו התאכזבנו. כעת יכולים בכל רגע לגרש את אשתי".
"אם יגרשו את אשתי, גם אני הולך אתה כי לא אעזוב אותה", הוסיף. "יש כרגע אלפי משפחות שגרות בישראל ומועמדות לגירוש. סגרו לנו כל פתח לתקווה עכשיו, וכעת אנו ממתינים לחסדיה של ממשלת ישראל. היא יכולה לגרש אותנו ויכולה להשאיר אותנו תלויים באוויר, ללא מעמד וללא זכויות. זו החלטה פוגענית מאד. כואב לנו מאד אחרי תשע שנות סבל. תכננו את העתיד, רצינו לנסוע קצת לחו"ל אפילו, אבל אין סיכוי עכשיו לכלום. אנחנו לא יודעים איך לנהל את חיינו עכשיו".
לדבריו, מעמדה של אשתו בישראל הוא כה חלש עד כדי כך שהעובדים הזרים הלא-חוקיים במדינה הם בעלי יותר זכויות ממנה. "לעובדים הזרים יש לפחות עמותות שדואגות להם", הוא אומר. "אשתי בלי מעמד בישראל. היא תלויה בחסדי מפקד הצבא באוגדת יהודה ושומרון. אסור לה לעבוד, אסור לה לנהוג, אין לה ביטוח בריאות, אנחנו לא יכולים לקחת משכנתא אלא גרים בשכירות. אפילו קצבת שארים היא לא תקבל אם אמות. יש לה אישור שהייה בלבד. בכל פעם שיהיה קצת בלגן בשטחים, לא יחדשו לה את היתר הכניסה".
"למה שאנשים יחליטו עבורי היכן לחיות?"
חאתם טבילה הוא פלסטיני יליד שכם. "אני נשוי לאשתי רנין כבר 12 שנים, יש לנו 3 ילדים: בת 11, בת 9 ובן 5. אני גר עם אשתי בשפרעם אבל אין לי אזרחות. זה מקשה עלי מאד והחלטת בג"ץ אתמול אכזבה אותנו מאד. כעת הסיכוי שאגורש עולה", הוא אומר לוואלה! חדשות. רעייתו, רנין, מוסיפה כי "ציפיתי שלפחות יתקיים דיון בשמות פרטניים של משפחות שנמצאות בתהליך בקשת האזרחות הזה כבר הרבה זמן. הסיכוי שלא יחדשו לו את התושבות בישראל עולה, והסיכוי שהוא יגורש מישראל עולה גם כן".
"אנו מודאגים מאוד ולא יודעים מה לעשות", היא מתארת את מצבם בעקבות אישור החוק והחלטת בג"ץ. "גם לילדים קשה מאד והעתיד שלנו לא ברור. מפרקים כאן משפחה, משפחה שנבנתה במשך 12 שנה. הרי אם יגידו לבעלי שהוא לא יוכל לחיות כאן, הוא יגורש ואז מה יהיה? ייתכן והילדות הגדולות כלל לא יסכימו ללכת לגור בשכם. הרעיון שמישהו בא ומכתיב לי היכן לחיות מכעיס מאוד. אני חיה כאן ומתגוררת כאן. כאן החלטתי להעביר את חיי, אז למה שכמה אנשים יבואו ויחליטו עבורי?".
הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ דחה אמש עתירה שהוגשה נגד "חוק האזרחות", שנחקק בשנת 2003 וקובע כי פלסטינים שהתחתנו עם ערבים-ישראלים לא יקבלו אזרחות ישראלית, אלא במקרים בהם השתכנע שר הפנים כי מדובר בפלסטיני שהוא או בני משפחתו "שיתפו פעולה" עם ישראל. מטרת החוק, הלכה למעשה, היא לצמצם איחוד משפחות של פלסטינים וערבים ישראלים. ברוב דחוק של שישה תומכים מול חמישה מתנגדים נדחתה העתירה, וזאת בשל שיקולים ביטחוניים.
שופטי הרוב - אליעזר ריבלין, אשר גרוניס, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וניל הנדל אמנם סברו כי ישנה זכות חוקתית לחיי משפחה, הנגזרת מן הזכות לכבוד האדם, אך קבעו כי אין חובה לממש את הזכות הזאת בישראל. עוד קבעו, כי גם אם ישנה פגיעה בזכות לשוויון, הרי שהיא מידתית. מנגד, שופטי המיעוט - הנשיאה דורית ביניש, אדמונד לוי, עדנה ארבל, סלים ג'ובראן ואסתר חיות - סברו כי הזכות החוקתית לחיי משפחה של בן הזוג הישראלי משתרעת גם על מימושה של הזכות והקמת משפחה בישראל, וכי הפגיעה בזכות אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה.
לקריאה נוספת
בג"ץ: פלסטיני נשוי לישראלית לא יזכה לאזרחות
"חוק האזרחות" נותר על כנו: "רוח טובה נושבת בעליון"
לפניות לכתב: nir_yah@walla.com