פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ: פלסטיני נשוי לישראלית לא יזכה לאזרחות

      ברוב דחוק דחה הרכב של 11 שופטים עתירה נגד "חוק האזרחות", הקובע כי רק שר הפנים יורשה להעניק אזרחות שכזו לפלסטיני, ורק באם ישתכנע ששיתף פעולה עם ישראל

      הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ דחה אמש (רביעי) עתירה שהוגשה לו נגד "חוק האזרחות", שחוקק בשנת 2003, וקובע כי פלסטינים שהתחתנו עם ערבים-ישראלים לא יקבלו אזרחות ישראלית, אלא במקרים בהם השתכנע שר הפנים כי מדובר בפלסטיני שהוא או בני משפחתו שיתפו פעולה עם ישראל. מטרת החוק, הלכה למעשה, לצמצם איחוד משפחות של פלסטינים וערבים ישראלים. ברוב דחוק של שישה תומכים מול חמישה מתנגדים נדחתה העתירה, וזאת בשל שיקולים ביטחוניים.

      בג"ץ כבר דחה בעבר שתי עתירות נגד החוק, אחת ב-2005, ושנה לאחר מכן פעם נוספת בהרכב מורחב של 11 שופטים. נשיא העליון דאז, השופט אהרן ברק, היה אחד מחמישה שופטים שתמכו בביטול החוק בדעת מיעוט, לאחר שקבעו כי החוק פוגע בזכויות הבסיסיות לחיי משפחה. ב-2007 עתרו האגודה לזכויות האזרח וחברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) פעם נוספת נגד החוק. גם הפעם היו השופטים חלוקים בדעתם, כאשר שישה שופטים קבעו כי יש לאשר את הוראת השעה, שאושרה פעם נוספת לפני חצי שנה, בעוד חמישה שופטים, בהם הנשיאה היוצאת דורית ביניש, סברו שיש לבטלו בשל היותו בלתי חוקי.

      נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בטקס השבעת שופטים במשכן הנשיא, דצמבר 2010 (מגד גוזני)
      בדעת מיעוט בהתנגדותה לחוק. ביניש (צילום: עומר מירון)

      שופטי הרוב - אליעזר ריבלין, אשר גרוניס, מרים נאור, אליקים רובינשטיין, חנן מלצר וניל הנדל אמנם סברו כי ישנה זכות חוקתית לחיי משפחה, הנגזרת מן הזכות לכבוד האדם, אך קבעו כי אין חובה לממש את הזכות הזאת בישראל. עוד קבעו, כי גם אם ישנה פגיעה בזכות לשוויון, הרי שהיא מידתית.

      "יש לשקול את הפגיעה הוודאית בחיי ישראלים"

      "לישראל - כמו לכל מדינה, ולא כל שכן בהיותה שרויה במצב מלחמה - זכות להגביל כניסתם של נתיני אויב אליה, כדרך שעושות מדינות רבות", כתב השופט רובינשטיין. "הזכות להביא נתיני אויב ארצה, להבדיל מעצם הזכות לנישואין, אינה בעיני זכות חוקתית. אכן, קל יותר על פי נטיית הלב היה לומר, כי החוק בו עסקינן אינו חוקתי; ברם, בנסיבות הבטחוניות הקיימות, הגבלת זכותם של אזרחי ישראל להשיג אזרחות ישראלית בעבור בני זוגם או בנות זוגם תושבי האזור אינה פוגעת בזכות חוקתית". הוא הוסיף כי כמו שאין מקום לטעון כי שופטי המיעוט אינם רגישים לביטחון המדינה, אין לטעון ששופטי הרוב שאינם רגישים לזכויות אדם. "המחלוקת היא בסוגיות משפטיות כבדות משקל, שמאחוריהן כמובן נסיבות אנושיות. אלה ואלה דברי משפט חיים, והיחס המספרי בין הרוב למיעוט משקף את כובד הנושאים".

      השופט גרוניס, שיתמנה בחודש הבא לנשיא העליון, הוסיף כי "יש להעמיד על כפות המאזניים פגיעה זו בזכות לחיי משפחה של אזרחים ישראלים מול הפגיעה הוודאית, על יסוד ניסיון העבר, בחייהם ובגופם של אזרחים ישראלים. העמדה הזו מובילה, לטעמי, לדחיית הטענות בדבר פסלותו של החוק".

      מנגד, שופטי המיעוט - הנשיאה דורית ביניש, אדמונד לוי, עדנה ארבל, סלים ג'ובראן ואסתר חיות - סברו כי הזכות החוקתית לחיי משפחה של בן הזוג הישראלי משתרעת גם על מימושה של הזכות והקמת משפחה בישראל, וכי הפגיעה בזכות אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. כן סברו שופטי המיעוט כי נפגעת הזכות החוקתית לשוויון נוכח העובדה שההגבלות המוטלות מכוח החוק על איחוד המשפחות חלות, ברובן המכריע, רק על אזרחי ישראל הערבים.

      "אבדן צלמה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ו?ויתור על מושכלות יסוד אשר שימשו מראשיתה, יהיו מהישגיהם העיקריים של המבקשים להכריתה", כתב השופט לוי בדעת המיעוט. "הפניית עורף לעקרונות שבגרעין תפישתנו הערכית, אימוצן – ולא בלית ברירה – של אמות מידה בהן אוחזים אלה שמפניהם מבקשים אנו להתגונן והשלמה עם פגיעה מוסרית שאינה מחויבת המציאות, סופם שיחלישונו יותר משיחזקו. לכך לא יוכל הציבור הישראלי להסכים".

      "אין חוק כזה באף מדינה דמוקרטית"

      הנשיאה ביניש כתבה בפסק הדין כי חלפו למעלה משמונה שנים מאז נחקק החוק לראשונה, וחלו שינויים רבים בישראל ומחוצה לה, שמשפיעים על המצב הביטחוני. "במתכונתו הנוכחית החוק הינו גורף וכוללני, ולכן אינו יכול לעמוד בשל הפגיעה הבלתי מידתית שבו בזכות לחיי משפחה ובזכות לשוויון. צריך, וגם אפשר, למתן את הפגיעה על ידי שינוי של ההסדר – בין אם על ידי עריכת בדיקה פרטנית של מבקשי איחוד המשפחות; בין אם על ידי מתן אפשרות להפריך את חזקת הסיכון ובין אם על ידי הרחבה של האפשרות לקבל מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים. כל אלה צריכים לקבל ביטוי בחקיקה – בהסדר הגירה כולל או בהסדרי ביניים עד לחקיקתו של חוק הגירה", כתבה. היא הציעה לבטל את החוק, אולם להאריכו לתשעה חודשים כדי להסדיר את מנגנון הבדיקה של מבקשי האזרחות.

      עורכת הדין סאוסן זהר מארגון עדאלה אמרה בעקבות דחיית עתירת הארגון נגד התיקון לחוק האזרחות כי "בג"ץ אישר היום חוק שלא קיים כמותו בשום מדינה דמוקרטית בעולם, האוסר על אזרחים לקיים חיי משפחה בישראל אך ורק על בסיס שייכות אתנית של בן או בת הזוג. פסק דין זה מוכיח עד כמה מצב זכויות האזרח של המיעוט הערבי בישראל הולך ומידרדר למצב מסוכן ביותר וחסר תקדים. בפעם הראשונה שעתרנו נגד תיקון חוק האזרחות, בג"ץ דחה את העתירה ברוב דחוק אך רוב השופטים הדגישו את אי חוקתיות החוק במידה ויחוקק שוב. על אף זאת החוק נחקק שוב ואף הוחמרו ההוראות שלו וכעת בג"ץ אישר אותם בניגוד לפסיקתו הקודמת. בג"ץ נכשל במילוי תפקידו העיקרי כמגן זכויות המיעוט במצב בו הרוב בכנסת משתמש בכוחו הפוליטי על מנת לפגוע בדמוקרטיה ובמיוחד במיעוט הערבי".

      גלאון אמרה לאחר הדיון כי "תש כוחו של בג"ץ מלהיאבק בגזענות. ההחלטה לבטל את העתירות היא תוצאה של הקמפיין להחלשת בית המשפט העליון". גלאון הצרה על כך ש"שבג"ץ לא מחק את אחד הכתמים המבישים בספר החוקים הישראליים שפוגע פגיעה אנושה בזכות היסוד לחיי משפחה ולשוויון" וטענה כי בכך נתן בג"ץ לגיטימציה ל"מגבלות דרקוניות על חופש הנישואין של אזרחי ישראל".

      עוד בנושא
      מטעמי ביטחון: יוארך תוקף חוק איסור איחוד משפחות

      (עדכון ראשון: 20:52)