משפטנים על חוק המסתננים: פגיעה קיצונית בחופש

"חוק המסתננים", שאושר אמש (שני) בכנסת, וקובע בין השאר כי ניתן להחזיק מסתננים בלתי חוקיים במעצר מינהלי למעלה משלוש שנים מבלי להביאם בפני בית משפט, מעורר ביקורת רבה בקרב משפטנים, בעיקר אלה העוסקים בזכויות פליטים. "הפגיעה בזכות החופש כל כך קיצונית. לא היה בישראל מעולם חוק כזה", אומר עו"ד יונתן ברמן, מנהל הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן.

פרופ' עמנואל גרוס מאוניברסיטת חיפה מסביר כי כבר בשנות ה-50' חוקקה הכנסת "חוק מסתננים", כדי לספק כלים משפטיים להתמודד עם תופעת הפאדיון שחדרו לישראל מעזה. החוק החדש, לעומת זאת, כבר אינו עוסק בפעילי טרור, אלא במהגרי עבודה ופליטים, ולמעשה מאפשר לעצרם לתקופה ממושכת ביותר, ללא ביקורת שיפוטית. "יש כאן חריגה גדולה מאוד ממה שמקובל בעולם וגם אצלנו. שלוש שנים בלי משפט, בלי כתב אישום ובלי אפשרות לביקורת משפטית, זה דבר מאוד חמור", אומר גרוס.

לפני מספר שבועות אמר היועץ המשפטי של הכנסת, עורך הדין איל ינון, כי ההוראה המחייבת החזקת מסתננים במעצר לשלוש שנים "חריגה ביותר, שכן במדינת ישראל אין כיום אפשרות משפטית להחזיק אדם במשמורת לאורך שנים ולשלול את חירותו, מבלי שהועמד לדין והוכחה אשמתו בהליך שיפוטי, למעט במקרים חריגים המכונים 'מעצרים מנהליים' המוגבלים בזמן, שבהם יש צורך בראיות הנוגעות למסוכנות של אותו אדם ושעליהם יש פיקוח שיפוטי הדוק".

לדברי עורך הדין ברמן, מדובר במעצר חסר תכלית, מכיוון שכ-60% ממבקשי המקלט בישראל הם אזרחי אריתראה, וסגן שר החוץ דני אילון הצהיר כבר בעבר בכנסת כי אין אפשרות לגרש אותם משום שנשקפת סכנה לחייהם. "כשזו העמדה של מדינת ישראל, להחזיק אותם למשך שלוש שנים זה בלתי אנושי ובלתי מתקבל על הדעת", הוא אומר. "יש כאן שימוש במעצר מינהלי כדי להעניש אנשים שנמלטו ממדינה שבה נשקפת להם סכנה".

"החוק הזה לא מבחין בין מסתננים לבין פליטים", מוסיף עורך הדין עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח. "הוא קובע מעצר חובה בן שלוש שנים לפחות לכל אדם שנכנס לישראל ללא היתר, אפילו אם מדובר בילד. במקום לבדוק בקשות מקלט ולהעניק הגנה למי שזכאים לכך, ולגרש את מי שאינם, הכנסת החליטה לכלוא את כל מבקשי המקלט", הוא אומר, "מדובר באנשים שאי אפשר לגרש אותם בגלל מה שצפוי להם בארצם, ולכן אין שום הצדקה מלכתחילה לעצור אותם. אין אח ורע בשום מקום למעצר אנשים שלא לצורכי גירוש". פלר מסביר כי מטרת החוק היא הרתעת מסתננים עתידיים, אולם הניסיון בעולם מוכיח שזה לא עובד. "העצורים ישוחררו בסוף, אבל נתעלל בהם ובילדים שלהם בדרך, מתוך הנחה שבכך תיפתר הבעיה", הוא מציין.

עורך הדין ברמן מציג בעיה נוספת בחוק, והיא שכל מי שמגיע ממקום שבו מתקיימת פעילות עוינת לישראל יכול להיות מוחזק במעצר ללא הגדרת זמן, גם אם אינו קשור לפעילות שכזו. "אם בסודן יש פעילות טרור של אל-קאעידה, אז כל מי שמגיע מדרפור יכול להיות מוחזק במעצר מינהלי לנצח. כך גם פליטים מסומליה", הוא מסביר. "מי שיש עליו מידע ששחרורו יסכן את ביטחון המדינה, שלא ישוחרר. אבל כאן מכלילים על סמך אזור גיאוגרפי מסוים, ולא משנה אם מבקש המקלט הצליח להוכיח שלא נשקפת ממנו סכנה. אין שיקול דעת לשחרר אותו".

להערכתו, במידה והחוק יאושר סופית יעתרו נגדו לבג"ץ בטענה שמדובר בחוק לא חוקתי. "יש פגמים חוקתיים בחלקים מהחוק, ולדעתי בג"ץ צריך לפסול את החלקים האלה", מסכים פרופ' גרוס, אולם הוא מבהיר כי מוקדם לדעת אם זה יקרה.

עוד בנושא:
חוק המסתננים אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית
חוק המסתננים יאושר - ארגוני הסיוע חרדים לפליטים