מליאת הכנסת צפויה לאשר הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את "חוק המסתננים" שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הצעת החוק שאושרה לפני כשלושה שבועות בוועדת הפנים של הכנסת, ניתן יהיה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופות ממושכות, אף לתקופה של מעבר לשלוש שנים. החוק גם קובע כי יושת מאסר עולם על כל מסתנן שעבר עבירת רכוש ועונש של חמש עד 15 שנות מאסר למסייעים למסתננים.
בארגוני הסיוע לעובדים הזרים טוענים כי מדובר בהצעה שאינה חוקתית ואשר עומדת בניגוד לאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן. עו"ד אסף וייצן מ"מוקד הסיוע לעובדים זרים" אמר כי "לחוק הזה יש כמה אלמנטים לא חוקתיים או מוסריים ובנוסף לכך, הוא אינו בעל שום תועלת גם מבחינה משפטית. אנשים צריכים להיות מודאגים לגבי החוק הזה, שנפגעיו העיקריים הם המסתננים".
עו"ד וייצן הוסיף כי "מדובר בחוק שנועד לטפל בבעיה ביטחונית בזמנו, באשר למסתננים ממדינות ערב השכנות, אך הבעיה אינה ביטחונית. מדובר באנשים שנשקפת להם סכנת מוות והשאלה היא האם המדינה הזאת, שהוקמה כמדינת מקלט לפליטים, האם מדובר רק בעם היהודי?" מלבד הבעיות המוסריות בחוק, סבור עו"ד וייצן כי לדעתו, החוק לא יפתור דבר. לדבריו, "החוק לא נותן פתרון למי שכבר כאן ולא ימנע מאנשים שעוברים דרך חתחתים ועינויים בדרכם הנה לא להגיע. המתקן הנוראי בדרום יפחיד אותם כאשר הם נמצאים בסכנת מוות? החוק הזה הולך לעלות מיליארדים מתקציבי החינוך, החברה, והרווחה, הוא פוגע בזכויות אדם ומרחיק אותנו עוד יותר מהעולם ואנו בעצם לא מקדמים שום פתרון אמיתי. הנזק פה הוא עצום והתועלת, אם בכלל יש כאן כזאת, היא אפסית".
מיה בירן, עומדת מאחורי ההתארגנות בפייסבוק "גם אני אסיר/ה של חוק המסתננים", שאליה הצטרפו עד כה כ-200 בני אדם. לדבריה, "מאחורי החוק הזה עומד פחד מאוד גדול הסכנה הדמוגרפית, מנפחים את מספר האנשים שיש כאן בצורה מטורפת. יש צורך בחקיקה יש כאן עניין של אנשים שנכנסים עם בעיות אמיתיות וצריך להתמודד עם זה. מדינות אחרות הסדירו את מעמד הפליט בחקיקה. לנו אין מדיניות הגירה מקובעת, יש כאן דלת מסתובבת. זה חוק שבא על חשבונם של אנשים שאינם מהווים סכנה והולכים לשלם בחופש שלהם. לנו, יותר מכולם, צריכה להיות רגישות למה זה להיות פליט ומה זה שסוגרים בפנייך שערים ומקימים גדר. בתור בני אדם ובטח בתור יהודים אנחנו צריכים להיות רגישים".
מתקן השהייה נתקל בקשיים תקציביים
לקראת הדיון שבו אישרה ועדת הפנים של הכנסת את החוק לקריאה שנייה ושלישית, תקף היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון את ההצעה וטען כי היא "חריגה על-פי כל קנה מידה". במהלך דיון בהצעה ציין עו"ד ינון כי "אין מחלוקת שתופעת ההסתננות מגבולה הדרומי של ישראל, המכונה בפי ראש הממשלה ורבים אחרים 'מכת מדינה', מחייבת טיפול מערכתי מקיף והולם. השאלה, כמובן, מתמקדת באופי הפתרונות המוצעים".
ינון אף פירט את הבעיות הגלומות בעיניו בהצעת החוק. לדבריו, "עיקרו של ההסדר שהממשלה מציעה הוא בקביעת הוראת שעה שתוקפה שלוש שנים, לפיה תינתן סמכות לרשויות המדינה להחזיק מסתנן במשמורת לתקופה ארוכה שאינה קצובה במפורש בחוק במסגרת הליך מנהלי, ומבלי שהמסתנן הורשע בדין ונגזר עליו עונש מאסר". הוא הסביר כי "הוראה כזו הינה חריגה ביותר, שכן במדינת ישראל אין כיום אפשרות משפטית להחזיק אדם במשמורת לאורך שנים ולשלול את חירותו, מבלי שהועמד לדין והוכחה אשמתו בהליך שיפוטי, למעט במקרים חריגים המכונים 'מעצרים מנהליים' המוגבלים בזמן, שבהם יש צורך בראיות הנוגעות למסוכנות של אותו אדם ושעליהם יש פיקוח שיפוטי הדוק".
דו"ח של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת שפורסם אתמול קבע כי בסוף שנת 2011 שהו בישראל 260,000 עובדים זרים,89,000 מתוכם חוקיים, 95,000 נכנסו כתיירים ונותרו בישראל גם לאחר שאשרת התייר פגה,45,000 מסתננים ומבקשי מקלט מדיני ו- 31 אלף פלסטינים בעלי אשרת עבודה. מהנתונים עלה עוד כי חלה עלייה של 72% במספר הקטינים המסתננים השוהים בישראל - 453 קטינים לעומת 263 בשנת 2010. 61% מהמסתננים הם מאריתריאה, 25% מסודן והיתר ממדינות אפריקאיות אחרות כמו חוף השנהב ואתיופיה, והשאר מגיאורגיה, מטורקיה ואפילו מצפון קוריאה.
אך אם ההיגיון אומר שעל הממשלה לגבש מדיניות להתמודדות עם תופעת המסתננים, מהדו"ח עולה שהנושא עדיין נשאר ברמת הדיבורים ואל המעשים. "קרוב לחמש שנים מאז החל גל ההסתננות של מבקשי מקלט מאפריקה, עדיין אין למדינת ישראל מדיניות סדורה להתמודדות עם תופעת ההסתננות ולהסדרת סוגיות הנוגעות לזכויות ולחובות של אוכלוסייהזו ולטיפול בצרכיה", נכתב בדו"ח. "בגל הגירה זה נכנסים לישראל מבקשי מקלט שעלולים לשאת מחלות האופייניות לארצם, והן אינן מאובחנות לפני שהם משתחררים ממתקני המשמורת. בקרב גורמי טיפול בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, וכן בקרב גורמי האכיפה, יש הערכות בדבר תופעות קשות הנפוצות באוכלוסייה זו".
מסתבר שגם מתקן השהייה למסתננים שראש הממשלה דיבר רבות על הצורך בהקמתו, נתקל בקשיים תקציביים. על פי הדו"ח, שנה לאחר החלטת הממשלה על הקמת המתקן, הוא נמצא עדיין רק בשלב התכנון והמשך התהליך לא תוקצב. הסיבה לכך היא ריב בין משרד האוצר לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בפברואר האוצר הגיש בקשה לאישור תקציב בגובה 25 מיליון שקלים לצורך הקמת המתקן. הוועדה סירבה לדון בכך עד שלא תקבל ממשרד האוצר וממשרד הביטחון נתונים בדבר עלות הקמת המתקן, העלות השנתית של תפעול המתקן, המקור התקציבי להקמתו, אופן תפעולו (פתוח או סגור) והמקור התקציבי להפעלתו. בשל העבודה שהנתונים הללו לא הוצגו, הוועדה גם לא קיימה הצבעה בנושא והקמת המתקן נותרה כתוכנית ללא משאבים.
עוד בנושא:
שיא חדש: כ-3,000 מסתננים חצו את הגבול בדצמבר
הדיווח על אישור חוק המסתננים בממשלה
הדיווח על אזהרות היועץ המשפטי של הכנסת בנושא