קראתי בעיון את הכתבה של טל שלו מיום שישי, 6 בינואר 2012, אודות הביקורת של ארגוני להט"ב כלפי קמפיין "העיר הגאה הטובה בעולם". הצטערתי, אך לא הופתעתי, לראות את התגובה הכמעט פבלובית של ארגוני הגאים מן השמאל הרדיקלי בכל פעם שמדינת ישראל מוצגת, ובצדק, כמדינה הפתוחה והמקבלת ביותר במזרח התיכון, קל וחומר בענייני קהילת הלהט"ב, והעיר תל-אביב מתוארת בצדק כאחת הליברליות ביותר בעולם כולו.
מדוע זה "מצג שווא", כדברי פרופ' גרוס וחבריו? האם מצבנו אינו טוב לאין שיעור ממצבם של אחיותינו ואחינו במדינות השכנות, ואף בהרבה ממדינות המערב? האם אין זה נכון שתל-אביב מקבלת בחום את בנות ובני הקהילה, במה שמתבטא בתחומי חיים רבים ולא רק במצעדים ובטקסים אחרים (שסמליותם חשובה אף היא)?
אמנם לא הכול ורוד, אבל בניגוד לשכנותינו, אנו יכולים להתאגד ולפעול למען זכויות הלהט"ב, כפי שאכן חברי "גאווה בליכוד" עושים ויעשו בעתיד. הצביעות היא מנת חלקם של מוציאי דיבתה של ישראל בעולם, שמשחירים את שמה אף-על-פי שהם יודעים היטב שמדינת ישראל היא אי של שפיות ליברלית באזור קנאי וחשוך, אזור שבו הומואים ולסביות מדוכאים, נכלאים ואף מוצאים להורג בשל נטייתם המינית.
הצורך הכמעט מיידי להזכיר את נושא "זכויות הפלסטינים" כל פעם שישראל מתגאה בעוד הישג בתחום זה או אחר הוא מגוחך, ובוודאי בכל הנוגע להשוואה ללהט"בים. הרי אף הומו ישראלי לא פוצץ את עצמו באוטובוס, אף לסבית ישראלית לא החליטה לחטוף חיילים ישראלים, אף טרנסג'נדר ישראלי לא זומם להשמיד את מדינת הלאום העברי, ואף ביסקסואל ישראלי לא רוצח פעוטות ישראלים בשנתם. חבריי ואני ב"גאווה בליכוד" רואים בשוויון לאוכלוסיית הלהט"ב עניין של זכויות אדם המתיישב היטב עם תפישותנו, דרך עיניים ישראליות גאות.
מה הכוונה? העובדה היא שמנהיגי העם הפלסטיני מצהירים שוב ושוב לאורך שנות קיומו המעטות של עמם שאין למדינת הלאום העברי זכות קיום במזרח התיכון. כשכבר ניתנה לפלסטינים ההזדמנות לבחירות דמוקרטיות, הם המליכו על עצמם ארגון טרור דתי-איסלמי-פונדמנטליסטי ורצחני, שאין צורך לציין את גישתו לזכויות להט"ב בפרט ומיעוטים בכלל (תשאלו כל נוצרי בעזה לשלומו).
גם ישראלים הם בני אדם
קשה לי לראות איך השאיפות והפעולות של העם הפלסטיני עד כה מתיישבות עם זכויות אדם להט"ב או "סתם" ישראלי. ייתכן כי גרוס המכובד וחבריו שכחו שגם ישראלים, כולל הלהט"ב שבינינו, הם בני אדם. השליטה ביהודה ושומרון אומנם מעמידה בפנינו אתגרים של זכויות אדם שעלינו לעמוד בהם, אבל שלא תהייה טעות: בהתחשב באויב עמו אנחנו מתמודדים ובהשוואה למדינות מערביות אחרות בתקופות מלחמה, אנו מתמודדים עם הנושא בהצלחה.
אבל אני לא מצפה שגרוס ודומיו יחליפו את הסיסמאות השחוקות שמלוות את השנאה העצמית הפתולוגית שלהם. לעיתים נדמה שהם באמת היו רוצים שמדינת ישראל תידמה לשכנותינו הנמצאות בעיצומו של חורף איסלמי, כזה שיחסל סופית כל סיכוי של קהילות גאות במדינות השכנות להגיע אי פעם למצב המתקרב לזה שבמדינת ישראל. אנו, לעומתו, כמו רבים וטובים בקהילת הלהט"ב, גאים בישראל וגאים בעיר הנפלאה והצבעונית תל-אביב.
דר' אוון כהן הוא יו"ר קבוצת הלהט"ב בליכוד "גאווה בליכוד" ומרצה בחוג לבלשנות באוניברסיטת ת"א.