למרות הודעתו של יאיר לפיד על כניסתו לפוליטיקה, "באופן רשמי כמובן", כפי שעקץ ראש הממשלה, תגובתו לפרסומים מלפני כחודשיים על הרכב רשימתו עודנה רלוונטית. "גם ליידי גאגא, ציפי פרימו מחולון וטום החתול המדבר, איתי ברשימה", הוא אמר אז. המשפט הזה, שמגחיך את שלל ההערכות על האישים שיצטרפו אליו, נכון גם לרוב הנבואות הפוליטיות שמנסות לנחש את משמעות המהלך.
לכאורה, המפסידה הגדולה עלולה להיות קדימה, שהנה מוצאת לידה עוד מפלגה שאומרת אותו דבר. לא בטוח שלבני ולפיד בעצמם יצליחו לשים את האצבע על ההבדלים ביניהם. קל וחומר הבוחר הישראלי, שכבר שבע מפוליטיקאים שתומכים בשתי מדינות לשני עמים, בצדק חברתי לכולם ובכך שחייבים לעשות משהו עם העניין הזה של דת ומדינה. לפיד עשוי להיכנס לזירה הפוליטית כשהוא רענן ומתהדר בכמה שמות נוצצים - שטרם טעמו מהי ישיבה בוועדת העבודה והרווחה עם ח"כ ושלושה פעילים חברתיים, או איך זה מרגיש לנאום בשעת לילה מאוחרת מול שני ח"כים מנמנמים - ולנגוס במפלגה שמדממת בקרבות בין לבני למופז. ואגב הקרב בין השניים, לפחות כאן תוכל לבני לנשום קצת לרווחה. חברי הכנסת שלה ומתפקדיה יבינו עתה שניצחון של מופז עלול להיות התרסקות אלקטוראלית מוחלטת, ושעל מנת להוות אופוזיציה ללפיד עליהם לחזק אותה. במלים אחרות, כניסתו של לפיד לזירה עשויה דווקא לעזור ללבני לנצח בבחירות הפנימיות את מופז, רק כדי לגרום לה לחטוף בגללו מפלה בבחירות הכלליות. מן מלכוד שכזה.
גם בליכוד לא יכולים היום לשבת בשקט. בתסריט לא מופרך, יכול לפיד לזנב כמה מנדטים מהאיזור החילוני-ליברלי במפלגה, שמאוכזב מהקיפאון המדיני ומהחוקים הקיצוניים בעניין מינוי השופטים, השתקת התקשורת ושאר ירקות. אם יחדד את מסריו נגד הכפייה הדתית, לפיד עוד עשוי לגנוב גם כמה מנדטים מליברמן. במקרה כזה עשויה כניסתו של לפיד לגרום למהפך במפה הפוליטית, ולשבירת השוויון בין הגושים. לבני, יחימוביץ' ולפיד עשויים להוות גוש פוליטי איתן, שביחד עם מרצ ותמיכת המפלגות הערביות יצליחו להתקרב להקמת ממשלה. גורם פוליטי, שראה ורקח דבר או שניים בפוליטיקה הישראלית, לא פוסל במקרה כזה חבירה של ליברמן לגוש המרכז-שמאל מסיבותיו האישיות-משפטיות, בתנאי שהנושאים האזרחיים ימוקמו בראש סדר העדיפויות.
ועוד לא דיברנו על דרעי, שמחמם מנועים לקראת כניסה במסגרת פוליטית זו או אחרת, ועל דו"חות המבקר השונים שעלולים לעורר מהומה רבתי ולפגוע בראש הממשלה ובשרים ישי ושטייניץ (דו"ח השרפה בכרמל), בנתניהו לבדו (דו"ח הנסיעות) ובמידה פחותה יותר בברק (דו"ח הרפז).
כך נשארנו לעת עתה עם לפיד הפוליטיקאי. ככל שמועד הבחירות ירחק תתעצם מידת שחיקתו. אמנם במערכת הפוליטית מתרבים הקולות שמצביעים על המחצית השנייה של 2012 כמועד שבו יתקיימו הבחירות (אחד המשתתפים בישיבת הממשלה אמר היום שהוא מבין שהבחירות יתקיימו ב-2012. נתניהו לא הגיב על כך), אבל זה ממש לא סוף פסוק. ובמקרה שהבחירות ייערכו במועדן, או בתחילת 2013, נשאלת השאלה האם לפיד לא מיהר מדי בקופצו למי הפוליטיקה. אמנם חוק הצינון לעיתונאים נשף בערפו, אבל גורמים במערכת הפוליטית טוענים שלו היו מוקדמות הבחירות ומיד לאחר ההודעה על הקדמתן היה לפיד מודיע על התמודדותו בטענה שלא יכול היה להעריך את הקדמתן, הוא היה מקבל את אישור בית המשפט ליטול חלק בהן.
אז אולי לפיד צדק, ואולי טעה, ואולי החליט לטעות פוליטית ביודעין, אבל לעשות את מה שהיה צריך לעשות מבחינה מוסרית כבר מזמן. עכשיו ממתינים במערכת הפוליטית לראות את מי יגייס לשורותיו, צעד שיצביע על הדרך של מפלגתו ויפזר מעט את מסך העשן. לפחות בעניין הזה אפשר להיות בטוחים בדבר אחד: אלה לא יהיו ליידי גאגא, ציפי פרימו מחולון וטום החתול המדבר.
עוד בנושא
יאיר לפיד פורש מאולפן שישי, ייכנס לפוליטיקה
כיצד תיראה המפלגה החדשה של יאיר לפיד?
לפיד נכנס לפוליטיקה: סוף סוף נדע מהן עמדותיו