הרשויות המקומיות בישראל לא הפיקו לקחים כראוי ממלחמת לבנון השנייה. דו"ח חדש של משרד מבקר המדינה מצביע על שורה של ליקויים בהיערכותן ומוכנותן של מספר רשויות מקומיות למצבי חירום. הביקורת המתוארת בדו"ח נערכה בין חודש אוגוסט 2010 לחודש מרץ 2011 ועולים ממנה מספר ממצאים חמורים ובין היתר מחסור במקלטים ציבוריים ובמוסדות חינוך, קציני ביטחון עירוניים שלא נבחרו באמצעות מכרז ומחסור בציוד כיבוי אש.
הביקורת המתוארת בדו"ח בוצעה בשש עיריות: אופקים, אור יהודה, הוד השרון, טמרה, יבנה וקריית מלאכי וכן במועצה המקומית מג'ד אל-כרום. משרד המבקר בחן גם גופים שונים האחראיים על ההיערכות וההתמודדות עם מצב חירום, ביניהם האגף לחירום וביטחון במשרד הפנים, רשות החירום הלאומית (רח"ל) ופיקוד העורף. מדו"ח המבקר עולה כי ברשויות שנבדקו חסרים מקלטים ציבוריים ופרטיים, מקלטים במוסדות חינוך, במוסדות ציבור ובגני הילדים.
משמעות הדבר היא כי בשעת חירום עשויים למצוא עצמם מאות אלפי תושבים חשופים ללא מיגון יאות. עוד קובע הדו"ח כי לרשויות אין נתונים מסודרים בנוגע למידת כשירותם של מקלטים ציבוריים בתחומי שיפוטן או על המקלטים בדירות פרטיות. בפועל, מקלטים רבים אינם כשירים לשעת חירום, בחלקם ישנה בעיית רטיבות, אחרים אינם מחוברים כלל לחשמל וברבים אחרים חסר ציוד לכיבוי אש.
קציני ביטחון נבחרים ללא מכרז
ממצא חמור נוסף מעלה סימן שאלה באשר לכישוריהם של אנשי המקצוע המטפלים בנושא מטעם העירייה. כך, ב-23 רשויות מקומיות (מהן 19 במגזר הלא-יהודי), מאיישים את משרת קצין הביטחון עובדים שלא נבחרו במכרזים, שלרובם אין את הכישורים המתאימים לכהן כקצין ביטחון ושמשרד הפנים לא אישר את העסקתם בתפקיד. למעשה, בידי משרד הפנים אין נתונים על ההשכלה, ההכשרה והרקע הביטחוני של כלל קציני הביטחון ברשויות המקומיות.
לטענת כותבי הדו"ח, גם היערכות רשויות למצב חירום, שאמורה להיעשות בעת שגרה, לקויה. כך, מרבית הרשויות לא הקימו מערך מתנדבים ואפילו לא הכינו נוהל בנושא ההתנדבות. כמו כן, בסוף שנת 2010 עדיין לא היו ל-27 רשויות מקומיות מכלל 256 הרשויות המקומיות מרכזי הפעלה לשעת חירום, ומשרד הפנים עדיין לא שריין תקציב להשלמת בנייתם. בידי משרד הפנים אין נתונים על הרשויות המקומיות שבהן התבצעו תרגולים בשנים 2008-2010 או על הנושאים שתורגלו והלקחים שעלו מתרגילים אלה, אף כי הדבר נדרש כדי לקבל תמונה כללית על מידת היערכותן ומוכנותן.
כמו כן, כמעט חמש שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, נמצא כי פיקוד העורף הכין תרחישי ייחוס כלליים וכמעט אחידים לכלל הרשויות המקומיות. התרחישים שהוכנו אינם עוסקים באיומים נקודתיים ובאופן שבו כל אחד מהמכלולים שברשות המקומית נדרש להיערך לאיומים כאלה. ישנו מחסור רב בציוד כיבוי אש במקלטים הציבוריים שברשויות המקומיות שנבדקו. הבדיקה העלתה כי חלק מבתי הספר אינם ממוגנים כנדרש. כך לדוגמה במרבית בתי הספר באופקים יש מיגון חלקי בלבד. חלק מהרשויות שנבדקו לא תיעדו את מעקבן בדבר מצב המקלטים ולא תכננו מקום לימוד חלופי עבור התלמידים במוסדות אלו.
לגבי מצבם העגום של המקלטים בקריית מלאכי כתב המבקר בדו"ח כי "עיר שנמצאה באיום ממשי. מצב המקלטים מעיד כי הם אינם מתוחזקים כיאות, וכי לא נעשה שימוש נאות בצוות עובדי המקלטים", והעיר לעיריית קריית מלאכי כי עליה לפעול בהקדם האפשרי לתקן את הטעון תיקון ולהשתמש לשם כך בתכנית עבודה מסודרת ומקיפה שבמסגרתה ייבדק מדי פעם בפעם כל אחד מהמקלטים הציבוריים בעיר.
צה"ל: "איתנות העורף תלויה בכל אזרח ואזרח"
מצה"ל נמסר בתגובה כי "הנחת היסוד של צה"ל היא כי היערכות מקדימה, הן של צה"ל והן של העורף לחירום משדרת הרתעה ומחזקת את החוסן הלאומי. איתנות העורף תלויה בכל אזרח ואזרח. כחלק ממערך ההכנה לחירום, לפיקוד העורף תפקיד מרכזי בהכנת האוכלוסייה לחירום. הכנה נכונה בשגרה ברמת הרשויות ותרגול מתאים יסייעו לרשויות ולמשק הישראלי כולו להתכונן בצורה מיטבית לניהול 'שגרת חירום' ולאספקת שירותים לאזרח בשעתם חירום".
עוד נמסר כי "פיקוד העורף רואה ברשויות את מרכיב הליבה בחזית האזרחית. לפיכך, הפיקוד מאמן, מדריך, מנחה מקצועי ומסייע לרשויות תוך שמירה על קשר רציף ויומיומי ותרגולן בשיתוף פעולה עם רח"ל במתכונת שנתית והכנה לחירום בתיאום מלא. פיקוד העורך אינו מחליף את מקומם של ראשי הרשויות בחירום ומאמין כי חוסנו של העורף טמון בראש ובראשונה בהנהגה המקומית ברשויות. הפיקוד הציב קציני קישור לרשויות [יקל"ר] לעת חירום. מדובר בקציני צה"ל ותיקים ועתירי ניסיון המתרגלים בשגרה ומהווים גורם מקשר בין הרשות לפיקוד העורף. בימים אלו פיקוד העורף מקדם תיקון מקיף לחוק הג"א במטרה להסדיר את יחסי הגומלין עם הרשויות המקומיות בדגש על אחריותן על המקלטים במרחבן. תרומה המתנדבים למשימות סיוע אזרחי בעת חירום חשובה מאין כמותה ומעידה על חוסן לאומי גבוה. פיקוד העורף רואה חשיבות רבה בהכשרתם וברתימתם של המתנדבים כבר בשגרה ועל כן פועל לחבר את הרשויות אל ארגוני המתנדבים".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי הם רואים חשיבות רבה בשיפור מוכנותן של הרשויות המקומיות לעתות חירום. "יחד עם זאת, מכלול ההוראות שנקבעו בחקיקה ובהחלטות ממשלה בעניין היערכות הרשויות המקומיות לעתות חירום, נקבעו על רקע תפיסה המשקפת את ההנחה כי הידע המקצועי והמשאבים לקביעת מכלול הדרישות לטיפול בתחום החירום מצויים בידי גורמי הביטחון, ולכן בידיהם החובה והיכולת המקצועית לוודא ביצוע ואכיפה. בפרט לאור החלטת הממשלה מדצמבר 2007 הקובעת כי רח"ל תתדרך את הציבור לקראת חירום, תנקוט בפעילות הסברה ותערוך אימונים ותרגילים משולבים עם כל הגורמים בעורף".
עוד נמסר כי "לא בכדי סעיף 248 א לפקודת העיריות תוחם תפקידו של שר הפנים רק לאשר את תקציב הג"א ולא לנהל את מערך החירום. אשר על כן, יש להבהיר כי משרד הפנים אינו הגוף שעליו הוטלה החובה ולפיכך גם לא הוקנו לו הסמכויות הישירות הנגזרות ממנה, לפעול להכנת הרשויות המקומיות לשעת חירום. יתרה מכך, משרד הפנים אינו מוסמך לקבוע הנחיות ודרישות בנושא הכנת הרשויות המקומיות לשעת חירום ואינו אחראי לפיקוח ואכיפה של הנחיות אלו ככל שנקבעו ע"י הגורמים המוסמכים לכך על פי דין".
מהשלטון המקומי נמסר בתגובה לדו"ח המבקר כי "מבקר המדינה חשף היום את אשר השלטון המקומי טוען זה זמן רב - אף אחד מהגופים הממשלתיים שאחראיים על ההיערכות לחירום אינו מבצע את תפקידו כראוי, וכתוצאה מכך הרשויות המקומיות ואזרחי מדינת ישראל נותרים חשופים בעורף. הרשויות המקומיות מתרגלות ונערכות לחירום ובעתות חירום הן היחידות שהוכיחו עמידה איתנה ומתן שירות לתושביהן, חרף מחדלים ממשלתיים ולאומיים. השלטון המקומי סבור כי יש להיערך להעברת האחריות לשלטון המקומי בעתות חירום ומשבר ועל משרדי הממשלה, פיקוד העורף ורח"ל להיערך לכך".
עוד על דו"ח מבקר המדינה:
ליקויים בהגנה על קטינים וקשישים ברשויות המקומיות