פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זוכי נובל לנתניהו: העבר חוק חינוך חינם מגיל 3

      זוכי פרס נובל, שרי חינוך לשעבר וחתני פרס ישראל דורשים מראש הממשלה ליישם באופן מידי את החוק שהוקפא בכנסת מ-1984. "חינוך הילדים תלוי בעומק הארנק של ההורים שלהם"

      המחאה החברתית נמשכת: זוכי פרס נובל, שרי חינוך לשעבר, חתני פרס ישראל לחינוך ואישי חינוך בולטים פנו היום (ראשון) לראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה ליישם באופן מידי את חוק חינוך חובה חינם החל מגיל 3, שמעוכב בכנסת מאז חוקק ב-1984. הפנייה לנתניהו שנעשתה ביוזמת מנהיגי "מחאת האוהלים", התבצעה על רקע חשש שפרק החינוך במסקנות "ועדת טרכטנברג" לא ימומש.

      על המכתב המדובר חתמו בין היתר זוכי פרס נובל פרופ' דן שכטמן, פרופ' אהרן צ'חנובר, פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' דניאל כהנמן וכן כל שרי החינוך לשעבר. במכתב צוין כי "לראשונה זה שנים, השיבה המחאה החברתית את החינוך לסדר היום הציבורי ופתחה צוהר חסר-תקדים לשינוי במדיניות ארוכת השנים של ממשלות ישראל. הוועדה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג קבעה בהמלצותיה כי על-מנת לקדם שוויון חברתי ולהפחית את נטל תשלומי ההורים, יש ליישם את חוק חינוך חינם לבני 3-4 במלואו, החל מינואר הקרוב, בכלל הגנים הציבוריים בישראל".

      עוד נאמר במכתב כי "למעלה מחודשיים חלפו מאז פורסם הדו"ח בקול תרועה רמה, ועל אף שהודיע ראש הממשלה כי יאמץ את המלצותיו במלואן, אישרה הממשלה רק את מקצתן. אך חמור מכך, עד כה לא קיבלה הממשלה כל החלטה באשר להמלצה ליישם את אחת ההמלצות החיוניות ביותר המופיעות בדו"ח - מימון חוק חינוך חינם לגיל הרך, שחשיבותו לצמצום פערים בחינוך רבה ביותר".

      שר החינוך לשעבר הרב יצחק לוי, שחתם על המכתב אמר כי "אני יכול למנות חוקים רבים שמוקפאים לשנים רבות בחקיקה מהירה ולא ראויה, בהחלטות ממשלה או סתם ברשלנות עבריינית של משרד ממשלתי כזה או אחר. אך מעל כולם צריך לציין את העוול החברתי והחינוכי העצום הנגרם מהקפאת חוק חינוך חינם. שוררת הסכמה מוחלטת בקרב אנשי חינוך באשר לנזק הרב שנגרם לילדים בגיל כל-כך קריטי לחינוכם, בעודם מטופלים במסגרות פרטיות לא מפוקחות שאינן עומדות בשום תקן סביר. יתר על כן, מחירי המעונות מרקיעי ששחקים. לעתים מעון לילד בן שלוש יקר יותר משנת לימודים אקדמית".

      סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה החברתית, ציינה כי: "ב-27 השנים שחלפו מאז נחקק חוק חינוך חינם הורע מצב החינוך בישראל, הוכבד נטל התשלומים על ההורים והעמיקו הפערים החברתיים בין הפריפריה למרכז. היום, כדי להבטיח לילדים מסגרת חינוכית ראויה, הורים נאלצים לשלם אלפי שקלים מדי חודש, מה שפוגע מידית בסיכויי החיים של כל מי שלא מגיע מבית בעל אמצעים. דווקא בגיל הרך, פרק הזמן החשוב ביותר להתפתחות הילד, תלויים יותר ויותר ילדים בעומק הארנק של ההורים שלהם".

      עוד בנושא:

      הדיון על דו"ח טרכטנברג נדחה פעמיים ונקבע להיום
      עתירה נגד טרכטנברג: פרק המסים פוגע בחלק מהחברות