וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בלי לבדוק: סכנת הקרינה בכו?ר הוערכה "על סמך ניסיון"

גלעד גרוסמן

12.12.2011 / 18:00

בכיר בתחום אבטחת הכור בדימונה העיד במשפט עובדי הכור בעבר נגדו, ואמר כי בדיקת הקרינה הפנימית בכור לא נעשתה אלא במקרים חריגים. "אם אדם נחשף לרמת קרינה גבוהה מהמותר - לא נורא"

"עד שנות ה-90' לא ביצעו חישובים פרטניים לגבי הקרינה הפנימית שספגו עובדים בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), אלא רק לגבי הקרינה החיצונית" - כך העיד היום (שני) ד"ר דן ליטאי, שהיה בעבר סגן ראש אגף אבטחה בכור בדימונה, ומשמש כיום כיועץ לקמ"ג, במסגרת משפטם של 44 עובדי הכור לשעבר ובני משפחה של עובדים, הטוענים שחלו במחלות כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינה. ליטאי הוסיף כי "למען הסדר הטוב" היה ראוי לבצע גם בדיקות קרינה פנימית, אולם לעובדה שלא עשו כן לא הייתה השפעה מעשית על בטיחות הקרינה, מכיוון שבכור ביצעו בדיקות אחרות שהראו על "מגמה במצב הבטיחות".

הכור בדימונה – 2004. GettyImages
עד שנות ה-90' לא בדקו בו את הקרינה הפנימית. הכור בדימונה/GettyImages

ד"ר ליטאי העיד כעד מומחה במשפט העובדים ובני משפחותיהם, שטוענים שחלו בסרטן ומחלות נוספות כתוצאה מחשיפה מוגברת לקרינה. לדבריו, בדיקת קרינה פנימית בוצעה רק במקרים בהם היה ידוע על תקלה או על קרינה חריגה. "אם הייתה התרעה על קרינה גבוהה היינו עושים מיד בדיקה לעובד", העיד. הוא הוסיף שרמות הקרינה להן נחשפו העובדים היו נמוכות.

"אדם נחשף לקרינה גבוהה? לא נורא"

פרקליטם של התובעים, עו"ד אילן קנר, התקשה לקבל תשובתו של ליטאי, ושאל האם ניתן לדעת בדיוק לכמה קרינה נחשף עובד מסוים אם לא מדדו קרינה פנימית של איזוטופים רדיואקטיביים להם נחשף העובד. ליטאי השיב כי עד שנות ה-90' לא ידעו מה הקרינה השנתית אליה נחשף עובד, אולם ידעו לבחון פגיעה על סמך חשיפה משמעותית שנובעת מקרינה יוצאת. כאשר נשאל כיצד ידעו לעשות זאת ללא נתונים, השיב ליטאי, שמונה לראש המחלקה לבטיחות קרינה בקמ"ג לאחר שעבד ארבע שנים בלבד כמהנדס בטיחות, "על סמך ניסיון".

ד"ר ליטאי נשאל לגבי העובדה שישראל אימצה באיחור של 15 שנים את התקן החדש והמחמיר יותר של חשיפה לקרינה, ואמר שבפועל התקן אומץ מיד. לאחר מכן אמר כי "אם קרתה תקלה ואדם נחשף לרמה גבוהה של קרינה מעל המותר, וזה יכול לקרות, זה לא נורא. בשנה הבאה הוא ייחשף לפחות, ככה זה בכל העולם". לדבריו, התקן מדבר על חשיפה יזומה לקרינה, ולא לחשיפה בלתי יזומה.

עדותו של ד"ר ליטאי העלתה מספר סימני שאלה באשר לתרבות הארגונית באחד המתקנים הסודיים ביותר במדינת ישראל. כך לדוגמא, עורך הדין קנר טען בחקירה כי הקמ"ג מסר נתונים לא מדויקים בתביעות קודמות, ולמעשה הטעה את בתי המשפט. בפרקליטות התנגדו בחריפות לביטוי "הטעיה". בהמשך, אמר ליטאי שאחת הנחיות לבדיקת קרינה פנימית, שנכתבו רק בסוף שנות ה-90', נוסחה בצורה "מצערת", זאת לאור העובדה שהיא גורמת לכך שאם בודקים חשיפה לקרינה באופן רטרואקטיבי, מגיעים לתוצאה שגויה. לדבריו, הוא אינו עורך כך את בדיקותיו.

sheen-shitof

פתרון טבעי

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"

"איך משמידים ראיות במשפט עומד?"

ד"ר ליטאי העיד עוד כי לכל עובד בכור היה מסלול בדיקות קרינה, שעודכן מדי שנה. לדבריו, התבצע מעכב אחר מסלולי הבדיקה באמצעות כרטסת, אשר הושמדה כאשר בכור העלו את המידע על מחשב. בני המשפחה של התובעים, ששהו באולם, התקשו לשמוע את העדויות, כולל גם את הכינוי שניתן לחלק מסוים בכור - "הירושימה הקטנה". "יש הרגשה גדולה שהמדינה מטייחת", אמר י', שאביו נפטר מסרטן לאחר שעבד מעל 30 שנים בקמ"ג. "הופתענו לשמוע שהמדינה נתנה רק חלק מהמידע, והמדינה מודה בזה". סימונה יפה, שגם אביה נפטר ממחלת הסרטן, אמרה שהיא מצפה שהמדינה תיקח אחריות על המחדלים שהובילו למותו, ושתיתן לאמה כספי פיצויים שהגיעו לאביה. "אני מצפה שמדינת ישראל, שהייתה אחראית להעסקתו, תהיה אחראית לכך שאמי תוכל להזדקן בכבוד", אמרה.

"במשך 35 שנה היה מחדל מתמשך", אמר לאחר הדיון עו"ד קנר. "נעשו בדיקות לעובדים, אך איש לא טרח לפענח אותם ולבדוק מה המשמעות שלהם מבחינת הגדלת הסיכון לחלות בסרטן. זה לא נעשה בזדון, אבל בשלב הבא אני מתעתד להוכיח את שלב הטיוח, שבמסגרתו כל המאמצים של המדינה הופנו להסתיר את המחדל הקודם".

עוד בנושא
”עובדי הכור נחשפו לרמות קרינה גבוהות מהמותר”
נערכים לארמגדון: בדימונה מתרגלים דליפה גרעינית


לפניות לכתב: gilad_g@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully