כשבוע לאחר דברי הביקורת על ישראל שהשמיעו שר ההגנה האמריקאי ליאון פנטה ושרת החוץ הילרי קלינטון בפורום סבן, הרוחות בקרב יהודי ארצות הברית ממשיכות לסעור. "אנחנו מוצאים את עצמנו שואלים, מהי מדיניות החוץ האמריקאית - האם היא זו שתומכת בישראל או זו שמרחיקה אותה?", תוהה בראיון לוואלה! חדשות אחד האישים המרכזיים ביהדות ארה"ב, מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אברהם פוקסמן. "ממשל אובמה מנסה לאזן בין התמיכה בישראל לבין הביקורת עליה - וזה פשוט לא עובד", הוא אומר.
בקרב יהודי ארה"ב היו מי שהגדירו את סוף השבוע האחרון, שבמהלכו נאמרו דברי פנטה וקלינטון, "אחד מסופי השבוע הגרועים שהיו לנו זה זמן רב". פנטה, שנאומו פתח את האירוע ביום שישי, האשים את ישראל כי היא תורמת לבידודה, על רקע התרופפות הקשרים עם טורקיה ועם מצרים והקיפאון בתהליך המדיני. יומיים אחר כך, הודלפו לתקשורת פרטי הדברים שנשאה קלינטון בפורום סגור, בהם הביעה חשש מ"הידרדרות הדמוקרטיה בישראל". הליגה נגד השמצה, יחד עם ארגונים יהודיים רבים, מיהרו לגנות את הביקורת, והביעו "הפתעה ותדהמה" מהדברים.
מעבר לחוסר שביעות הרצון, ההתבטאויות האחרונות עוררו אצל פוקסמן, לדבריו, בלבול עמוק. "מצד אחד, במישור הבטחוני והמודיעיני, ממשל אובמה מוביל מדיניות חסרת תקדים במונחים של שיתוף פעולה וסיוע לישראל", הוא מסביר. "מצד שני, במישור התמיכה הפוליטית, אנו רואים חוסר יציבות, והממשל עבר מריחוק לביקורתיות יתר. אנחנו מעריכים מאוד את התמיכה הבטחונית, אבל ישראל צריכה גם תמיכה פוליטית, והדברים של פנטה וקלינטון לא מסייעים בנושא הזה".
"הדמוקרטיה בישראל, זה מה שמטריד את קלינטון?"
בחודשים האחרונים, אומר פוקסמן, דווקא ניכר שיפור ביחסים המתוחים בין ממשל אובמה למדיניות הישראלית. "נאום אובמה באו"ם בספטמבר, שבו באמת הובעה מחויבות עמוקה לישראל, היווה עבור רבים מאיתנו נקודת מפנה", הוא אומר, ומציין גם את עמידתה של ארה"ב לצד ישראל ביחס להנעת תהליך השלום מול הפלסטינים. "לפתע הרגשנו שלמדיניות הפוליטית יש הגיון כלשהו", הוא מסביר.
אך האשמותיו של פנטה, לדבריו, החדירו מקלות בין גלגלי היחסים הטעונים גם כך בין ישראל לממשל. "זה אבסורד להאשים את הקורבן בבידוד", הוא תוקף. "אם מדינה מבודדת, יש מי שמבודד אותה. האמריקאים צריכים לדעת טוב יותר, וההאשמה של פנטה היא ממש מתחום הביזאר".
גם הערותיה של שרת החוץ קלינטון מעוררות את זעמו של פוקסמן. ישראל היא אכן דמוקרטיה "לא מושלמת", הוא מודה, ויש מקום לשיפור בנושא זכויות האדם - אך הביקורת של קלינטון בפורום סבן "נטולת קונטקסט". לדבריו, "מדובר באשה מתוחכמת וחכמה, שראתה דבר אחד או שניים בעולם וסיירה במקומות שונים בעולם, ודווקא מצב הדמוקרטיה בישראל הוא שמטריד אותה. מה פתאום? למה?".
"כל דבר שישראל עושה נבחן במיקרוסקופ"
למרות הביקורת על דברי קלינטון, פוקסמן עצמו נזעק בשבוע שעבר אל מול גל החקיקה "המטריד" בישראל - הכולל לדבריו את חוק מימון העמותות, את החוקים נגד עצמאות המערכת השיפוטית, את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ואת התיקון לחוק לשון הרע. במאמר שפירסם באתר "האפינגטון פוסט" מתח פוקסמן ביקורת על "שחיקת הדמוקרטיה הישראלית" והתריע מפני הפגיעה החיצונית בשמה הטוב של ישראל ובפגיעה באינטרס הלאומי הישראלי. בעבר התריע פוקסמן גם מפני השלכותיהן של יוזמות חקיקה קודמות, דוגמת "חוק החרם".
"חשוב לנו לומר לכם - היזהרו מהקיצונים", הוא מסביר כעת, ומשווה את הקולות הקיצוניים בישראל לקולות אנשי "מסיבת התה" השמרנים במפלגה הרפובליקנית האמריקנית. "בגלל התלות של ישראל בארה"ב וביהדות התפוצות, כל דבר שהיא עושה מועצם, כל דבר שהיא עושה נבחן בעדשת מיקרוסקופ. לנו חשוב להעביר את המסר, שכשנאבקים למען ישראל, צריך להיות מודעים לאיך הדברים מוצגים ונתפשים גם מבחוץ".
"גם אני סבור שיש בעיה עם ממשלות זרות שמממנות עמותות ישראליות", מוסיף פוקסמן. "השאלה היא איך מתמודדים עם הבעיה. גם בארה"ב יש חוקים נגד לשון הרע, ובמיוחד בעידן האינטרנט אנחנו נדרשים לשאלות חדשות וחשיבה מחודשת על הנושא. זה לא אומר שאנחנו פחות דמוקרטים. גם לנו יש פוליטיקאים שצוברים עוד ועוד הצעות חוק פופוליסטיות שמופנות לציבור, ובסופו של דבר לא מתקדמות לכדי חקיקה אמיתית, וגם אצלנו נוטים להגזים עם כך. אבל ישראל צריכה לדעת שהיא מתחת למיקרוסקופ, וכשהיא פועלת כפי שהיא פועלת זה משליך על איך שהיא נתפשת".
"הישראלים בורים בכל הנוגע ליהדות ארה"ב"
עוד לפני התבטאויות פנטה וקלינטון, ניצבה בפני יחסי ישראל עם יהדות ארה"ב משוכה לא פשוטה, בדמות קמפיין משרד הקליטה להשבת ישראלים יורדים, שעורר סערה בקרב היהודים האמריקאיים. פוקסמן, ועמו מנהיגים יהודיים בולטים נוספים מכל קצוות הקשת הפוליטית, הביעו עלבון וכעס על הקמפיין - שכותרתו הייתה "לפני שחנוכה יהפוך לכריסמס - עזרו להם לחזור לישראל" - בשל מה שהגדירו "זלזול בוטה" ביהדותם.
פוקסמן נתקל בקמפיין כבר לפני כמה חודשים, כששודר בערוצים הישראליים בארה"ב. "חשבתי לעצמי, טוב - זה ישראלים נגד ישראלים, זה בין משפחה, זה לא קשור אלינו", הוא אומר. אבל בשבוע שעבר, כשהתברר שהקמפיין מוצג בשלטי חוצות בריכוזי אוכלוסייה יהודיים וישראליים בארה"ב, מיהר לפנות לבכירים ישראליים ולהביע את דאגתו. "אני חושב שמדובר בקמפיין לא מתוחכם וילדותי", הוא אומר. "אני מבין את המוטיבציה להשיב ישראלים שגדלו, התחנכו ולחמו בישראל הביתה. הניסיון כשלעצמו הוא חיובי - אך הוא נעשה בצורה גסה ומגושמת".
הזעם היהודי-אמריקאי התמקד ברמיזות לנחיתות יהדותם לעומת היהדות "הישראלית". פוקסמן אמנם מכיר בכך שביהדות יש מרכיב בסיסי שמציג את הגלות באופן שלילי, אבל הדברים אינם כה פשוטים לדבריו. "העלייה לישראל היא מושג דתי וחלק מתרי"ג מצוות, ואנחנו מכירים בבעייתיות הדתית שבמושג הגלות", הוא אומר. "אבל התמונה מורכבת יותר מכפי שהוצג בקמפיין. "יש לנו בעיה אמיתית של התבוללות. אין על כך שאלה, אבל זה לא פשוט ופשטני כפי שהוצג בקמפיין הזה".
אחת הסיבות למסרים הפשטניים, לטענתו, היא "בורות של ישראלים לגבי החיים היהודיים האמריקאיים". מתוקף תפקידו, פוקסמן מבקר רבות בישראל ומארח ישראלים רבים בארה"ב, ולטענתו הוא נתקל בטעויות תפישתיות רבות בנושא. "אנחנו מארחים משלחות של חברי כנסת ושל עוזרים פרלמנטריים ואני נתקל בבורות כל פעם מחדש; הם מכירים סטריאוטיפ של יהדות ארה"ב, גרסה הוליוודית שלילית של החיים שלנו כאן ועושר החיים היהודיים שאנחנו חווים, ולכן הגישה כלפינו אינה מדויקת, ומובילה לקמפיינים דוגמת קמפיין משרד הקליטה".
הקמפיין, כזכור, הוסר במהרה בהחלטתו של ראש הממשלה. "מה שחשוב הוא שנתניהו הקשיב לנו, והגיב מהר", מסכם פוקסמן את התקרית, "והוכיח שלמרות שיש בורות לגבי יהדות הגולה, כשהגלות מתעצבנת - הם מקשיבים".