יש להמשיך ולקיים מערכת משפט חפה מכל מחויבות פוליטית ואחרת - כך אמרה היום (שבת) שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, ביחס להצעת חוק השימוע לשופטים. "עמדות של השופט במסגרת שימוע או תיוגו כשייך למחנה כזה או אחר עלולות לפגוע באמון הציבור ברשות השופטת", אמרה.
נאור, בהתבטאות נדירה, יצאה במהלך נאומה בכנס של העמותה למשפט ציבור נגד "האופנה לתייג שופטים ופסיקותיהם כשייכים למחנה זה או אחר". היא הוסיפה כי תיוג פוליטי אינו לטובת השופטים, גם אם נדמה לעיתים שהתיוג יכול לקדם אותם. בכך רמזה ככל הנראה להצעה למנות את השופט נעם סולברג לבית המשפט העליון, לאחר שנתפס כנציג הימין.
בנאום אמרה נאור, כי אסור ששופט ירגיש מחויב לוועדה לבחירת שופטים, או למי שפעלו למען מינויו. כמו כן, אסור לצפות משופט או מועמד לשיפוט שיבטיח, אפילו לא באופן מרומז, כיצד יפסוק בעתיד בסוגיה כזו או אחרת. "אל נא לחברה לצפות ממנו לתת התחייבות כזו, לא באמירה מפורשת וגם לא בקריצת עין", אמרה. "עצמאותו של שופט, ולא רק בבית המשפט העליון, היא מנכסי צאן ברזל של מערכת המשפט. בלי היעדר תלות בלי עצמאות מחשבתית אין משפט ואין צדק". היא הוסיפה שלכל שופט יש השקפת עולם, אולם עליו לפסוק לפי הדין ולא לפי השקפתו הפרטית.
פרידמן מתח ביקורת על בג"ץ
מי שמתח ביקורת על בית המשפט העליון היה שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, שאמר בכנס ש"בג"ץ הפך למשטרת מוסר". לדבריו, הייתה בעבר בעיה של מינויים בלתי ראויים, אולם מאז שבג"ץ התערב בנושא הגענו למצב של "שיבוש מוחלט למינויים בדרגים הגבוהים", בשל החשש ממה יאמר בג"ץ לגבי מועמדים. "הייתה לנו מחלה, אבל התרופה של התערבות מסיבית ובג"ץ מכל מיני שיקולים, החל משיקולי מוסר כשהמונח של מוסר הורחב ללא מגבלה, הביאה להערכתי לכך שהממשלה איבדה את יכולת המינוי והשלטון, את האפקטיביות של השלטון".
פרידמן טען כי אנשים שמתבטאים בצוהר בלתי ראויה או שהדיבור שלהם איננו פוליטיקלי קורקט, מסתכנים בכך שייפסלו משירות ציבורי או העלאה בדרגה. הוא הציג שורה של דוגמאות לכך, בהן המקרים של דן חלוץ, ניסו שחם ויואל לביא. "היועץ המשפטי לוקח שוליים של ביטחון מה יגיד בג"ץ", אמר.
עוד בנושא:
נתניהו הורה לגנוז את ההצעה לערוך שימוע לשופטים
ביקורת בימין ובשמאל נגד הצעת השימוע למועמדי העליון
ביניש: "פוליטיזציה של בית המשפט - דבר הרסני"