האביב הערבי, זה שהבטיח מזרח תיכון חדש, הוליד סביבנו מערך איסלמי קיצוני שמחייב את צה"ל להיערך למתן מענה לתרחישים רבים. תקיפה באיראן, לחימה בלבנון, מבצע בעזה או חס וחלילה מלחמה כוללת באזורנו, כבר לא נראים כתרחישי אימה.
אימונים המדמים את אותם תרחישים טומנים בחובם פוטנציאל גדול של טעויות. חיילים ומפקדים בסדיר, ועל אחת כמה חיילים ומפקדים במילואים שהיו עסוקים בשנים האחרונות במשימות שיטור ושמירה, ושאינם אוחזים בכוונת התותח בחיי היומיום, נדרשים בפרק זמן קצר מאוד לגלות מיומנות מקצועית גבוהה וזה לא פשוט ולא מובן מאליו.
מרגע שנורה אין לפגז תותח מועד ב', לא ניתן לתקן אותו תוך כדי מעוף או לפוצץ אותו באוויר במקרה של גילוי תקלה לאחר שיגור. לכן, המיומנות המקצועית ומילוי תנאי הבטיחות לביצוע הירי נדרשים לדיוק לפני המשיכה בכבל המשחרר את הפגז הקטלני בדרך למטרה. על פי הפרסומים, לא היה כשל טכני באירוע ש"כמעט הפך לאסון" באימון בצאלים. מכאן ניתן להבין כי התקלה נבעה מטעות אנוש.
לא בכל מקרה האשם צריך להיות מוחלף
רגע לפני שעורפים את ראשו של האשם בתקלה מן הראוי לקבוע האם הייתה פה רשלנות, חוסר מקצועיות, חוסר מיומנות, או לחילופין - טעות שיכולה לקרות לכל אחד מאתנו. היחידה שביצעה את האימון וזו שנתנה לה סיוע ארטילרי הן מהיחידות היותר מקצועיות והיותר מאומנות במערך המילואים. התותחים שהשתתפו בירי הם מהמדויקים שבמערך התותחים של צה"ל. אם הייתה פה רשלנות או חוסר מקצועיות, צריכים האחראים לתקלה לפנות את מקומם למוכשרים מהם, אם התקלה היא מסיבה אחרת, טוב יעשו מפקדי הצבא אם ימצאו דרך למנות חונכים וקציני בטיחות מהמערך הסדיר שיקטינו את מרחב הטעות.
הנטייה הטבעית שלנו לחפש אשמים ומיד לתלותם בראש חוצות עלולה לפגוע ביכולת לטפח חיילים ומפקדים שהתנסו בתקלות ויידעו ליישם את הלקחים וכאלה שרכשו מיומנות לתפקד תחת לחץ ובאירועים בלתי צפויים. תותח שמתחפר בקרקע חולית, דוגמת זו שבצאלים, עלול לסטות בלי שהסטייה תתגלה למי שאינו מיומן דיו או שאינו מבצע פעולות כאלה, כל זמן שנדרש כדי לשמור על כשירותו המקצועית. לא בכל מקרה האשם צריך להיות מוחלף, לעיתים ראוי לשמור על אותם "אשמים" שהתנסו על בשרם וידעו להנחיל ממקור ראשון את הלקחים לאחרים. שלא נתבלבל, בשק"ם ניתן לקנות מצופים וקרמבו, לא ניתן לקנות ניסיון ומפקדים מיומנים!
צביקה פוגל הוא תא"ל במיל. ולשעבר מפקד אגד ארטילרי