דו"ח: עורכי הדין מתחצפים, השופטים מאחרים

הארכת ההתמחות של עורכי הדין וחניכה של שופטים – אלה חלק מההמלצות של הוועדה לקידום התנהלות דיונית תרבותית בבתי המשפט, שהגישה היום (רביעי) דו"ח בנושא לנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. חברי הוועדה גם ממליצים ללמד כבר בגיל בית ספר שיעורים בתרבות כתיבה, שיח ודיון. החברים בוועדה היו שלושה שופטים מכהנים, שופטת בית המשפט העליון לשעבר, ושלושה נציגים לעורכי הדין.

הוועדה הוקמה בשנה שעברה על ידי ביניש וראש לשכת עורכי הדין דאז, יורי גיא-רון, כדי לבחון את התנהלותם של עורכי הדין והשופטים בבתי המשפט ברחבי הארץ. בין הקלקולים שמציינת הוועדה: לבוש מרושל מצד עורכי הדין, התנסחות בשפה עילגת ובוטה, התחצפות לשופטים, אי מסירת מידע לבית המשפט, והתנהגויות נוספות, המהוות "מקלות בגלגליה של עשיית משפט צדק". גם כלפי השופטים נמתחה ביקורת; נטען כי חלקם אינם מתחילים דיונים בזמן, אינם אובייקטיביים מספיק, מביעים עמדה לפני שהדיון נגמר, מפעילים לחץ בלתי ראוי על הצדדים, משמיעים ביקורת פוגעת ולא מנהלים כראוי את המשפטים.

בדו"ח מציינים חברי הוועדה את הסיבות לשיח הקלוקל שמתרחש לעתים באולם בתי המשפט. "תרבות הדיון ותרבות השיח בישראל רחוקות מלהניח את הדעת", כותבים חברי הוועדה. "תרבות השיח מאופיינת לעיתים בבוטות, בהתלהמות, בגסות רוח ובאלימות מילולית הפושה במחוזותינו, ולעיתים גם גולשת לאלימות פיסית חסרת רסן. למרבה הצער, חילחלה תרבות זו גם לבתי המשפט. היא פוגעת ביכולת לשמור על טוהר ההליך השיפוטי, על תקינותו ויעילותו, ובמעמד המערכת השיפוטית ושופטיה. היא פוגעת גם במעמדו וביוקרתו של מקצוע עריכת הדין".

לדעת חברי הוועדה, התנהגויות אלה נובעות מפערים חברתיים וכלכליים, קיטובים שונים ובעיות ביטחון, ש"יוצרים מתח, עצבנות ואי שקט בחברה, והם משליכים גם על ההתנהגות וההתנהלות בין כותלי בית המשפט". לכך מצטרפים גם כרסום באמון הציבור במערכת המשפט ו"חינוך חסר ובלתי מספיק לאזרחות טובה, ליחס סבלני וסובלני כלפי הזולת ולהבנת מהותה וחשיבותה של תרבות כתיבה, דיבור, דיון ושיח".

לצד זאת, מציינים בוועדה גם את המחסור הרב בשופטים כגורם משמעותי ל"תופעת הליקויים בתרבות הדיון המשפטי", בשל העומס הבלתי נסבל על השופטים. מנגד, הם מציינים את ריבוי עורכי הדין בישראל, תופעה שמולידה פרקליטים רבים שאינם יודעים מהי תרבות הדיון בבית המשפט ומהי אתיקה מקצועית. הם גם סבורים שההתמחות של עורכי דין במתכונתה הנוכחית, אינה מכשירה להופעה בבתי משפט.

הוועדה חיברה שלושה קודים המכילים את עיקר כללי ההתנהגות וההתנהלות הבסיסיים בהליך המשפטי: אחד לעורכי דין, אחד לשופטים והשלישי לציבור שמגיע לבתי המשפט. בקוד של עורכי הדין נכתב כי "על עורך הדין לשמש דוגמה ללקוחו ולציבור בהתנהגותו ובהתנהלותו בדיון המשפטי"; בין השאר, מצופה ממנו להתייצב לכל דיון בזמן; להיכנס לאולם ולצאת ממנו בשקט ומבלי להפריע לדיונים אחרים; להימנע מהתפרצות לדברי השופט ו"מעימות מילולי, ומווכחנות והתנצחות עמו"; לא להעיר הערות קולניות ולא להתפרץ לדברי אחרים, וכן "לקבל ולכבד כל החלטה וכל פסק דין של בית המשפט".

לשופטים נכתב כי עליהם לטפל בכל תיק "באופן תקין, הוגן, יעיל ואיכותי", למסור פסקי דין "בתוך זמן סביר" מתחילת המשפט, לא להעליב עורכי דין או עדים, לא ללחוץ על הצדדים להגיע לפשרה, לא לקבוע תיקים רבים מדי לאותה שעה ולתת פסקי דין קצרים וענייניים. מהציבור מצפים לבוא בלובש הולם, לשמור על שקט, לא להשתמש במכשירים אלקטרוניים באולם, לא לאכול ולשתות במהלך הדיונים.

"תרבות הדיון היא יסוד מיסודותיו של ההליך ההוגן, ונדבך באמונו של הציבור במערכת השפיטה ובשופטיה. למרבה הצער, הערך החשוב הזה הולך ונשחק במהלך השנים עקב אווירה חברתית שנוצרה כאן. דוח הוועדה הוא ניסיון לבלום תופעה חברתית מסוכנת זו", אמרה ביניש בתגובה לדו"ח. היא הוסיפה שמערכת בתי המשפט תעשה כל מאמץ לקיים את ההמלצות ולהטמיע את האמור בהן.

עוד בנושא
וינשטיין: ”משפטים בישראל מתנהלים בקצב לא ראוי”
52% מהניגשים לבחינת עורכי הדין נכשלו