(צילום: שלומי גבאי, עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ')
חי בזבל: מזה שנה וחצי שחייו של שמעון סאסי, קשיש בן 70 מאור עקיבא, הפכו לגיהינום מתמשך. לדבריו, פרודתו מגיעה לביתו ללא רשותו, וממלאת את ביתו באשפה, צואה ושאר מעלי צחנה אותם היא אוספת בהתמדה ואף מכנה אותם "נכסים". בריאותו של סאסי מדרדרת, הוא אינו יוצא מביתו וגם הרשויות אינן עושות דבר בנושא.
"ריח של גופות, של זבל, של צואה", כך מתארת השכנה מיטל עמר את הצחנה המטרידה גם את שאר השכנים בבניין. "בין המטבחים שלנו מפריד קיר ובלילה אני שומעת את החולדות שרצות בארונות המטבח שלו". על פרודתו של סאסי אמרה עמר כי היא "אוספת ערמות של זבל, מבשר מקולקל ועד ירקות ומרקים", אותם היא מביאה לביתו של סאסי ואוכלת איתו.
עד לפני כשנה, הזוהמה בביתו של סאסי לא הפריעה לשאר השכנים. "אם הוא מלוכלך בבית שלו, לא אכפת לנו", אומרת הדיירת ששיה חכמון. עם זאת, מאז חלה החמרה בעוצמת הסירחון העולה מדירת הקשיש. אם לחייל מספרת כי הוא חש ברע במהלך חופשתו מהצבא, וכי אמר לי שלהבא יעדיף להשאר בבסיס מאשר להגיע לריחות האופפים את דירתה.
ובינתיים, מצבו של שמעון סאסי מוסיף להידרדר, כאשר הוא בקושי מסוגל לדבר או ללכת ונשאר כלוא בדירתו המזוהמת. השכנים מספרים על אלימות כלפיו מצד פרודתו, כאשר צרחות וצעקות נשמעו לא אחת, אך על אף הגעת צוותי משטרה ומגן דוד אדום, לא ניתן היה לגעת בו ולפנות אותו. לדברי השכנים, איש מעיריית אור עקיבא אינו הגיע לעזור. לפני מספר חודשים זכה שמעון לטיפול רפואי, בזכות פניית שכניו לעמותת "מאיר פנים", אך כעבור מספר ימים שוחרר מבית החולים ומצבו חזר לכפי שהיה.
מעיריית אור עקיבא נמסר בתגובה כי "מצוקתם של הדיירים בניין מוכרת. העירייה פועלת שוב ושוב, יחד עם הרשויות הרלוונטיות ובודקת את הסמכויות החוקיות, על מנת לתת פיתרון ראוי לכל המעורבים בסיפור".