פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סקר הביטוח הלאומי: כל ישראלי עשירי מרגיש רעב

      המשאל נערך בקרב אלפי משפחות, ומציג ממצאים חמורים ביותר על מצב העוני בישראל. 13% העידו שאין להם מספיק מזון, ו-13% סיפרו כי הם נאלצים להיעזר מדי חודש בחברים ובני משפחה

      כמעט שליש מהישראלים נאלצים לוותר על רכישת מזון כדי לחסוך בכסף, וכעשירית מהם חשים רעב בצורה מסוימת – כך עולה מממצאי סקר שערך המוסד לביטוח לאומי בחודשים ינואר-אוקטובר השנה, ושהוצג היום (שלישי) בכנס שדרות לחברה שערכה המכללה האקדמית ספיר. המשאל נערך תחת הכותרת "אי-ביטחון תזונתי". בביטוח הלאומי מזהירים מיצירת "חצר אחורית של אנשים, שלא מסוגלים לממן את הוצאות המחייה המינימליות החיוניות", ואומרים כי "מדובר בעובדה שאי-אפשר להתכחש אליה".

      מהסקר, שנערך בקרב 5,000 נשאלים - משפחות ויחידים - המהווים מדגם מייצג, עולה כי 81% מהנשאלים חשו "ביטחון תזונתי" בתקופה שבה נערך הסקר, אך כי כמעט חמישית מהם - 19% - הרגישו אי-ביטחון תזונתי: 9% מהם לא חשו ביטחון תזונתי (אמנם ללא רעב פיזי) אך שמונה אחוזים הרגישו תחושה של רעב, ו-2% מהנשאלים חשו "רעב חמור מאוד".

      מידת הביטחון והאי-ביטחון התזונתי, ינואר עד נובמבר 2011 (צילום מסך)

      אחד הנתונים המדאיגים ביותר שעולים מניתוח ממצאי הסקר הוא שכמעט שליש מהנשאלים - 30% מהם - השיבו כי נאלצו לוותר על צריכת מזון, כדי לרכוש מוצרים שירותים אחרים בחודשים אוגוסט-אוקטובר.

      עוד עולה מהסקר כי 59% מהנשאלים השיבו כי ידם משגת מספיק מזון מהסוג שהם מעוניינים לאכול ו-28% מהמשיבים סיפרו כי יש להם "מספיק מזון", גם אם לא תמיד מהסוג שהם מעוניינים לאכול. תשעה אחוזים השיבו שאין להם תמיד מספיק מזון, ו-4% השיבו שלעיתים קרובות אין להם מספיק מזון.

      תשובות לשאלה “האם צמצמת או ויתרת על צריכת מזון כדי לרכוש מוצרים ושירותים אחרים בשלושה החודשים האחרונים?” (צילום מסך)

      12% מהנשאלים אמרו כי הם נאלצים להיעזר כמעט מדי חודש בבני משפחה או בחברים, כדי להשיג אוכל. שבעה אחוזים מהנשאים השיבו כי הם נעזרים בבני משפחה או בחברים רק בחלק מחודשי השנה, ואילו 4% אמרו כי הם נזקקים לעזרה כ"חודש-חודשיים" בשנה. הרוב המוחלט של הנשאלים - 76% - לא נעזרים כלל.

      "בקרב מי שיכול - צריך לעודד תעסוקה בתנאים הוגנים"

      ד"ר דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, אמר: "הביטוח הלאומי התווכח הרבה עם האוצר והממשלה על גובה הקצבאות הקיומיות. הפתרון המועדף לעניים, הסובלים מאי-ביטחון תזונתי, הוא לעודד תעסוקה בתנאים הוגנים, אולם לא כולם מסוגלים לעבוד - חלקם מבוגרים, סיעודיים, נכים או חולים, או נשארים בבית לטפל באנשים מוגבלים. לאלה, וגם למשתכרים שכר שאינו הולם את צורכי משפחותיהם (משפחות מרובות ילדים), מומלץ לתת סיוע כספי באמצעות קצבאות קיום: הבטחת הכנסה, מזונות וקצבאות ילדים, או להקל על התנאים לקבלת קצבת נכות. ישראל היא שיאנית המערב באי-שוויון ועוני. יש לנו חצר אחורית של אנשים, שלא מסוגלים לממן את הוצאות המחייה המינימליות החיוניות. זו עובדה שיש אנשים רעבים בישראל ואי אפשר להתכחש לנתון הזה".

      עוד בנושא
      דו”ח המבקר: כשלים בטיפול הביטוח הלאומי בקשיש
      דו”ח: בישראל חיים יותר, משקיעים פחות בבריאות