"מי שלא ראה שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בר יוחאי", כתב חתן פרס נובל לספרות ש"י עגנון, "לא ראה שמחה מימיו". בימינו-אנו, עם זאת, על השמחה מעיבים סכסוכי בעלות בין סיעות דתיות שונות וליקויי ביטחון, בטיחות ותברואה. הממשלה עתידה לדון בדברים אלו היום (ראשון), ולהצביע על תוכנית בעלות של 27 מיליון שקלים לשיקום האתר, שיזם משרד התיירות. קברו של רבי שמעון בר יוחאי נחשב כאתר היהודי המתויר ביותר בישראל, עם כמיליון וחצי מבקרים בשנה, והוא שני רק לכותל המערבי.
מתוקף התוכנית המוצעת ינוהל האתר על ידי חברה ייעודית ועל כן צפויה למשוך התנגדות מצד הגורמים הדתיים המעורבים בניהול האתר בימים אלו, שהביעו בעבר את מורת רוחם מהעברת הסמכויות לידי המדינה. כמו כן, צפויות להישמע התנגדויות מצד גורמים חרדיים אחרים, החוששים כי האתר יאבד מצביונו הדתי. "מרבית הציבור שמבקר במתחם לא שמח מתוכניתה של ממשלת ישראל", סיפר פעיל העדה החרדית בירושלים, שמואל פפנהיים, לוואלה! חדשות. לדבריו, "הצביון החרדי של המתחם יתערער ברגע שהמדינה תהיה אחראית על המקום. רבבות אנשים יפקדו את המתחם דוגמת רפורמים, ושאר מפורסמים שלומדים קבלה. אם מדונה תבקר במתחם, כמו שהיא מבקרת בכותל, אנחנו לא נגיע לשם".
עוד מהמאה ה-16 משך מתחם קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) את מקובלי צפת. הרב היה מתלמידיו של רבי עקיבא, ונחשב לגדולי החכמים בתקופת המשנה, לו מייחסים את כתיבת ספר הזוהר. מזה מאות שנים מתקיימת בל"ג בעומר, יום מותו של בר יוחאי, הילולה עצומה במתחם קברו. בין היתר כוללת ההילולה צעדה מהעיר צפת לקבר שבהר מירון והדלקת מדורה גדולה על גג הקבר. במהלך ההילולה מתקיים באופן מסורתי גם טקס ה"חלאקה", במסגרתו נוהגים לגזוז לראשונה את שערות ראשם של ילדים שהגיעו לגיל שלוש. ההילולה נחשבת לאחת ההתכנסויות הדתיות הגדולות ביותר בישראל, עם מאות אלפי בני אדם הפוקדים אותה בכל שנה.
במשך שנים מהווה האתר כר למאבקי שליטה חוזרים ונשנים - הן בין ארבעה הקדשים דתיים (שניים מהם משתייכים לקהילה האשכנזית ושניים לקהילה המזרחית) שניהלו את האתר במשותף, והן עם המדינה שניסתה לקדם את העברת השליטה באתר לידיה. משחקי הכוחות הובילו להזנחת האתר ולבעיות קשות בנגישות, אספקת חשמל ומים ושאר שירותים ציבוריים. בדו"ח חריף שפירסם בשנת 2008 מבקר המדינה נמתחה ביקורת קשה על ניהול ותחזוקת המתחם, וחשף ליקויים חמורים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט במקרי חירום, וכן במערך התחבורה ודרכי הגישה למתחם, שעלולים להיות בטלים בשישים במקרה של אירוע רב-נפגעים. עוד הומלץ בדו"ח כי יש לבחון בהקדם את מסירת ניהולו של המתחם והשטחים שסביבו לידי גורם מרכזי, שימונה על הטיפול השוטף במקום.
"מזהירים מהתפרצות מחאה דתית"
בעקבות דו"ח המבקר ודיונים משפטיים שונים סביב סוגיית הבעלות על הקרקע, מנוהל כיום האתר על ידי "ועדת החמישה", בה יושבים נציגי ארבעת ההקדשים ונציג מטעם המדינה, המשמש כיו"ר הוועדה. הקמת הוועדה עוררה זעם רב בקרב גורמים חרדיים ודתיים, שהוביל לבסוף להתפטרותו של רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ', שעמד עד אז בראשה, ולמינויו של מנכ"ל מע"צ לשעבר, אלכס ויז'ניצר, במקומו. בחודש מאי האחרון התגברה מחאת רבני ההקדשים, וזאת בעקבות תוכנית האוצר לקידום תהליך הפקעת קרקעות המתחם. בכתב התנגדות שהגישו הרבנים לצו ההפקעה וכן בפשקווילים שונים שנתלו, הזהירו מהתפרצות מחאה מצד האוכלוסייה הדתית, בעקבות "השתלטות המדינה" על האתר. בתוך כך, בג"ץ דחה בשבוע שעבר עתירה שהגישה ישיבה הפועלת במתחם, נגד כוונת המדינה להפקיע חלק משטחי המתחם.
לפי ההצעה שתעלה היום לדיון בממשלה, שר האוצר יסיים את הליכי הפקעת הקרקעות ותוך שנה תוגש תוכנית בניין עיר (תב"ע) למתחם. במקביל, יוקצו בשלוש השנים הקרובות כ-27.6 שקלים להקמת תשתיות קבועות במתחם לרבות חניונים, תאורה ושיפור התשתיות, במטרה להסדירו לפעילות שוטפת. כמו כן, תוקם חברה ממשלתית באחריות משרד התיירות "קרן הרשב"י" שתנהל, תשמר ותפעיל את המתחם לתקופה בת חמש שנים, לאחריהן תפורק וסמכויותיה יועברו למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. עוד כוללת התוכנית הקמת תוכניות משטרה אזורית ונקודת שיטור על הר המירון, וזאת לנוכח סעיפים בדו"ח מבקר המדינה המצביעים על תופעות של רוכלות בלתי-חוקית, פשיטת יד ולינה באתר.
"משרד התיירות השקיע בשלוש השנים האחרונות מאמצים ותקציבים רבים לשיפור מתחם הקבר וסביבתו", אמר שר התיירות סטס מיסז'ניקוב לוואלה! חדשות, "דבר שהביא להצלחת ההילולות, הן מההיבט הבטיחותי והן מההיבט החזותי והתיירותי. בכדי להמשיך ולשפר את המקום באורח קבע הוגשה ההצעה להקמת חברה ייעודית לניהול הקבר". רשות החברות הממשלתית, לעומתו, מתנגדת לתוכנית, ובחוות דעת שהגישה הרשות למזכיר הממשלה המליצה כי לא תוקם החברה לפני שתוכרע המחלוקת המשפטית בעניין ניהול המקרקעין.
גורמים חרדיים מסכימים גם הם כי תוכנית התיירות תסייע רבות לפיתוח המקום, אך באותה נימה מזהירים כי זו עלולה לפגוע בקדושת המקום. "חשוב לתקצב באופן מבוקר את המתחם", גרס פפנהיים, "אבל אף אחד לא הבטיח שהתרופה היא תוכנית תיירותית. מאחורי הקלעים ישנם חילוקי דעות רבים ואינני בטוח שמשרד התיירות לקח את כולם בחשבון". חבר המועצה הדתית בצפת, צמח מזוז, הביע גם הוא דאגה מתוכנית משרד התיירות. לדבריו, "ברגע שיהפוך המקום לאתר תיירות עלול להיפגע עתידו הייחודי והקדוש של מתחם קבר הרשב"י".
עוד באותו נושא
עילה להילולה: צפו בחגיגות ל"ג בעומר בהר מירון
גם השנה: מאות אלפים יגיעו להר מירון בל"ג בעומר
הילולת ל"ג בעומר במירון, שנת 1962