שבעת פלאי הטבע של העולם: ומי לא יהיה שם?

"הכל פוליטיקה". כך טוענים תמיד בתחרויות בינלאומית שבהן מנסות מדינות שונות לשווק את עצמן, בין אם זה האירוויזיון, ובין אם זו התחרות לבחירת פלאי הטבע, ש-28 מועמדים מרחבי כדור הארץ, ובהם ים המלח שלנו, הגיעו לשלב הגמר שלה - ושבעה מהם יוכרזו היום (שישי) בציריך שבשוויץ כ"שבעת פלאי הטבע של העולם", על ידי קרן New7Wonders.

אך עוד לפני בחירת שבעת המנצחים (בהצבעה בה השתתפו יותר מ-100 מיליון בני אדם, באינטרנט ובמסרונים), התרוממו לא מעט גבות למשמע זהותם של 28 המתמודדים שהגיעו לשלב הגמר - ובעיקר זהותם של כמה מועמדים שלא הגיעו לשם. לתחרות הראשונית, שנפתחה לפני כארבע שנים, ניגשו 440 אתרים מ-220 מדינות, ומתוכם נבחרו לבסוף 28 הפינליסטים על ידי ועדת מומחים בראשות המדען והדיפלומט הספרדי, פרופ' פדריקו מאיור.

שבעת פלאי הטבע של העולם - עוד כותרות:
מהאמזונס לקילימנג'רו - הכירו את 27 מתחרי ים המלח
ים המלח: הדירוג העולמי גבוה, אבל המפלס נמוך
הקרב האחרון על 7 הפלאים: נסראללה נגד ישראל
נתניהו משדל את התלמידים: "הצביעו לים המלח"
גם הפלסטינים רוצים את ים המלח כפלא של העולם
התחרות הבאה: שבע ערי הפלא. ירושלים תתמודד?
הזדמנות אחרונה: היכנסו והצביעו באתר התחרות

מובן שאין דרך אבסולוטית לבחור, ובסופו של דבר מדובר בעניין של טעם. השיקולים מעולם לא פורסמו, ומן הסתם היו סבוכים ונאלצו להתחשב באיזון בין היבשות והמדינות השונות, כדי שאף אחד לא ייעלב. ובכל זאת, הגיעו אל קו הגמר כמה מועמדים "אלמוניים" למדי - ואילו כמה מהאתרים הטבעיים הידועים בעולם נותרו בחוץ.

על 28 המועמדים שהגיעו לגמר תוכלו לקרוא כאן, ואילו פה, אנחנו מביאים לכם רשימה אלטרנטיבית של עשרה אתרים שהיו יכולים בקלות להשתחל לרשימה, אך נעדרים ממנה. באותה מידה, כמובן, אפשר היה לבחור גם עשרה אחרים (כמה הצעות שנכללו בעבר ברשימות דומות: מפלי ויקטוריה, מפרץ ריו דה ז'נירו, הר הגעש פאריקוטין במקסיקו או הזוהר הצפוני), וגם אתם מוזמנים לטקבק ולהציע את המועמדים שלכם.

זו כנראה ההיעדרות התמוהה ביותר מהרשימה: אם נמצא בה המקום הנמוך בעולם (ים המלח), כיצד ייתכן שלא נמצא בה המקום הגבוה ביותר? הר האוורסט, השוכן בגבול נפאל עם הודו, משקיף מלמעלה על כל יתר הפסגות בעולם, ממרומי 8,848 המטרים שלו. ובכל זאת, לא ההר הזה, או נציג אחר משרשרת ההימלאיה המוכרת כ"גג העולם", לא זכה להיכלל ברשימה.

מכל המקומות בעולם, זו כנראה הנקודה הדומה ביותר לכוכב אחר. מדבר המלח בדרום-מערב בוליביה, סלאר דה אויוני בשמו המלא (לו יש כמה "אחים" קטנים יותר באזור, וגם בצ'ילה הסמוכה), מתפרש על פני 10,582 קילומטרים רבועים על רמה בגובה 3,656 מטרים. כשעומדים במרכזו, כל מה שרואים זה מישור לבן ושטוח, 360 מעלות סביב. זוהי בעצם ימת מלח שהתמצקה, ונותר ממנה מעטה מלח בעובי כמה מטרים המכסה את האדמה. במרכזו נמצא פלא נוסף: "אי" המכוסה כולו בקקטוסים.

אחת מתופעות הטבע המרשימות שנעדרו לחלוטין מרשימת 28 הפינליסטים היא הקרחונים - ואם צריך לבחור אחד כזה לרשימה, "הקרחון המתנפץ" פריטו מורנו, הנמצא בקצה הדרומי של שרשרת האנדים בארגנטינה, הוא בחירה מצוינת. שדה הקרח ששטחו 250 קילומטרים רבועים הוא חלק מכיפת הקרח של פטגוניה הדרומית, המאגר השלישי בגודלו בעולם של מים מתוקים. אך האטרקציה האמיתית נובעת מקצב התנועה המהיר יחסית של הקרחון הזה, ש"נשפך" אל תוך הים בצורת גושים בגודל של בניינים, שצונחים מדי כמה דקות מקצהו בקול רעש גדול - ומכאן שמו.

ואם כבר בקרחונים עסקינן, לא נותר אלא לעבור לתופעת התבע שיצרו הקרחונים: מפרצים ארוכים, צרים ועמוקים שחרצו הקרחונים בדרכם לים. אחד כזה - מילפורד סאונד הניו-זילנדי - דווקא נכלל ברשימת הפינליסטים, אבל כשאומרים "פיורד" - מתכוונים בראש ובראשונה לנורבגיה, ולא בכדי השם הנורבגי של משמש לתיאור התופעה בכל העולם. מאות מהם מעטרים את חופה האטלנטי של המדינה הסקנדינבית, ובהם הפיורד הארוך בעולם (204 קילומטרים) והעמוק ביותר (1,300 מטרים).

הסהרה הוא המדבר החם הגדול בעולם (והמדבר השני בגודלו בעולם, אם מחשיבים את מדבר הקרח האנטארקטי). שטחו כ-9 מיליון קילומטרים רבועים, והוא מתפרש על פני 11 מדינות: מצרים, לוב, טוניסיה, אלג'יריה, מרוקו, סהרה המערבית, מאוריטניה, צ'אד, מאלי, ניז'ר וסודן. מלבד נהר הנילוס החוצה את מזרחו, אין בו אפילו מקווה מים קבוע אחד. פני השטח שלו כוללים דיונות ענק, כמו גם הרים, עמקים ומשטחי סלע - כולם צחיחים לחלוטין.

האטרקציה התיירותית הידועה ביותר של צ'ילה היא שלושה עמודי אבן גרניט עצומים הקרויים טורס דל פיינה (עמודי פיינה), שעוצבו בידי קרחונים בלב הפארק הלאומי הקרוי על שמם בקצה הדרומי של פטגוניה, סמוך לעיירה פוארטו נטאלס. הטיפוס עד למרגלות ה"טורס" הוא הטרק הפופולרי בדרום אמריקה. הטיפוס על העמודים עצמם (גובהו של המרכזי - 2,460 מטרים) הוא כבר עניין למקצוענים חובבי אתגרים בלבד.

מחוז קפדוקיה בטורקיה ידוע לא מעט בזכות ההיסטוריה האנושית המרשימה וארוכת השנים שלו, אבל הוא מוכר בראש ובראשונה בגלל תצורות הסלע יוצאות הדופן, שזכו לכינוי "כנסיות סלע" - תוצאה של שני כוחות טבע שפעלו במשולב: פעילות געשית וסחף של מים.

שמורת הטבע של עמק ג'וזייגו, השוכן בחלק הטיבטי של מחוז סצ'ואן בדרום מערב סין, מכילה שילוב עשיר של צמחייה מגוונת וצבעונית, מפלים מרובי שלבים ויותר מ-100 אגמים בצבעים שונים. אורכו של העמק 50 קילומטרים, והוא אחד מבתי הגידול הטבעיים האחרונים בעולם של דוב הפנדה הענקי.

רשימת 28 הפינליסטים כוללת את המפלים הגבוהים בעולם (אנחל) וגם את הרחבים ביותר (איגואסו), אבל לא את אלו שבהם עובר נפח המים הגדול ביותר (כ-2.27 מיליון ליטר בשנייה), שהם כנראה גם המפלים הידועים בעולם: מפלי ניאגרה שבגבול ארצות הברית עם קנדה, דרכם נשפכים מימי אגם אונטריו אל תוך אגם אירי. המסה האדירה של המים צונחת מגובה 50 מטרים במפל, בצורת פרסה מושלמת, ומספקת גם את אחד האתרים הפופולריים לחתונות בצפון אמריקה.

הר פוג'י (פוג'יימה) הוא ההר הגבוה ביפן, בגובה 3,776 מטרים, אך את פרסומו הוא חייב בראש ובראשונה לצורתו הסימטרית הכמעט מושלמת. זהו הר געש פעיל, שהתפרץ לאחרונה בשנת 1708. פוג'יימה הוא אחד משלושת הרי הגעש הקדושים של יפן, לצדם של ההר טאטה וההר האקו. בימי קדם הוא נחשב למקום משכנו של אל האש, בדת השינטו הוא נקבע כביתה של אלת העצים, ועבור הבודהיסטים הוא מקום מושבו של דאיניצ'י נייוראי - הבודהא של החוכמה המאירה את הכל.