ברק במסר לאירן? "נגן על האינטרסים גם לבדנו"

שר הביטחון, אהוד ברק, התייחס היום (שלישי) במרומז על אפשרות של תקיפה ישראלית באירן ואמר כי "אחד הדברים הבולטים שעולה מתוך התבוננות במזרח התיכון בשנה האחרונה הוא המסקנה שיכולים להיווצר במזרח התיכון מצבים בהם מדינת ישראל תצטרך להגן על האינטרסים שלה ולעמוד על דברים שחיוניים לה בעצמה מבלי שיכולה להישען בהכרח על כוחות אזוריים או אחרים לסייע לה". במהלך דיון בוועדת הכספים של הכנסת, הציג ברק את האתגרים הביטחוניים הניצבים בפני ישראל ואמר כי במהלך שנת 2012 ישראל ניצבת ב"צומת הכרעות חשוב מאוד", על רקע הדרישה לקצץ בתקציב מערכת הביטחון בעקבות המחאה החברתית.

לדבריו, בשנה הקרובה ייווצר מצב גיאו-אסטרטגי וכלכלי ייחודי "שלא ראינו כמוהו הרבה מאוד שנים". שר הביטחון הבהיר כי גם אירועי "האביב הערבי" יוצרים אתגרי ביטחון מורכבים לצד האיומים המוכרים כיום: חמאס, חיזבאללה ואירן ברקע. "ישראל היא מדינה חזקה מאוד, החזקה ביותר במזרח התיכון, ותמשיך להיות כזאת בכל טווח הנראה לעין אם נמשיך לנהוג בשיקול דעת ובאחריות", אמר ברק, אך סייג דבריו באומרו כי "שום אדם לא יכול לצפות לאן תתגלגלנה אי הוודאויות במזרח התיכון. כדי להתמודד עם דברים אלו, הם מחייבים התייחסות למשאבים העומדים לרשות מערכת הביטחון בשנה הזאת ובשנים שלפנינו".

"הצירוף הזה של האביב הערבי, יחד עם צרכי ביטחון גדולים מאוד למדינת ישראל, לצד המחאה החברתית, שכולנו אחראים לתת לה תשובה נכונה וראויה ולא רק הורדת ידיים בכנסת, והמיתון העולמי שגם לו צריך לתת תשובה. לכל אחד מהם נדרשים משאבים", אמר שר הביטחון, תוך שהוא מתאר את מורכבות האתגר התקציבי. "מתקציב הביטחון אפשר להוריד - אין דבר שאי אפשר למצוא מה להוריד ממנו, אך אני מציע לכולנו לא להשלות את עצמנו שניתן למצוא שם מיליארדים. למיטב הבנתי, לא נצליח להפגיש בין הדרישות לנהוג באחריות בנושאי הביטחון והיכולת שלנו לתרום. אין דרך מעשית לעשות זאת בתוך תקרת ההוצאה כפי שנקבעה".

האם ישראל צריכה לתקוף באירן? הצביעו בפייסבוק

שר הביטחון התייחס בנאומו גם למחאה החברתית, ואף אמר כי היא "מהדברים היותר חשובים ומרגשים שקרו בנוף הישראלי במשך הרבה מאוד שנים, ולא רק מבחינת הדרישה הצודקת לשינוי בסדר העדיפויות הפנימי". הוא הוסיף כי "המחאה החברתית דורשת מאתנו הנהגה ותגובה, ועלינו להיערך במלוא הרצינות". ברק שב והביע תמיכה בפריצת מסגרת התקציב על מנת להתמודד עם האתגרים, בניגוד לעמדה המוצהרת של הממשלה בנושא, ואמר כי "אני ממליץ להגדיל את מסגרת ההוצאה ב- 0.9 אחוז, זה שבעה מיליארד שקלים. אני יודע שבעניין זה אני במחלוקת עם האוצר".

"נכון מה שאומרים לנו אנשי האוצר שבטווח ארוך מדינה ואומה כמוה כמשק בית אינם יכולים לחיות יותר ממה שיש להם, ועדיין", לדברי ברק, "גם במשק הבית, כשאנחנו רואים חור בגג דולף – אנחנו קודם כל מתקנים ולא מחכים לשנה הבאה, ורק אחר כך מטפלים ביישור ארוך הטווח של המשאבים. זהו זמן שצריך לרגע להתרחק מהתמונה ולחשוב נקי, חד ובהיר על מה באמת עומד למבחן, מה יכול לקרות ומה צריך לעשות כדי לחלץ מאתנו את כוחות הנפש שלנו".

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין הגיב לדברי ברק ואמר לו כי "אתה לא במחלוקת רק עם האוצר, אתה במחלוקת עם החלטת הממשלה". ח"כ משה גפני, יו"ר הוועדה, סיכם באומרו כי "יש ויכוח על תקציב הביטחון. יש חברים רבים שמעלים טענות מדוע משנים באופן כל כך דרמטי את תקציב הביטחון. הוא גדל כל הזמן בלי שיש בקרה כל הזמן על מסגרת התקציב. כאילו עובדים עלינו. בנסיבות אלה נוצר מתח בין ועדת הכספים למשרד הביטחון. יהיו כאן דיונים רבים על הרפורמה במס ומסגרת התקציב. כנראה שנעשה שינויים רבים בתקציב".

עוד בנושא הויכוח על תקציב הביטחון
התקציב הקדוש: כך ניתן להקטין את הוצאות הביטחון
"משרד הביטחון הוציא 3 מיליארד יותר מהמתוכנן"
הקיצוץ בביטחון: פחות טנקים, תחמושת וגדרות
בעקבות ועדת טרכטנברג: 2 מיליארד יקוצצו מהביטחון
שטייניץ על הקיצוץ בביטחון: "להפסיק עם ההפחדות"

לפניות לכתב: pinhaswolf@walla.net.il