אדולף היטלר כבר כמעט בן חמש - והוריו עדיין לא מוותרים עליו. אחרי שורה של פסיקות בית משפט בשנים האחרונות, שהותירו מחוץ לחזקת הוריו את הילד, כמו גם את שתי אחיותיו הקטנות - ג'וייסלין אריין ניישן ("האומה הארית") והונסזלין הינלר ג'יני (שיבוש של "היינריך הימלר") - חידשו השבוע ההורים שהגו את השמות הללו את מאבקם להשבת השלושה לידיהם.
בני הזוג הית' ודבורה קמפבל, תושבי העיירה הולנד בניו ג'רזי, טענו השבוע כי באחרונה שינה בית המשפט את החלטתו, וקבע כי לא התעללו בילדים. בראיון לכתבת רשת NBC מחוץ למשרדי השירותים הסוציאליים בפלמינגטון, שם הקימו ההורים משמרת מחאה, קונן האב: "אני לא ישן, אני לא אוכל הרבה. אני מתגעגע לילדיי. זה כל כך קשה. אני ישן עם תמונותיהם". האם מוסיפה כי גם הילדים עצמם "מתחננים לשוב הביתה".
סיפורם של הילדים עלה לראשונה לכותרות בדצמבר 2008, אז סירב סופרמרקט בניו ג'רזי להכין עבור ההורים עוגת יום הולדת עם הכיתוב "יום הולדת שמח, אדולף היטלר". כחודש לאחר מכן, פסק בית המשפט לענייני משפחה כי שלושת הילדים יועברו לידי משפחת אומנה. אז לא פורטו הסיבות לכך, ופרטי הפרשה נאסרו לפרסום. אולם ההורים המשיכו במאבקם, ובאוגוסט 2010 אישר בית משפט לערעורים את ההחלטה מחדש, וקבע כי הילדים הורחקו לא בגלל שמותיהם, אלא משום שנמצאו עדויות לכך שסבלו מהתעללות פיזית והזנחה ברשות הוריהם. על קביעה זו מערערים כעת ההורים בכל תוקף.
"גם השופט וגם שירותי רווחת הילד הבהירו לנו שאין כל עדויות להתעללות, והסיבה היחדה שלקחו לנו את הילדים היא השמות שלהם", טוען הית' קמפבל. לדבריו, החלטה נוספת בפרשה יקבל בית המשפט בדצמבר הקרוב. בבית המשפט לענייני משפחה בניו ג'רזי סירבו לפניות כלי התקשורת להגיב על הדברים, אבל הית' קמפבל טוען שההחלטה תהיה לטובתם: "אני לא יכול לחכות כבר שהם יחזרו הביתה".