פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הודו: שונה שמן של 175 בנות שנקראו "לא רצויה"

      במחוז סאטרה העני והנבער, לידתה של בת - להבדיל מבן - מהווה נטל כלכלי כבד על המשפחה, שלא ישתלם לעולם. לכן קרויות מאות מהן "נקוסה" - לא רצויה. השבוע עשו הרשויות מעשה בנדון

      בקרב פלחים נרחבים באוכלוסייה הכפרית של הודו, לידתה של בת נחשבת לקללה. בעוד שבנים יוסיפו לגור בבית המשפחה לאחר נישואיהם, והבן וכלתו יטפלו בהוריו, בנות נחשבות ל"השקעה שאינה מניבה פירות". משפחה ענייה נאלצת להאכיל ולדאוג לבת במשך כל ילדותה, אך כשתגיע לפרקה ותתחתן, תיאלץ משפחתה לשלם עליה נדוניה להורי החתן – ולרוב לא תזכה לראות תכופות את הבת, שתפקידה החדש הוא לטפל בבעלה ובמשפחתו. במדינת מהראשטרה שבמרכז המדינה היחס בין בנות לבנים נמוך במיוחד. רק במחוז סאטרה, הנמצא במערב מדינת מהראשטרה, קרויות מעל 200 בנות "נקוסה" - מילה שתרגומה בשפת המהארטי הוא "בלתי-רצויה".

      במסגרת יוזמה חדשה של הרשות המחוזית, שונה השבוע בטקס חגיגי שמן של 175 מהבנות הללו - כך שיחדלו להיות לא רצויות, לפחות על הנייר.

      מרבית הבנות הקרויות נקוסה הן הבת השלישית או הרביעית להוריהן, שעדיין אין להם בנים, ואכזבתם גואה עם לידתה של כל בת נוספת. במחוז סאטרה, שמעל 85% ממנו מוגדר כפרי, צפוף ועני במיוחד, כל בת הנוספת למשפחה מבטיחה כי המשפחה תהיה ענייה יותר. סאטרה נמצא כ-120 קילומטרים ממומביי, בירת מהראשטרה, העיר הצפופה ביותר בהודו ובין הערים הצפופות בעולם.

      פועלות הודיות מחכות לסירות שייפרקו דגים בנמל מומביי (רויטרס)
      נשים הודיות בנמל מומביי (צילום: רויטרס)

      "אנחנו יודעים על קיומן של 222 בנות ששמן נקוסה", אמר השבוע לסוכנות הידיעות הצרפתית קצין הבריאות המחוזי, בהגוואן פאוואר, הפועל לשינוי הגישה השלילית של משפחות כלפי בנות. יש לשער כי המספרים המדויקים גדולים אף יותר, במדינה בה נדיר שאישה ענייה תזכה ללדת בבית חולים, ומרבית המשפחות אף לא יטרחו לרשום את ילדיהן במשרד הפנים. לדברי סודהא קנקאריה, המנהלת עמותה להצלת ילדות, שהייתה גם היא מעורבת בפרויקט שינוי השמות, בנות רבות הקרויות נקוסה "סובלות מהערכה עצמית נמוכה ומופלות במהלך חייהן. קיים סיכון גבוה שאותן בנות יורישו את חוסר הביטחון שלהן לבנותיהן".

      המאמצים הועילו, והוריהן של 175 בנות הבינו כי גרמו עוול לבנותיהם, וכי האכזבה הראשונית מלידת הבת חרצה, במידה רבה, את גורלה. ייתכן גם כי הבינו שהשם נקוסה מקטין את סיכויי הבנות למצוא חתן ראוי. משום כך, החליטו המשפחות לשנות את שם בנותיהן לשמות מהראטיים מסורתיים בטקס חגיגי.

      גזר דין מוות

      סטטיסטית, נולדות בעולם בין 943-962 בנות על כל 1,000 בנים. בהודו, לעומת זאת, ישנן 919 בנות על כל 1,000 בנים. במחוז סאטרה היחס נמוך במיוחד – 881 בנות על כל 1,000 בנים. מומחים לדמוגרפיה וסטטיסטיקה גורסים כי הסטייה אינה יכולה להיות ביולוגית.

      בדיקת אולטרה-סאונד לזיהוי מין העובר אינה חוקית בהודו זה שנים. הסיבה לכך פשוטה: משפחות רבות יבחרו להפיל את העובר במידה ויתגלה כי עתידה להיוולד להן בת. יחד עם זאת, משפחות רבות ימצאו דרכים לא-חוקיות לבצע את הבדיקה, ויפילו את העובר במידה ויסתבר שמדובר בבת. למעשה, במקרים רבים מדובר בתרחיש החיובי יותר. אין זה חזון נפרץ שתינוקות בנות שזה עתה נולדו יוטבעו, או יימצאו מתות בערימות האשפה. לרוב, רצח התינוקות אינו נעשה כאקט של אכזריות או סדיזם, אלא כצורך הישרדותי נטו. בשביל משפחות שלמות, המשתכרות 20 רופי (פחות משני שקלים) בממוצע לחודש, בת חדשה עלולה להוות גזר-דין מוות למשפחה כולה - משום שמדובר בעוד פה להאכיל, שאינו מספק כל פרנסה.

      מרבית המשפחות הכפריות ישקיעו בבנות משאבים נמוכים באופן משמעותי מאלו שישקיעו בבנים. פחות בנות יילכו מלכתחילה לבית הספר - ולרוב יופסקו לימודיהן בגיל צעיר על ידי המשפחה, כדי שיעזרו בבית. לרוב גם יינשאו בגיל צעיר מהגברים. כל יום נוסף שהבת נמצאת בבית מגדיל את ההשקעה הכלכלית, שלא תשתלם לעולם. בנוסף, נשים צעירות נחשבות לשידוך טוב יותר ועל כן הנדוניה שתשלם משפחת הכלה תהיה נמוכה יותר.

      פעילים חברתיים הפועלים בהודו למען זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט מדווחים כי בשנים האחרונות משתפר מצבן של נשים, כתוצאה מההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית של המדינה. יחד עם זאת, שינוי שמן של הבנות "הלא רצויות" מהווה שינוי קוסמטי, לדברי פעילים. בכדי לחולל שינוי מהותי במצבן של נשים יש צורך בהתערבות ממשלתית מקיפה וארוכת טווח, שתשנה באופן מהותי את מצבם של עשרות מיליוני האנשים החיים מתחת לקו העוני בהודו.