מחירה של התפכחות מאוחרת

בעסקה שילמנו את הריבית על מחדלי כל הממשלות שלא ייצרו הרתעה מפני חטיפות ולא תקפו את חמאס היכן שכואב לו. פנחס וולף היה מצביע בעד העסקה אבל רק משום שכבר לא הייתה שום ברירה אחרת

פנחס וולף

לא הייתה עין שלא נראתה עליה לחלוחית דמעה אתמול. כולנו התרגשנו למראה התמונה הראשונה של גלעד, לשמע קולו החלש, גם אם נשמע בראיון שנכפה עליו. פעם ראשונה אחרי חמש שנים וארבעה חודשים התאפשר לנו לשחרר אנחת רווחה ולהתרגש יחד, כקולקטיב, כעם שיודע מהי סולידריות לאומית.

עסקת שליט הייתה הכרחית, רוב מוחלט של העם מסכים עם זה. אבל בואו נאמר את האמת: העסקה לא נעשתה מתוך חוזק אלא מתוך חולשה. חולשה גדולה. מדינה, ובטח מדינת ישראל, בה קיים גיוס חובה ומחנכת על ערך הרעות והערבות ההדדית, מחויבת להחזיר חייל שלה הביתה. אבל יש דרכים מועדפות, שאותן שתי הממשלות האחרונות לא מימשו.

נתחיל עם ממשלת אולמרט. כשמדברים על סולידריות לאומית, זה אומר גם חובה לקחת סיכון חיי חיילים וסיכון זמני של המעמד הבינלאומי שלנו, במבצע צבאי מיד אחרי החטיפה. כן, הגיע הזמן שנדבר ברור: חטיפת חייל מתוך שטח ריבוני של מדינת ישראל, כמוה כהכרזת מלחמה. לאחר אימון קצר של הכוחות - צריך להיכנס במלוא הכוח לשטח בו נמצא החטוף ולגרום לחוטפיו לרצות לשחררו, בכל מצב שהוא, אם לא מחששם להיפגע אז מלחץ העם שיקרוס תחת הנטל הצבאי. לאולמרט הייתה הזדמנות שניה לפעול להחזרתו. הוא לא היה צריך לסיים את מבצע "עופרת יצוקה" עד שהחייל, שנחטף במשמרתו, ישוחרר. ללוחמים שנכנסו לעזה סיפרו שאחת ממטרות הלחימה היא שחרור גלעד. אבל זה לא קרה. אולמרט החמיץ את שתי ההזדמנויות.

עוד בוואלה!

מרתק: הנשק הסודי שמחולל פלאים במלחמה

אריה זמיר
לכתבה המלאה

נתניהו לא היה צריך לפתוח במבצע צבאי לשחרור גלעד. מכים על הברזל כשהוא חם, אתה לא פותח פתאום במבצע שנתיים וחצי אחרי. אבל הוא יכול היה לעשות דבר אחר. חברי כנסת, וחבל שרק מימין כי לא אמורים להיות חילוקי דעות בעניין הזה, הגישו הצעות חוק שונות להצרת צעדיהם של אסירי חמאס בכלא. זה לא שביקשו להתעמר בהם כמו שחמאס התעמר בגלעד. ממש לא. אנחנו מדינת חוק, וכזו נשאר. בסך הכל ביקשו להסיר מהם את תנאי מלון חמישה כוכבים שהם מקבלים. בשום מדינה בעולם מחבלים לא זוכים ליחס מתחנחן כל כך כמו שהמחבלים היושבים בכלא זוכים - לימודים אקדמיים, קניה חופשית בקנטינה, טלוויזיה רב ערוצית, ביקור משפחות. בתי הכלא בישראל הפכו לביטוח החיים של המחבלים. אין שום סיבה שהחגיגה לא תסתיים. אז הח"כים הציעו, נתניהו גמגם, אולי חשש מדעת הקהל בעולם הממהרת לבקר את ישראל, ובסוף כשהוא כבר הסכים למשהו זה היה הדוגמה הקלאסית ל"מעט מדי ומאוחר מדי". חודש אחרי הבטחתו הגדולה, התברר שכמעט כלום לא נעשה. רק הודיעו לאסירים שמעתה הם לא יוכלו ללמוד. תודה באמת. את זה, ועוד הרבה, נתניהו היה צריך לעשות לפני שנתיים וחצי, כשנבחר, כדי לשמש כמנוף לחץ על חמאס.

הפחדנות הישראלית לא השאירה ברירה אחרת. כשאדם לא משלם קנס בזמן, עם הזמן הוא צובר ריבית והצמדה. בעסקת שליט שילמנו, ובצדק, מחוסר ברירה, את הריבית על מחדלי הממשלות, כל הממשלות, עוד לפני עידן אולמרט, שלא השכילו לייצר הרתעה מפני חטיפה. היחיד שסירב להיכנע לסחיטה ב- 20 שנה האחרונות, היה יצחק רבין ששלח את סיירת מטכ"ל לשחרר את נחשון וקסמן. גם אם התוצאה לא הייתה מוצלחת, ההחלטה הייתה נכונה.

עשינו עסקה הכרחית, שאילו הייתי שר הייתי מצביע בעדה, בעיניים פקוחות ובלי אשליות לעתיד ורוד. כעת עלינו להסתכל באומץ למציאות בעיניים. ברור שחמאס וארגוני טרור אחרים יעמידו אותנו במבחני חטיפה. כמו כל ארגון פשע שחוטף למטרות כופר, הם מבינים שזאת דרך טובה לסחוט את ישראל. הממשלה צריכה להוכיח שהם טועים. לא רק לדבר. היא צריכה לקבל החלטה שחטיפה נוספת תוביל למבצע צבאי מהיר, שיחזיר את החייל החטוף חי או מת. במקביל, עליה להסיר את כל טובות ההנאה מאסירי ארגוני הטרור ולהותיר להם את המינימום שהחוק הבינלאומי מחייב. אם הממשלה תעשה את שני הצעדים הללו, העסקה לא רק הייתה כורח המציאות מבחינה מוסרית, היא גם תהיה כדאית.

גלעד שליט חזר הביתה - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות

מתרגל לחופש: גלעד שליט יצא לצעידה במצפה הילה
ברגשות מעורבים: העסקה מנקודת מבט של אחות שכולה
שליט: צפיתי בטלוויזיה בשבי, אך רק טבע וספורט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully