בבריסל יתאחדו כל פועלי העולם, וחלקם ינסו גם לכבוש אותו מחדש

בספרד נולדו ערי האוהלים, בטוניסיה נולד האביב הערבי וב-8 באוקטובר יתמזגו שתי המחאות. הצצה לכנס-העל בבריסל, שמארגניו מקווים לאחד את מפגיני העולם תחת רוח חדשה

אוריה כנף ואמיר שילה
«iframe height="300" width="470" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="https://www.ikimap.com/emb/&LAYER=oPYF"»«/iframe»

כמאה צעירים ספרדים הגיעו לפריז לפני עשרה ימים, ונטעו אוהלים מול הבורסה לניירות ערך. כמה ימים לאחר מכן, הם התלוננו שמרבית תשומת הלב שקיבלו הייתה מהשוטרים שפינו אותם בכוח מהכיכר, ולא מעוברי האורח הרבים שחלפו במקום. למחרת, הם הקימו אוהלים בעיירה הסמוכה, ובלילה המשיכו במסע רגלי לבלגיה. שם, הם מקווים, כבר לא ניתן יהיה להתעלם מהם, או מעשרות הקבוצות האחרות שיגיעו לבריסל מרחבי העולם.

גם המשתתפים עצמם לא יודעים להבטיח מה יקרה ב-8 באוקטובר. לאירוע הגדול שמתוכנן בבריסל אין מארגנים רשמיים, למרות שכמה אנשים כבר הודו שהם מעורבים בהכנות. הם מקווים שבתום שבוע, כשיתפזר הכינוס, ייצא מבלגיה מסר חדש, שיגיע לכל ערי העולם, תחת הכותרת "Take The Square", ששיאו בהפגנות ב-15 באוקטובר, אולי כרמז ל"תנועת 15 במאי" שהחלה את ההפגנות במדריד.

המחאה העולמית צוברת תאוצה
בספרד, הצליחו ההפגנות לחולל שינוי של ממש
מאות הפגינו בתל אביב נגד הריכוזיות העולמית
ובניו יורק: עשרות הפגינו נגד בורסות וול סטריט

עוד בוואלה! NEWS

תנו למוזות לרעום: המקום הכי מיוחד בארץ ללימוד אקדמי משולב של ספרות, אמנות ומוסיקה

לכתבה המלאה
גם העיתונאים הרבים של סוכנות הידיעות הצרפתית, בבניין ממול, לא התרגשו מהמפגינים בכיכר (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אליס חטיב, בת 33, היא חוקרת ממדריד, אך בתקופה האחרונה היא משקיעה את עיקר זמנה בתפעול הרשת החברתית שדרכה מאורגנות ההפגנות. הפרטים המזהים פחות חשובים בעיניה, והיא תעדיף לדבר על החזון של חבריה לשבועיים הקרובים, של "דור הוויקיליקס ואנונימוס", כלשונה. הדחף לשינוי חברתי אינו זר לה: לספרד היא הרי הגיעה מטוניסיה.

המראות של לונדון לא ישובו - זו מחאה שקוראת לדמוקרטיה

בראיון לוואלה! חדשות, אמרה חטיב כי הרעיון ליצור ארגון-גג לכל המפגינים בעולם התגבש באוהלים שהוקמו בחוצות מדריד בחודש מאי. "רצינו ליצור 'כיכרות' וירטואליות, כדי להתקבץ ולהפיץ רעיונות ותפיסות מהסוג שהתפתח בספרד", היא מסבירה. לדבריה, כדי להבין מהם הצרכים החברתיים בכל מדינה, על ראשי המחאה להכיר זה את זה בצורה טובה יותר. אין מקום טוב יותר לאחד בו מחאות, כנראה, מאשר בעיר שבה ניצבים גם מטה נאט"ו וגם הפרלמנט האירופי.

ברשתות החברתיות כבר מופצים קווים מנחים לקראת הכינוס בבריסל. המוחים יתקבצו בכיכרות הגדולות ויהפכו אותן ל"אגורה" - מקום הכינוס המרכזי בערי יוון העתיקות. עדיין לא ברור מה יהיה מספר המשתתפים, והאם מדובר רק במארגני המחאות מכל קבוצה או בפמליות שלמות. עם זאת, דבר אחד כבר מובטח: המחאה לא תלווה באלימות. "בלונדון לא הייתה מחאה חברתית אלא חוליגניזם טהור", מדגישים מסרים שפורסמו ברשתות חברתיות. עוד נמסר כי לצד עשרות המשלחות מרחבי העולם שהבטיחו את הגעתן, נמצאות גם משלחות מהרשות הפלסטינית ומישראל. את אנשי הקשר האחרונים, הכירה חטיב דרך ישראלים שהפגינו עמה במדריד.

הצעירים של ספרד נחשבו לבטלנים, עד שהקימו ערי אוהלים ויצאו מהם להפגין ברחובות מדי יום. פוארטה דל סול, הכיכר המרכזית במדריד (צילום: AP, emilio morenatti)

חטיב מדגישה כי "הרעיון הוא לגרום לאנשים להבין שעליהם לקבוע בעצמם באיזה סוג של עולם הם חיים, באמצעות השתתפות פעילה בקבלת החלטות דמוקרטית". רק כך, לדבריה, אפשר "להיאבק בדיקטטורים הפיננסיים, ולהילחם נגד הכוחות שמונעים מכולנו לחיות חיים הגונים". מן הסתם, למפגינים ממדינות שונות יש דרישות שונות - חלקן חברתיות יותר, ועוסקות, כמו אצל חטיב, במלחמה בבעלי ההון ובשחיתות; אחרות מידיות יותר, בדרישה להוסיף משרות לשווקים, לסבסד מגורים ולהוזיל את המוצרים הבסיסיים. מפגינים נוספים דורשים לשים קץ לשליחת חבריהם החיילים מעבר לים. אחרים דורשים לשים קץ לכל המלחמות באשר הן.

היא מעריכה ש"הזעם המשותף" יאחד את הקבוצות השונות למחאה גלובלית. המטרה, לדבריה, היא לא להסתפק בהפגנות, אלא גם "להניע תהליך עולמי לכינון דמוקרטיה באמצעות מחאה נרחבת, ולהמשיך 'לכבוש' עוד ועוד כיכרות ברחבי העולם".

נקודת המוצא היא שלכל אחד יש עניין במחאה ומקום שבו הוא יכול להתחבר אליה. מפגינים בברצלונה מוחים נגד פינוי דיירים מבתיהם (צילום: AP, emilio morenatti)

רבים ימצאו קווי דמיון בין זעמם של ה"אינדיגנדוס" מספרד להתקוממות העממית שהחלה בטוניסיה והתפשטה משם למצרים וללוב והגיעה עד בחריין. במדריד, צעירים שסבלו מתדמית של בטלנים, יצאו בסופו של דבר לרחובות, וזעקו נגד האבטלה הגואה; בטוניס, מפגינים הציתו עצמם למוות כדי להשמיע זעקה אחרונה של מחאה.

סביר להניח שכל אדם יוכל למקם את עצמו בתווך הנרחב הזה, אך מוקדם עוד לקבוע מה יקרה בתום הכינוס בבריסל, והאם התאריך 15/10/2011 ייחרת בזיכרון העולמי כיום שהצית גל של מחאות ברחבי העולם. כך או כך, יש לקוות שהאפקט שהמחאה יוצרת בימים האחרונים, ובעיקר הקשר שהיא יוצרת בין מפגינים ברחבי הגלובוס, לא יתפוגגו באותה מהירות שבה נוצרו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully