תנועת המחאה הארצית יכולה לזקוף לעצמה כבר הישג נכבד ביותר, שכן הממשלה החלה לדון ברצינות בשאלת הריכוזיות. סוף סוף עזבנו את השאלה האם קיימת ריכוזיות בישראל או לא. ועדת הריכוזיות הוכיחה כי ישנה בעיה לה אנו חייבים למצוא פתרונות. לוביסטים, עיתונאים ומלחכי פינכה רבים ניסו במשך זמן רב לטעון כי לא קיימת בעיה בישראל, אך גמרנו עם טענה זאת. הציבור הישראלי שכנע את השלטון כי חייבים לטפל בשאלת הרגולציה. בימים כאלה שבו חסר ברגולציה בארצות הברית גרם למשבר פיננסי אדיר בעולם כולו, דווקא מדינה כמו ישראל חייבת להיערך מחדש.
עוד באותו נושא:
ועדת הריכוזיות: "בעל הון לא יוכל להחזיק בנק ומפעל"
שטייניץ: "ההמלצה החשובה ביותר - פירוק הפירמידות"
דו"ח ועדת טרכטנברג: המסקנות העיקריות
המלצות הביניים של ועדות הריכוזיות פורסמו ברבים, מצליחות, לכאורה, לעמוד במקום שכבר זמן היה זקוק לניעור ותיקון. אך כשנבדוק אותן לעומק נגלה כי הן מעלות שאלות רבות: קודם כל הקביעה כי תאגיד פיננסי משמעותי הינו תאגיד שמנהל נכסים מעל חמישים מיליארד שקלים ושתאגיד ריאלי משמעותי הינו כזה שפדיון המכירות שלו הינו מעל שמונה מיליארד שקלים - מדוע נקבעו דווקא סכומים אלו? חשוב להבין את הרעיונות שהובילו לקביעות הללו, כי הם יעמדו בפני התקפה. כל ההגדרות המשפטיות הרלוונטיות יעמדו בפני מתקפה ציבורית לא פשוטה שתאתגר את הקווים ש"נתפרו" במיוחד לדו"ח.
מעטות החברות שמנהלות מחזור מכירות של שמונה מיליארד שקלים. אמנם איני חושב במונחים של קונספירציה או קשרים בין הון לבין שלטון, אך ההחלטה הזאת מעלה תהיות מדוע לא הורידו את הרף. יש לא מעט חברות חזקות ומושחתות שעושות שימוש קלוקל בגופים פיננסיים. חברות אלו לא יעמדו למבחן בדו"ח הריכוזיות, וכך, אנו שוב נישאר עם ריכוזיות בדרגות ביניים, שמתחת למחזור מכירות של שמונה מיליארד שקלים, והסכנות שיעמדו בפנינו כציבור חוסך או וצורך יישארו בעינן.
חברי צוות המומחים המייעצים למחאה, בראשותו של פרופ' אביה ספיבק, הוסיפו ביקורת על ההמלצות וטענו כי להמלצות ועדת הריכוזיות תהיה השפעה קטנה על יוקר המחיה. הם אף רואים בעיה בנושא ריכוזיות ענפית וריכוזיות בתחום הפנסיה, ולא רואים שיפור בעניין בעיית המחירים. כבר היום בעלי ההון הגדולים כמו בן דב ודנקנר חייבים כספים לאג"חים של קרנות הפנסיה, ולא ברור איך יחזירו את חובם. הבנקים, ששמו לב לסיכונים ולחוב הגדל של בעלי ההון, דרשו ערבויות גדולות - וקיבלו. לעומתם, חברות הפנסיה לא עשו כן, אלא סמכו על השם והיוקרה של בעלי ההון. הציבור לא מודע לכך שחלק גדול מכספי הפנסיה שלו מושקע בתאגידים שאין להם התחייבות להחזיר את הסכומים, ושוב נצטרך לראות, ביום מן הימים, כיצד המדינה תתערב, אם בכלל, כדי לדאוג לציבור.
שימור ערך התחרותיות הוא המטרה של הועדה, אך צריך לשאול מהן זכויות העובד ומהו יוקר המחיה. ועדת ספיבק-יונה לא רואה את הקשר בין המלצות ועדת הריכוזיות, לבין ההשפעה על יוקר המחיה, זאת משום שהריכוזיות נוצרה עקב ההפרטה המאסיבית של נכסי הציבור לגופים פרטיים. עידוד תחרות הוא נושא חשוב, אך שאלות של זכויות עובדים, או תקציב הממשלה, הם הנושאים שיכולים להביא לשינוי מיידי בתוך כיסו של האזרח הקטן.