(צילום: דניאל בוק, עריכת וידאו: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')
יושבת הראש החדשה של מפלגת העבודה שלי יחימוביץ', נולדה להורים ניצולי שואה ברעננה. יחימוביץ', בת 51, גרה בתל אביב ואם לשניים. רוח המרדנות התעוררה בתוכה כבר בעת לימודיה בבית הספר התיכון אוסטרובסקי ממנו סולקה בעקבות כרזות מחאה שתלתה בבית הספר נגד ההנהלה. בצבא שירתה כקצינת ת"ש בפרויקט הלביא. עם סיום השירות, היא למדה בבאר שבע בחוג למדעי ההתנהגות, ושם גם החלה את דרכה העיתונאית ב"על המשמר". משם עברה לשמש ככתבת ברשת ב' של קול ישראל. בשנות ה-90' היא הגישה את התוכנית "הכל דיבורים", בה הבליטה את קמפיין "ארבע אמהות", מה שזיכה אותה לכינוי "שלי סמרטוטוביץ'" ממפקד חטיבת גולני דאז, שמואל זכאי. בבחירות 1996 היא נתנה את קולה למפלגת חד"ש ובהמשך עברה לערוץ 2.
שלי יחימוביץ' היא יו"ר מפלגת העבודה - כותרות אחרונות:
אחרי הניצחון: שלי מחייכת, גם נתניהו, לבני פחות
יחימוביץ' לאחר הניצחון: "יוצאים לדרך חדשה"
יחימוביץ' ניצחה בפריימריז לעבודה בפער גדול
את דרכה הפוליטית החלה דווקא בזכות מי שהפך ליריבה המר עמיר פרץ. האכזבה הראשונה שלה הייתה לאחר שהוא בחר לקחת את תיק הביטחון בממשלת אולמרט, ולא תיק חברתי. משם היחסים וחוסר האמון ביניהם הידרדרו עד ליריבות הנוכחית. שבועיים לפני עזיבתה את העיתונות והצטרפותה לפוליטיקה היא קיימה ראיון מחמיא לפרץ, מה שגרר כלפיה ביקורת נוקבת לאחר מכן.
מאז בחירתה לכנסת, יחימוביץ' השקיעה את רובה בחקיקה חברתית, אותה ביטאה בוועדת הכספים של הכנסת. בין היתר, היא הייתה שותפה, עם ח"כים נוספים, לחקיקת "חוק הקופאיות", חוק ההגנה על חושפי שחיתויות, חוק הלוביסטים וחוק הארכת חופשת לידה. עד לאחרונה היא כיהנה כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, וגררה ביקורת נוקבת מצד חברי הוועדה על התנהלותה בקובלנות הדדיות שחברי כנסת יהודים וערבים הגישו אלה כלפי אלה בעקבות משט המרמרה. רק כאשר היא סיימה את תפקידה, מחליפה בתפקיד, יצחק וקנין (ש"ס), שחרר את הפקק.
עוד כעיתונאית, יחימוביץ' זכתה לדמות חיקוי בתוכנית ארץ נהדרת, "חלי" - דמות שליוותה אותה גם בקריירה הפוליטית שלה.
לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.com