אחרי הניצחון: שלי מחייכת, גם נתניהו, לבני פחות

(צילום: דניאל בוק, עריכת וידאו: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')

לבנימין נתניהו היה יום טוב אתמול, הוא לא יכול היה לבקש יותר. אובמה נשא נאום שהוא חותם עליו בשתי ידיו, הפלסטינים אולי דוחים את ההצבעה במועצת הביטחון, וגם בביצה המקומית הוא רשם הישג – יחימוביץ', זו שהוא כל כך רצה שתזכה בפריימריז לראשות העבודה, זכתה ועוד בהפרש גדול מאוד מפרץ. כשלנתניהו יצא טוב, זה אומר שללבני יצא רע, בטח בזירה הפוליטית.

שלי יחימוביץ' היא יו"ר מפלגת העבודה - כותרות אחרונות:

יחימוביץ' לאחר הניצחון: "יוצאים לדרך חדשה"
יחימוביץ' ניצחה בפריימריז לעבודה בפער גדול
הפריימריז בעבודה: אלימות בין פעילי פרץ ויחימוביץ'

לא לחינם גורמים בליכוד, בעבודה ובמרצ בחשו בקדרה הפנימית של מפלגת העבודה. ניצחון יחימוביץ' ישפיע גם עליהם בבחירות לכנסת הבאות. הליכוד, ובראשו נתניהו, מאוד רצו בניצחונה. הם ידעו להבהיר זאת בכל מקום אפשרי וגם לנסות לפעול מאחורי הקלעים. אחד מכלי הנשק של יחימוביץ' היה דברים שנשא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אייל גבאי בנושא המחאה. הוא הציב שם את יחימוביץ' כמתחרה אידיאולוגית יחידה לנתניהו. פרץ מבחינתו לא היה קיים.

מבחינת נתניהו, יחימוביץ' מסייעת באחד הדברים שהוא חושק בהם הכי הרבה – הורדת קדימה מהיותה אלטרנטיבה שלטונית. מחאת האוהלים סייעה באופן אבסורדי לנתניהו ופגעה בלבני. כעת, יחימוביץ' תגרוף לא מעט קולות מקדימה. לפי אחד הסקרים כבר יש שוויון בין שתי המפלגות. בליכוד היא כמעט לא פוגעת. העבודה גדלה משמעותית, מעט יותר ממה שהיתה גודלת אם פרץ היה בראשה, אבל הכל נשאר בתוך הגוש. עדיין גוש השמאל קטן בעשרה מנדטים מגוש הימין. והמשחק הקובע בפוליטיקה הישראלית הוא גודל הגושים.

עם יחימוביץ' לנתניהו יהיה קל יותר להרכיב ממשלה לאחר הבחירות הבאות. סביר להניח שטראומת ההצטרפות לממשלה עם ברק תגרום ליחימוביץ' לסרב בכל מקרה להצטרף לממשלת ימין, אבל איתה נתניהו יוכל לעשות עסקים. יותר קל לעשות את זה כשהדרישות העיקריות מהעבודה יהיו כלכליות. אם ריצוי דרישות חברתיות יאפשר לנתניהו להמשיך בדרכו המדינית – אין לו דבר טוב מזה. אם פרץ היה נבחר, לא היה סיכוי ל'דילים' כאלה ולכן נתניהו הוא המרוויח הגדול מאתמול.

ללבני התוצאות לא באות טוב. עוד לפני הבחירות לכנסת, יש לה את הבלגן במפלגה שלה. כבר יש שם את אלו המנסים להקדים את הפריימריז, ושם היא תמצא יריב מר – שאול מופז, שצבר בחודשים האחרונים כוח רב בשטח. בקדימה, הרבה מתפקדים בוחנים טוב טוב את סקרי דעת הקהל על הבחירות לכנסת. חלק לא מבוטל מתומכיה בהתמודדות הקודמת מול מופז תמכו בה כי הגדירו אותה "מכונת מנדטים" – הסקרים אז, שהתבררו כנכונים, הראו שלבני תביא מספר מנדטים רב יותר ממופז.

כעת, המצב שונה: לא רק שהיא לא הצליחה להביס את הליכוד בעקבות מחאת האוהלים, אלא שכוחה נחלש. עכשיו, כשההתמודדות היא גם מול העבודה בראשות שלי יחימוביץ', הסקרים כבר הראו שמנדטים מקדימה עוברים אחר כבוד לעבודה. מופז השכיל לבצע חריש עמוק בשטח, וכוחו התחזק. אם הסקרים יראו שלא יהיה הבדל גדול בין מופז ללבני, לא מן הנמנע שכוחו יתחזק עוד יותר, בטח כשלבני יצרה לעצמה ממורמרים בתוך הסיעה.

ואם נניח לרגע שלבני עוברת את משוכת הפריימריז שיהיו אצלה, היא תצטרך להתמודד עם בריחת מנדטים לכיוון העבודה. צריך לזכור שבבחירות האחרונות ההצלחה שלה הייתה על חשבון העבודה ומרצ בעיקר. עכשיו, כשהשתיים מתחרות על אותו מאגר קולות בקיבוצים ובערים הגדולות, אנשי השמאל החברתי יחזרו לביתם הטבעי במפלגת העבודה. למה להם להצביע קדימה, כשהמפלגה המסורתית שלהם מתחזקת, אין הבדל בגישה המדינית בין השתיים ומבחינה חברתית יחימוביץ' אומרת את מה שהם חושבים?

כמו לבני, גם מרצ הייתה מעדיפה לראות את פרץ בראשות מפלגת העבודה. ברור שיש גם את העניין המדיני, שפרץ שם עליו דגש הרבה יותר מיחימוביץ', אבל לא פחות חשוב – הם עושים את החישוב של הגושים. גם אם כוחם יתחזק במנדט או שניים לעומת שלושת המנדטים שיש להם היום, עדיין – אם גוש הימין נשאר בגודל של 65 מנדטים, זה לא ממש חשוב. הם ימשיכו לשבת באופוזיציה, חסרי יכולת השפעה אמיתית, גם לאחר הבחירות הבאות.

בכל מקרה, ההתמודדות הזאת – וכאן התוצאות ממש לא משנות – עשתה רק טוב למפלגת העבודה. המפלגה שהוספדה פעם אחר פעם ושרק לפני שמונה חודשים סופה היה נראה קרוב יותר מאי פעם, החזירה לעצמה את החיים כמו חתול בעל תשע נשמות. האודם שב להיראות על לחיי אנשיה ומנהיגיה. כבר לא מוגזם לחשוב על תחרות אמיתית עם קדימה על תואר המפלגה השנייה בגודלה. למפלגה עם שמונה מנדטים זו בשורה אדירה.

המבחן כעת מוטל על יחימוביץ', אם היא תשכיל להביא להסכם "אי לוחמה" עם פרץ ולשמור על כוחה של המפלגה, או שה-DNA של העבודה יתפרץ שוב, והסכינים יישלפו מהר מאוד. העבודה שלה לא קלה, היא תצטרך לעשות זאת באיזמל מנתחים, וכאן ייבחנו יכולותיה האמיתיות שעד כה לא הייתה לה הזדמנות להוכיח אותן.

ויש מפסיד אחד, בגדול, בהתמודדות הזאת, שכמעט נשכח - אהוד ברק. המצב הנוכחי של העבודה מוכיח פעם נוספת שהוא היה למעמסה על כתפי המפלגה, דרדר אותה ל- 13 מנדטים ובשעה שעזב – כאילו השתחרר פקק והמצביעים הראו את מי הם לא סבלו במפלגה ובגלל מי הם לא שלשלו פתק "אמת" לקלפי בבחירות האחרונות. היה צריך להאזין לקריאות ה"בוז" שנשמעו אתמול בבית ברל למשמע שמו של ברק, כדי להבין שהם הפנימו את הנזק שהוא עשה להם.

אם נתניהו עוד חושב על מהלך של צירוף ברק לרשימת הליכוד לכנסת הבאה, או להבטיח לו הבטחות שייוודעו לציבור, כדאי לו לחשוב שוב. הוא צריך לשאול את עצמו אם הנזק שברק יעשה בהצטרפו לרשימה לא יעלה עשרות מונים על התועלת שמוטלת בספק. נתניהו יכול ללמוד הרבה מהתהליך של הפריימריז שהסתיים אתמול. להבין שאולי הנזק האלקטורלי שברק יכול להביא אותו אליו דומה לנזק התדמיתי שהוא חשש שפייגלין יעשה לו בבחירות האחרונות. הוא צריך לשמוח שהלימודים נעשו לא על חשבונו, להיות חכם וללמוד מטעויות של אחרים.