בעשור האחרון פועלת הכלכלה הישראלית כשטח אקס-טריטוריאלי למציאות המדינית. כך היה בזמן מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 ובחורף 2008 עת מבצע "עופרת יצוקה". למרות שהתותחים רעמו, הבורסה באחד העם המשיכה להיצבע בירוק כאילו אין מלחמה בחוץ. אחד מהאנשים האחראים לכך הוא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. הכלכלה שלנו גם צלחה כמעט ללא פגע, לפחות בנתוני המאקרו, את המשבר הגלובלי של 2008, גם זאת לא מעט בזכות הנהגתו של האורקל הכלכלי שעלה ארצה בשנת 2005 היישר לראשות בנק ישראל.
גם באביבה שליט קל לכולנו לתמוך
משה כחלון: האיש שהגיע מגבעת אולגה ללב הקונצנזוס
עוד אישים ותופעות בפרוייקט המיוחד של וואלה!: קונצנזוס ישראלי
למען האמת, מרבית הציבור לא יודע מה תפקידו של נגיד בנק ישראל לאשורו. צריך לפקח על הבנקים, צריך להוביל את המדיניות המוניטרית של המדינה על ידי קביעת שיעור הריבית במשק, צריך להמליץ לממשלה כיצד לנהוג, אבל מעל הכל על הנגיד לשמש רועה למשקיעים בבורסה שלא פעם מתנהגים כעדר מבוהל. פישר התקבל בישראל באהדה, כי בשעה שהטרנד הלוהט היה "בריחת מוחות", הוא הוכיח שהמסלול הוא דו-סטרי. הנגיד "עשה עלייה" בתקופה בה ישראל שרתה בבידוד מדיני ותחת כלכלה מקרטעת, ובהנהגה אחראית תוך ציונות מופגנת הוביל את הכלכלה הישראלית להיכן שהיא כיום.
אחד הסממנים לכך ששחקן החיזוק המתאזרח נכנס עמוק לנפש הישראלים היא העובדה שלמרות שהקו הכלכלי בו הוא דוגל מאופיין ב"קפיטליזם חזירי", גלי ההדף של המחאה החברתית נראו כאדוות לרגליו. הוא גם למד את השפה בצורה מרשימה, ותוך זמן קצר נאם ללא חת בעברית. פישר בקונצנזוס כי הוא מסמל את כל מה שלא ישראלי עומק, אחריות ודרך ארץ.
הכי אהבנו: כיצד שמר על כבודם של דני דנקנר ושרי אריסון למרות שזו תקפה אותו עם פרסום החשדות לכאורה על שוחד בבנק, שכפי שמתברר בימים אלו, היה לכך בסיס. לא ישראלי, כבר אמרנו?
הכי לא אהבנו: עם כל הכבוד לציונות, כשהתפנתה משרת יו"ר קרן המטבע העולמית לאחר הפארסה של דומיניק שטראוס-קאהן, הוא קפץ להציע את עצמו לתפקיד.