להוציא העדה האתיופית מהגטאות

מדיניות מכוונת הביאה לבידוד הקהילה האתיופית חברתית וכלכלית. שוש ארד סבורה כי יש לסגור הפערים באמצעות מגשר "בין-תרבותי" מוסמך שיתווך בין התלמידים להוריהם, לשם כך דרוש תקציב

פרופ' שוש ארד

הקהילה האתיופית היא בין המבודלות בחברה הישראלית. ניתן לראות זאת בבירור במערכת החינוך, בהיבט התעסוקתי, בתלות הגוברת של בני העדה במוסדות הרווחה ובעובדה שבישראל 2011 עדיין קיימות שכונות שלמות שהפכו "גטאות" לאתיופים.

כותרות אחרונות בנושא:
עתירה: "עיריית פתח תקווה מפלה ילדים אתיופים"
תלמידים לא רשומים והוריהם פלשו לבית ספר בפ"ת
פתיחת שנה חלקה? שיבושים ומחאות על אפלייה

המדיניות שהובילה לכך שתלמידים יוצאי אתיופיה ילמדו בעיקר בפנימיות ובמערכת החינוך הדתית הרחיקה את הילדים מתרבות המוצא שלהם ודחקה את ההורים לשולי תהליך העיצוב של חינוך ילדיהם. התיישבותם בפריפריות חברתיות וריכוזם בקבוצות גדולות בבתי הספר בהם הם לומדים - רק החמירו את הבעיה.

על מנת להתמודד עם הניתוק מהתרבות הישראלית, בעיקר במערכת החינוך, נבנה תפקיד המגשר הבין-תרבותי שתפקידו לחזק את הקשר בין המערכות הציבוריות השונות לבין קהילת יוצאי אתיופיה, לבנות יחסי אמון ותמיכה הדדית. בדרך זו גם מתאפשרת הנגשת שירותים, שיפור איכות חיי בני הקהילה וקידום ההשתלבות החברתית שלה בחברה הכוללת, מתוך כבוד והערכה לתרבות ממנה באו. ספציפית בתחום החינוך, תפקידו של המגשר המוצב במוסדות החינוך, הינו להוות גורם הקשר בין מערכת החינוך, התלמידים וההורים, ולסייע בהעצמת תלמידים ובקידום תהליכים של הישגיות לימודית.

המרכז האקדמי שאני עומדת בראשו הוא המוסד האקדמי הראשון שמכשיר מגשרים בין-תרבותיים מקרב בני הקהילה האתיופית, ומפעיל תכנית לימודים ייעודית עבורם. תכנית זו מתמחה בהגירה, שילוב חברתי וגישור בין תרבותי וזאת כחלק מפעילותו הייחודית של המכון להגירה ושילוב חברתי, החוקר ומלמד את הנושא. מזה חמש שנים נקלטים צעירים בני העדה במסלול המשלב תואר בוגר במנהל עסקים עם התמחות בהגירה ושילוב חברתי ומקבלים לראשונה בישראל תעודת הסמכה מקצועית מטעם המדינה.

אבל למרות הכרת המדינה בחשיבות המגשר הבין-תרבותי, לא הכיר משרד החינוך בצורך להקצות תקנים למגשרים שיוצבו במוסדות הלימוד, ומספר המשרות שהוקצו לצורך כך הוא מועט ואינו מאפשר לתת מענה לבתי ספר בהם קיים ריכוז גדול של תלמידים בני העדה. כמי שחוקרים את הנושא, מלמדים אותו ואף מפעילים התנסויות בשטח בתחום הגישור, אין לנו ספק כי נוכחותם של מגשרים במוסדות אלו יכולה הייתה למתן מתחים, לצמצם אי הבנות ופערים בתקשורת, לקדם הידברות המבוססת על הבנה בין-תרבותית ולאפשר דיאלוג בריא יותר בין הגורמים השונים, שאף מוביל לפתרונות.

על כן יש להדק את יחסי גומלין בין המכון להגירה ושילוב חברתי, לבין המערכות הציבוריות בכלל, ומשרד החינוך בפרט, בכל הקשור למיצוי כישוריהם והכשרתם של המגשרים הבין-תרבותיים ושילובם במערכות אלו. בנוסף יש להגביר את החשיפה של העוסקים במלאכה במגזר הציבורי (מנהלים, מורים ואנשי השלטון המקומי) לסוגיות הבין-תרבותיות. כל אלה עשויים לתרום רבות לתהליך השילוב החברתי של בני הקהילה האתיופית בישראל.

אם ברצוננו להבטיח שילוב מלא של בני העדה האתיופית בחברה הישראלית יש להקצות את התקנים הדרושים למגשרים בין-תרבותיים, להרחיב את מערך לימודי ההגירה והשילוב החברתי בקרב אנשי משרד החינוך והשלטון המקומי, ולהחליט כחברה לפתוח את הלב כלפי בני העדה האתיופית ויפה שעה אחת קודם.

שוש ארד היא נשיאת המרכז האקדמי רופין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully