בימים האחרונים עלו טרמפיסטים על מהפכת צעירי האוהלים והם מובילים אותה למקום שממנו רצו המייסדים להתרחק. האלימות והדרישות הקשות שהפנו המפגינים בימים האחרונים כלפי ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, לא במקומם; הרי צדק חברתי לא יכול לבוא מראש העיר. עד שבא, כולם ברחו מכאן. הוא שיפץ ובנה ועכשיו כולם רוצים לחיות כאן. הוא לא אחראי על שכר הדירה; בעלי הבתים הם שנהנים מאין החוק - לא של העירייה, אלא של הממשלה. אני איני צעיר, ואני משלם שכר דירה, ולא רוצה צדק; לא מאמין בצדק. הלוא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטב, לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו, אמר אלוהים לקין. ראש העיר תל אביב איננו אלוהים. הוא אינו שולט במחיר הקוטג' או בבעיות הרופאים, או אחראי למצב במדינה שהביא את המהפכה. הוא שולט בשדרה, שהיתה הרוסה עד שבא.
המפגינים דורשים צדק חברתי, אך זה שייך לממשלה; מה פתאום מצטרפת דפני ליף, שאך בשבוע שעבר נשאה נאום מופלא, לאלה שרוצים לזכות את ראש הממשלה מתלאותינו ולהעביר את האש ממנו אל ראש העיר, שאינו אחראי למצב הלאומי. נכון, הוא סילק אוהלים, אבל קודם לכן הוא הרשה להם לצעוק, לתופף, לצעוק ולקלוט את כל מי שמסתובב בעיר ומחפש אקשן. ראש העיר חייב גם משהו לאלה הגרים בשדרה, והוא התאפק, אבל כשהפעילים אמרו שהם עוזבים את האוהלים, הוא פעל. אולי היה פחות נחמד ממה שרצו, הוא אמנם ראש העיר הכי טוב שהיה לנו אי פעם, אבל נחמד הוא לא. בעברו טייס, הוא פועל לפעמים מהר וחזק, אך על סגנון כזה או אחר לא באים להרוס עירייה. המהפכנים צריכים להיזהר ממי שנדבק אליהם: הם עשו דבר גדול והעם ניעור - שלא יקלקלו עכשיו עם שטויות, לא כל מסכן יכול להשתתף בצדק לכולנו. ישנן בעיות של משרד הרווחה ולא של דפני ובתיו.
As I was walking up the stair,
I met a man who wasn't there.
He wasn't there again today
I wish, I wish he'd go away*
(Hugh Mearns)
אוהב אתכן ודואג.