(צילום: רויטרס; עריכה: יותם בן-דוד וגדי וינסטוק; קריינות: אמיר שילה)
זהו סיפורם של בני המזל. אלו שהצליחו להימלט ממגדלי התאומים של מרכז הסחר העולמי, שהתמוטטו מעוצמת פגיעתם של שני מטוסי נוסעים, ב-11 בספטמבר, 2001. השבוע, הם חזרו למקום האירוע בניו יורק, שיתפו את כתב רויטרס בזכרונותיהם ובתחושותיהם - וסיפרו כיצד השתנו חייהם.
טום קאנבן, שהתראיין והונצח בצאתו מהתופת, מכוסה דם ואבק, מספר על הטראומה הנמשכת: "זה עדיין מרגיש כמו אתמול. הכאב הפיזי עבר מזמן, אבל הכאב הנפשי, הייסורים האלה עדיין איתי מדי יום. עדיין שומעים את הקולות, ומריחים את הריחות. מטוס עובר מעליך - והכל חוזר. זה לא ייעלם לעולם".
עשור לאסון התאומים - סיקור נרחב בוואלה!:
"הקריבו עצמם והצילו אלפים": סיפורה של טיסה 93
מכתב מניו יורק: עסקים כרגיל, אבל משהו השתנה
החיים בלופ: הצדעה לניו יורק, במלאות עשור לאסון
איפה אתם הייתם כשנפלו מגדלי התאומים?
ג'יין פוטר, שהצליחה להימלט כשירדה 81 קומות בריצה במדרגות, חזרה השבוע לראשונה למקום. בעקבות האסון התקרבה לדת, והיא משוכנעת כי הסיבה שניצלה היא אמונתה באל. היא אף כתבה ספר, "סיפור הישרדות של אהבה, תקווה והחלמה", שנתח מהכנסותיו מוקדש לקרנות למען הפצועים ומשפחות ההרוגים.
גם חייו של וויליאם רודריגז, שעבד כשרת במדרגות המגדלים והציל את חייהם של עשרות באותו יום, השתנו לעד באותו היום. הוא מקדיש כיום את חייו לפעילות למען הניצולים, ולמאבק על זכויות מהגרים. "אני סובל מרגשות האשמה של הניצול", הוא מספר. "למה אני שרדתי וחבריי לא?. זה הפך להיות הכוח המניע מאחורי מה שאני עושה היום בתור פעיל. הבנתי שאני חייב להיות הקול של אלו שמתו".