פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המשבר עם טורקיה: הרבה שחור, מעט אור

      קשה למצוא נקודת אור ביחסים בין ישראל לטורקיה לאור המשבר הנוכחי. גליה לינדנשטראוס סבורה כי למרות המתיחות הקשה ונקיטת הצעדים נגד ישראל, היחסים המסחריים יכולים להישאר על כנם

      ההדלפה של דו"ח פאלמר לעיתון ה"ניו יורק טיימס" ופרסומו הובילה לנקיטת שורה של צעדים מצד טורקיה כנגד ישראל. מרביתם, כמו הורדת דרג היחסים וההקפאה של היחסים הצבאיים והמסחריים הרשמיים, היו צפויים מראש, אך היקף הצעדים ועוצמתם מהווים מהלומה לישראל. לאור העובדה שהיחסים בין המדינות היו כבר בשפל לפני המשבר הנוכחי, השפעתם של חלק מהצעדים הננקטים נגד ישראל, על אף חומרתם, היא מוגבלת בלבד.

      עוד באותו נושא:
      במערכת הביטחון מאמינים: "ארה"ב תמנע הסלמה נוספת"
      "יהיה קשה להחזיר את התיירים הישראלים לטורקיה"
      טורקיה השעתה קשרי המסחר הביטחוני עם ישראל

      אזרחי טורקיה חוגגים את ניצחון מפלגתו של רג'פ טייפ ארדואן (רויטרס)

      אך יחד עם זאת, הצעדים בהם מאיימת טורקיה לנקוט במישור הבינלאומי, כגון פניה לבית המשפט הבינלאומי בהאג ביחס לחוקיות המצור על עזה, עלולים להיות בעלי השלכות מרחיקות לכת יותר ברמת היחסים הבילטרליים בין המדינות. בנוסף, הצהרתה של טורקיה שתפעל לאכיפת חופש השייט במזרח הים התיכון יש בה פוטנציאל להתדרדרות לאלימות, גם אם לא באופן מכוון.

      קשה מאוד למצוא נקודות אור ביחסים בין ישראל וטורקיה בעת הנוכחית, אך דווקא התחום הכלכלי נותר כזה. הודעת ההבהרה מצד טורקיה שהקפאת קשרי הסחר נוגעת רק לחוזים ממשלתיים, ולא לקשרים בין חברות פרטיות, מהווה אינדיקציה לכך שאין כוונה לנתק כליל את היחסים, וכי גם בטורקיה יש מודעות לרווח הכלכלי שיש לשני הצדדים מהיחסים המסחריים.

      אמנם קשה יותר לנהל עסקים כאשר האווירה הכללית בין שתי המדינות היא עוינת, ובוודאי ישנם חששות מהישנות אירועים כמו תקרית הטרדות הישראלים שאירעה בנמל התעופה באיסטנבול, אך יש לקוות שכפי שאנשי עסקים ידעו להתגבר על משברים קודמים בין שתי המדינות, רובם, אם ירצו, יוכלו להמשיך לנהל את עסקיהם עם הטורקים. צרכנים משתי המדינות אף יתקשו להחרים את מוצרי המדינה השנייה, כיוון שחלק מהם מורכבים ממספר מרכיבים המיוצרים במקומות שונים, או מכיוון שלעיתים מדובר במותג ישראלי או בינלאומי שרק ארץ הייצור שלו היא טורקיה.

      בימים אלה, שבהם אפילו קיום משחק כדורגל בטורקיה הופך לסוגיה מורכבת, יש מקום לעצור ולחשוב על השאלה כיצד ניתן לשקם את היחסים, ואם לא לשקם, אז כיצד למזער את הנזקים הקיימים ולמנוע נזקים נוספים. התשובה לכך מורכבת וקשורה גם לשאלה איך ישראל תתמודד עם יתר האתגרים הניצבים בפניה בעת הקרובה.

      כיצד לשקם או למזער את הנזקים?

      בעבר, ההידרדרות ביחסים בין ישראל לפלסטינים הובילה גם להידרדרות ביחסים עם טורקיה. במצב היחסים הרעוע עם טורקיה יש לקחת בחשבון, שלא רק שהם יגיבו בחריפות לאלימות בין ישראל לפלסטינים, אלא גם ינקטו בצעדים אקטיביים לגינוי ישראל בפורומים בינלאומיים. קרוב לוודאי שבכל מקרה, גם אם ישראל הייתה מתנצלת, היו ההתפתחויות השליליות הצפויות בין ישראל והפלסטינים משפיעות לרעה על היחסים עם טורקיה, אך במצב הנוכחי נראה שהדבר ברור עוד יותר.


      עם זאת, "האביב הערבי" כבר צפן בחובו שינויים מרחיקי לכת והתפתחויות מפתיעות, ולכן תהיה גם לאירועים האחרים שיתרחשו בסמוך להצבעה על הכרה במדינה פלסטינית באו"ם, ובפרט למתרחש בסוריה, השפעה על המתרחש באזור. סוגיית הדיכוי האלים בסוריה כבר גרמה לקרע משמעותי בין טורקיה ואירן, התפתחות שהיא בבסיסה חיובית מבחינת ישראל, גם אם קשה לראות זאת במצב שבו היחסים בין ישראל וטורקיה על סף תהום.

      ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי