אם מישהו היה זקוק להוכחה לקשר האבולוציוני בין בני אדם לקופים, הוא מתחוור, בהיר מאי פעם, כשבוחנים מחקר יוצא דופן שנערך בשבע השנים האחרונות באוניברסיטת ייל בארה"ב, ועיקרי תוצאותיו מתפרסמים השבוע בגיליון ספטמבר של כתב העת למדע פופולרי "Mental Floss". החוקרים לימדו להקה של שמונה קופי קפוצ'ין להשתמש בכסף כאמצעי תשלום. מעבר לעצם ההישג - לראשונה אי פעם, השתמשו קופים בכסף - הייתה כאן גם תגלית מדעית מרעישה: התברר כי יש מתאם כמעט מושלם בין דפוסי ההתנהגות הפיננסיים של הקופים שהשתתפו בניסוי למודלים הכלכליים המוכרים של התנהגות אנושית.
מטרת המחקר, שיצא לדרך ב-2004 בהובלת הפסיכולוגית לורי סנטוס והכלכלן קית' צ'ן, הייתה לנסות ולבחון האם הנטיות והחולשות המוכרות של בני האדם בכל הקשור לכסף הן התנהגות נלמדת ונרכשת, או תוצאה של תכונות גנטיות שנוצרו במשך מיליוני שנות אבולוציה. למשימה נבחרו קופי קפוצ'ין, משום שהם אינטיליגנטים בדיוק כמו שימפנזים, אך קטנים יותר ונוחים יותר לטיפול.
זה עבד כך: כל פרט בקהילת הקופים שהשתתפה בניסוי קיבל סכום של אסימונים מיוחדים, הדומים מאוד לכסף "רגיל", ולמד בהדרגה כמה מזון, ואיזה סוגי מזון או פינוקים אחרים, הוא יכול קבל עבור כל סכום. לשם כך אף הוקם מעין "שוק" באחד מאגפי סביבת המגורים של הקופים.
גם הקופים ידרשו צדק חברתי? בואו לדבר על זה בפייסבוק
תורת הערך, על פי הקפוצ'ין
התוצאה הייתה כמעט מיידית: בתוך זמן קצר השתלטו הקופים על השיטה, והחלו להפעיל צרכנות נבונה: הם היו בוחנים בקפידה את התפוחים, התפוזים או האננס שהוצעו להם, לעתים אפילו מריחים אותם, ולבסוף בוחרים את ה"מוצר" שייתן את התמורה הטובה ביותר לכספם - ורק אז משלמים. הם גם למדו מהר מאוד את הערך הרב של המטבעות, והחלו לשמור אותם קרוב ולהחזיק אותם בחוזקה.
אך זו הייתה רק ההתחלה: לאחר שהקופים התייצבו על "רוטינה" של קניות, החלו החוקרים להכניס למשחק כללים נוספים - המחירים השתנו, וכך גם תדירות קבלת ה"משכורת" וגודלה, כשמדי פעם הופתעו הקופים ב"בונוס" בלתי צפוי.
עם כל "טוויסט" שהוכנס לשיטה נבחנה הצורה שהקופים הגיבו, והתוצאות היו חדות וברורות: דפוסי ההתנהגות של הקופים התיישבו שוב ושוב עם מה שציפו החוקרים לראות, על פי התיאוריות הכלכליות המוכרות מבני אדם - גם תיאוריות של התנהגות לא רציונלית. כך למשל, התברר בין היתר שבדיוק כמו אצל בני אדם, החשש מהפסד הוא כוח מניע חזק יותר מאחורי החלטות, לעומת ציפייה לרווח: כשהציעו לקופים לבחור בין אופציה בעלת רווח קטן יחסית, אך בטוח, הם העדיפו אותה על פני אופציה רווחית יותר אך מסוכנת, ביחס של 2.7 ל-1 - זהה ליחס המוכר אצל בני אדם, על פי מודל "תורת הערך" (Prospect Theory) המפורסם, שזיכה לפני מספר שנים את הפסיכולוג הישראלי פרופ' דניאל כהנמן בפרס נובל לכלכלה.
"כשמסתכלים על המספרים, שוכחים שמדובר בקופים"
לצד זאת, התברר שהקופים חולקים עם בני האדם גם את התנהגויות השליליות הקשורות לכסף. "דבר אחד שכמעט אף פעם לא ראינו זה חיסכון", סיפרה סנטוס למגזין, "בדיוק כמו אצלנו. הם תמיד ביזבזו הכל במכה". זאת ועוד - לדבריה, מדי פעם גם הופיעו גילויים של גניבה: "אצל חלק מהקופים, בכל עת שהייתה להם הזדמנות, הם חטפו את האסימונים זה מזה". גם ההתנהגות הזו מוכרת, כמובן, בקרב פלחים מסוימים באוכלוסיה האנושית.
אז האם הדמיון בהתנהגות הוא מושלם? מסתבר שלא - בדברים מסוימים, קופים כנראה יותר חכמים מבני אדם. סנטוס וצ'ן מספרים כי בניסוי עדכני יותר, שנערך ב-2010 ותוצאותיו טרם פורסמו, נבחנה התנהגות אנושית מוכרת נוספת: הנטייה ליחס יותר ערך למוצר אם הוא עולה יותר כסף - ללא קשר לערכו הממשי (כלל הנקרא "אפקט שאטו פליט"). אלא שעבור קופים, הכלל הזה אינו תקף: העלאת מחירו של "מוצר" מסוים לא הפכה אותו לנחשק יותר עבורם. הם המשיכו להתמקד רק בתועלת הממשית שהם יכולים להפיק ממנו - היגיון בריא, שאצל בני האדם כנראה השתבש מתישהו לאורך הדרך.
קופים שימשו כבר פעמים רבות בניסויים בפסיכולוגיה, בניסיון לפענח התנהגויות אנושיות שונות, אך המחקר הזה הוא ככל הנראה הראשון אי פעם שבו נדבקו תיאוריות כלכליות. "אני כנראה הכלכלן הראשום בעולם שעשה ניסוי על קופים", הודה צ'ן, "וזה די ביזארי. אבל אני תמיד העדפתי לחקור את מה שהכי מעניין אותי". לדבריו, בסופו של דבר, המעבר מחקר התנהגות של בני אדם לחקר התנהגות קופים היה כמעט בלתי מורגש: "לעתים, כשהסתכלתי על המספרים בסוף כל ניסוי, הייתי שוכח שמדובר בקופים". ואילו סנטוס מסכמת: "קופים הם בעצם בני אדם, בצורתם הטהורה".
להרחבה: קראו עוד על המחקר פורץ הדרך