יוקר המחיה: יציאת ישראל החלה

בינואר 1990, בהיותה בת 15, הגיעה בת דודה שלי לארץ עם הוריה מעיירה סובייטית קטנה במרכזה של בלארוס. למרות הקשיים אותם חוותה משפחתה בתחילת דרכה, סיפור קליטתם בארץ הוא מופת של הצלחה.

ההורים האקדמאים נקלטו בעבודות איכותיות על פי מקצועם, בת דודתי סיימה בית ספר עם ציוני בגרות יפים, שירתה בצה"ל, לאחר מכן רכשה השכלה אקדמית והחלה לעבוד במשרה נחשבת. כמו כן, בת דודתי התחתנה עם יליד הארץ וזאת למרות שבשנים הראשונות, באופן טבעי, חשה מנוכרת ודחויה על ידי בני גילה הצברים.

בנישואין האלה נולדו לזוג שני ילדים מקסימים. לפני כחצי שנה עזבה בת דודתי את הארץ את לצמיתות עם בעלה והילדים. לכאורה אין דבר וחצי דבר מיוחד בסיפור עזיבתה, אבל זה בדיוק מה שהופך אותו לכל כך כואב. הנורמליות שבו.

מדי חודש אני שומע על משפחות חדשות שמחליטות לעזוב, או שוקלות את העניין ברצינות. למעשה ניתן לקבוע בביטחון מלא שאנו נמצאים בתוך גל מחודש של עזיבת ישראל. מה שמאפיין אותו הוא כמובן גילם של היורדים. רבים מהם, כמו בת דודתי, הם ישראלים שהיו בני נוער כאשר הובאו על ידי הוריהם לארץ.

התייחסתי לתופעה הזאת גם במאמר שהתפרסם בשנה שעברה כאן ב-"וואלה!". אז מניתי 28 מבוגרים שאני מכיר, וידוע לי שהם ירדו מהארץ. מאז פרסום המאמר המשיכה הרשימה הזאת לגדול. בכל אירוע חברתי אליו אני מגיע עוד ועוד אנשים מעידים על רצונם הפעיל (הגישו את המסמכים) לעזוב את הארץ. ולעתים, כמו במקרה של בת דודתי, זה מגיע ממקומות בלתי צפויים.

לראות כל כך הרבה אנשים איכותיים עוזבים עושה לי תחושה של דה ז'ה וו. משהו דומה חוויתי בתור נער בברית המועצות בתקופה בה האימפריה הסובייטית החלה לקרוס כלכלית ופוליטית. גם אז כולם סביבי דיברו על עזיבה.

גל המחאה - כותרות אחרונות:
המאבק נמשך: עשרות שלטי מחאה נתלו באתרי בנייה בת”א
יום בשדרה: פעילי ימין, מילואימניקים ורפתנים
במחאה על חוק הווד”לים: חסימות כבישים בכל הארץ

ישראל איננה מקום קל לחיות בו. מאז ומעולם אנשים ברחו מכאן – ממלחמות חוזרות ונשנות, מאקלים בלתי נסבל ומהעוני. לאחרונה לאחר שנחשף הסוד הידוע לכל והתברר שמדינת ישראל היא אחד המקומות היקרים ביותר בעולם, גורם משמעותי נוסף הצטרף לשיקולי העזיבה. יוקר המחיה הוציא אלפי בני מעמד הביניים לרחובות אך בעת ובעונה אחת הוא גם מוציא אנשים אל מחוץ למדינה.

אין לי ספק שעל רקע המחאה החברתית ובאם לא יימצא פתרון למצוקת הדיור, יגבר גם גל העזיבות. אנשים שלא יצליחו לרכוש דירה לא סביר שיישארו כאן בטווח הארוך. לנקודה הזאת הייתי רוצה שישימו לב גם מארגני המחאה, המסר הזה, ראוי שיחודד.