פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רב הנח"ל החרדי: חיילים צריכים לצאת מטקסים עם נשים

      שיח הרבנים של וואלה! חדשות מארח את מייסד הנח"ל החרדי לשיחה על השילוב הראוי בין הדת והצבא: "אם רוצים שצה"ל יהיה צבא העם – צריך להתחשב בציבור שומרי התורה"

      הרב יואל שוורץ, עומד בראש בית-הדין לענייני שבע מצוות, יולי 2011 (עומר מירון)

      מכתבו של ראש אכ"א היוצא, האלוף אבי זמיר, בו קרא לעצור את "ההקצנה הדתית בצה"ל", שפורסם בשבוע שעבר, החזיר לסדר היום הציבורי את השאלות הנוגעות לשילוב הראוי והנכון של הדת בצבא העם. אורח השבוע בשיח הרבנים של וואלה! חדשות, הרב יואל שוורץ, רבו ומייסדו של הנח"ל החרדי, זועם על התבטאיותיו של האלוף זמיר ומדגיש: "אם רוצים שצה"ל יתקיים – צריך את החרדים".

      הרב שוורץ הוא אחד הרבנים החרדיים הצבעוניים ביותר; לצד פועלו התורני, הוא משמש כרב מייעץ בגידול ירקות ללא חרקים על פי ההלכה, עומד בראש בית דין הפועל לעידוד קיום שבע המצוות בקרב הגויים בכל מקום בעולם, ומתחזק ערוץ יו-טיוב עם עשרות קטעי וידיאו משיעוריו. הזמנתו לשאת דברים באירן ובמדינות מוסלמיות אחרות עוררה סערה לא אחת. במקביל, פירסם למעלה מ-150 ספרים בשלל נושאים. את מספרם המדויק הוא עצמו אפילו אינו זוכר.

      הרב שוורץ נולד ב-1939 בירושלים, ואת השכלתו התורנית רכש בישיבות החרדיות "קול תורה", "פונוביז", ו"מיר". בעבר כיהן כמשגיח בישיבות "איתרי', "אופקים', ו"עזתה", וכיום הוא משמש כרב בישיבת "דבר ירושלים", בירושלים. גולת הכותרת של פועלו בשנים האחרונות היא במסגרת הנח"ל החרדי. ב-1999, עם גיבושו הראשון של הנח"ל החרדי, הזדרז הרב שוורץ להעניק לו גב תורני ורוחני, ובמהרה הפך לאחת הדמויות החרדיות המזוהות ביותר עם התוכנית. בשל כך, היה הרב שוורץ גם מושא להתקפות רבות מצד גורמים חרדיים קיצוניים, מה שהוביל אף לזריקתו מבתי כנסת, הכאתו ושבירת הדלת של ביתו. בשנה שעברה זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.

      לאחרונה נטען באכ"א כי גיוס החרדים מזיק לצה"ל ופוגע בשירותן של חיילות. מה דעתך על טענות אלה?
      "נכון, הוא פוגע בצה"ל – אבל בצה"ל שלהם, לא בצה"ל האמיתי. אם רוצים שצה"ל יתקיים אז צריכים את החרדים. אני כועס מאוד על ראש אכ"א לשעבר האלוף אבי זמיר, כי דווקא עם הנח"ל החרדי לא היה לנו יחסים רעים. זוהי צרות אופקים. הם חושבים שהצבא צריך להישאר חילוני, הם לא מבינים שאם רוצים שהצבא יהיה 'צבא העם' צריך להתחשב גם בציבור שומרי התורה. כיום בכיתות א' - רוב התלמידים הם שומרי תורה ומצוות. אם הם רוצים שיהיו שני צבאות – שימשיכו בטעות הזאת. כל ההצלחה של הנח"ל החרדי נובעת מכך שהלכו לקראתנו בענייני דת, ללא שום ויתור בענייני צבא. לעיתים אף דרשו מאיתנו בענייני צבא יותר מאשר מהחיילים החילונים".

      הרב יואל שוורץ, עומד בראש בית-הדין לענייני שבע מצוות, יולי 2011 (עומר מירון)

      יש שטוענים כי הדרישה להתאים את צה"ל לצרכי האדם הדתי היא מרחיקת לכת ושהיא הופכת את צה"ל ל'צבא לפי בקשתך'.
      "מי אומר שהצבא צריך להיות חילוני? עם ישראל הוא עם דתי, עם ישראל תמיד היה עם דתי ויחזור להיות עם דתי. אנחנו עדים לקיום נבואות הנביאים: אם הם רוצים להתחמק מהמציאות הם ישלמו מחיר כבד מאוד, הם יהרסו את עם ישראל. מי הולך לקרבי היום? חובשי הכיפות הסרוגות הולכים לקרבי".

      בשנים האחרונות אירעו מספר היתקלויות בין חיילים דתיים לבין מפקדיהם סביב שירת נשים בטקסים צה"ליים. אם חייל דתי היה פונה אליך ושואל כיצד יש לנהוג בטקס בו שרה אישה, כיצד היית משיב?
      "הייתי אומר לו לצאת מהטקס, אין שום מצווה שחיילות תשירנה, זה לא צבאי וזה לא יעלה את המורל. זה רצוני ותו לא, וזה נועד לכוף את דעת הצבא על אחרים. זה שייך לאידיאולוגיה. האם מותר לכפות את האידיאולוגיה על אחרים? למפקד הייתי ממליץ להחליף אותה. חד וחלק. בשביל מה צריך את זה. זה עימות טיפשי, אין לזה שום תועלת ממלכתית וצבאית".

      הנח"ל החרדי הוקם כמסגרת אלטרנטיבית למי שנשרו מהישיבות. מה דעתך על גיוסם של חרדים שלא נשרו אך רוצים לצאת לשוק העבודה ולעבור בדרך בצה"ל?
      "ה'חתם סופר' (הרב משה סופר, 1762-1839) היה אומר על מי שטוען שאין לו זמן לעבוד כי הוא רוצה ללמוד תורה, שזה כמו שאדם יאמר שאין לו זמן להניח תפילין כי הוא רוצה ללמוד. עבודה זה קדוש. מי שלא לומד בוודאי שצריך לשרת גם את הארץ שלו. אנחנו צריכים להגן על עצמנו. זוהי חובה ומצווה להגן על יהודים. הרב שך היה אומר שמי שמקבל דיחוי על בסיס 'תורתו אמנותו' ולא לומד בישיבה למעשה 'רודף' את עולם הישיבות, כי הוא פוגע באלה שכן לומדים. כשאני שמעתי על תכנית שח"ר כחול, שנועדה לשלב חרדים בצה"ל, לא נבהלתי מכך. חברים שלי לא אהבו את זה, אבל אני שמחתי, כי אני בדעה שצריך למצוא מסגרת תורנית לכל אחד בכל מקום שירצה".

      הרב יואל שוורץ, עומד בראש בית-הדין לענייני שבע מצוות, יולי 2011 (עומר מירון)

      בתוך החברה החרדית היו רבים שהתנגדו ולחמו בנח"ל החרדי בטענה שהוא פוגע בעולם התורה מפני שהוא מציב אלטרנטיבה חוץ ישיבתית בפני תלמידי ישיבה.
      "אני עצמי עבדתי בישיבות וחינכתי ללמוד תורה; אנחנו לא רוצים לפגוע בעולם התורה, אנחנו רוצים להציל את אלה שלא לומדים. ל'חתם סופר' היתה את אחת הישיבות החשובות ביותר בעולם, אך במקביל הייתה לו גם את אחת הקהילות החשובות בעולם. לא מספיק ישיבה, צריך גם קהילה. עם קום מדינת ישראל היה צורך לבנות את עולם התורה שנהרס בשואה, ולכן מבחינת הרבנים כל אחד היה 'אוצר' שצריך להכניס לעולם הישיבות. היום, בקלות אפשר לזרוק בחור כשהוא לא הולך בתלם כי יש הרבה בחורים שמתדפקים על דלתות עולם הישיבות, וצריך למצוא להם פתרונות.

      נקודה נוספת: הנח"ל החרדי הוא יחידה קרבית. קשה מאוד לבחורי ישיבה שהורגלו לחיים נוחים לבוא ולזחול בין הקוצים. זה הוביל למצב בו מי שלומד באמת נשאר בלימוד בישיבה בכל מקרה, אך מיד שלא לומר באמת, וגם אין לו אידיאלים, גם ככה לא יבוא לנח"ל החרדי. כלומר, לבסוף, מי שהגיע אלינו היו בחורים אידיאליסטים שלא למדו. בפרספקטיבה של 13 שנה, זה הוכיח את עצמו".

      במסגרת תפקידך, האם מצאת נוסחה מספקת שמסבירה לאדם חילוני מדוע חרדים שלומדים תורה לא מתגייסים לצבא?
      "אני אומר: אנחנו בונים את עם ישראל לא פחות מכם. אתם בונים אותו בגוף – אנחנו בונים אותו ברוח. יצא לי לפגוש את אלה שפועלים לשוויון בנשיאה בנטל, הסברתי להם את הנקודה הזאת, שבחור שלומד חייב להמשיך וללמוד כי הוא משרת את עם ישראל לא פחות מכל חייל – אפילו הרבה יותר. לא אכפת לי אם מבינים אותי. אני חייב לאמת, לא לאדם שנמצא מולי".

      מדי שנה מוגשות לבג"ץ עתירות נגד הארכת חוק טל, המאפשר שירות לאומי או שירות צבאי מקוצר לחרדים. טענת העותרים היא כי חוק טל נכשל במבחן הזמן. מדוע לדעתך החוק נכשל?
      "חוק טל לא פתר את הבעיה, הוא טייח אותה. כשאתה נותן לאדם אפשרות להתחמק משירות, למעשה כבר הכשלת את זה מראש. אם היו רוצים לפתור את הבעיה לא היו צריכים לעשות זאת אצל השופט (בדימוס) צבי טל, אלא אצל גדולי הדור. הפתרון צריך להיות אגרסיבי ואמיתי, מי שלומד – לומד, ומי שלא לומד, צריך ליצור לו מסגרת חדשה. לפי איך שאני מבין, יש גם מגדולי הדור מי שהם בעד הפתרון הזה לבעיה. כשאני הייתי צעיר גם הרב יוסף כהנמן (מייסד ישיבת פונוביז' בבני ברק) וגם הרב שלמה זלמן אוירבך, ז"ל, לא רצו שאברכים ילמדו ב'כולל' יותר מחמש שנים.

      החלום שלי הוא שבמקום תמיכה פרטנית של הנדיבים בפרויקטים מסוימים, ייבנו מסגרות של פרנסה בהן עובדים חצי יום ולומדים חצי יום. מעבר לפן התעסוקתי יש כאן גם פן חינוכי. ילד שרואה את אביו מתנהל בצורה כזאת - גם לא לומד וגם לא מםפרנס את ביתו – לא יודע מה לעשות. האב לא מראה לבנו אידיאלים אמיתיים".

      הרב יואל שוורץ, עומד בראש בית-הדין לענייני שבע מצוות, יולי 2011 (עומר מירון)

      אחוזי הגיוס לנח"ל החרדי ולמסגרות השונות של שילוב חרדים, ביחס לכלל הפוטנציאל של מחזור הגיוס החרדי, נמוכים מאוד. כיצד ניתן להגדילם?
      "אם ייצרו מסגרות אמיתיות ללא בנות, בהן יכניסו רבנים יראי שמיים, והתוכנית תהיה תוכנית קדושה, אני לא רואה שום סיבה שכל אחד שלא לומד, לא יהיה שם. במקביל, צריך לגייס את תמיכתם של גדולי הדור. גדולי הדור מפחדים שהגיוס יגרוף החוצה לומדי תורה. אם זה היה תלוי בי, הייתי פוסק בעד מסגרות כאלה. לכן שמחתי שהתחילו עם השח"ר הכחול".

      מה המסר שלך לגולשי וואלה! חדשות?
      "כל חלקי האומה צריכים להבין אחד את השני, כשכולם מצטרפים ביחד זה מה שהקב"ה רוצה, כמו ארבעת המינים בסוכות, שכוללים את כל הסוגים של עם ישראל ומצרפים אותם יחד".


      עוד ברב שיח - שיח הרבנים של וואלה! חדשות
      הרב אליקים לבנון על שמאל וימין
      הרב עדין שטיינזלץ על פוליטיקה ורבנים
      הרב יובל שרלו על חוק והלכה
      הרב חיים דרוקמן על עתיד הציונות הדתית
      הרב אברהם שרמן על גיורים בעידן המודרני
      הרב נתן קמינצקי על חצרות הרבנים

      מי אתה, הרב יואל שוורץ? (מערכת וואלה! NEWS)