חיל הים הישראלי מקבל חיזוק: ממשלת גרמניה נענתה לבקשת ממשלת ישראל ותסייע בתקצוב שליש מעלות פרויקט בניית צוללת שישית עבור חיל הים הישראלי, כך דווח בעיתון "דר שפיגל" הגרמני. כיום יש לצה"ל שלוש צוללות ושתיים נוספות נמצאות בבנייה בגרמניה. הצוללת השישית עליה סוכם כעת, תחזק באופן משמעותית את הזרוע הימית הארוכה והחשאית של מדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מעורב בהחלטה לקדם את המהלך ולרתום את הגרמנים לפרויקט.
העיסוק בצוללת השישית מוגדר כרגיש מאוד. גורמים בכירים בחיל הים בפרט ובצה"ל בכלל התנגדו להשקעה האדירה בפרויקט. הגורמים הבכירים חשבו שיש לנתב את המוטיבציה הגרמנית לכפר על מעשי הנאצים לתקציבי ענק שיינתנו לכלים אחרים, כמו ספינת מלחמה מתקדמת, אותם נמנעה ישראל מלקדם בגלל בעיות תקציב. בנוסף, היו מחלוקות על הייעוד של הצוללת השישית: גורמים במערכת הביטחון טוענים כי הצוללת השישית חייבת לפרוץ דרך ולקבוע רף מבצעי שישמר את העליונות מול מדינות באזור.
עוד על מערך הצוללות באזור:
דיווח: "גרמניה תעביר לישראל צוללת שישית"
נורבגיה אסרה על צוללות ישראליות להתאמן בשטחה
דיווח: "ישראל תציב צוללות גרעין ליד אירן"
הצוללת היא כלי המלחמה היקר ביותר של צה"ל. חיל הים הישראלי, פיתח ותכנן את "הדולפין", כ"דור רביעי" של הצוללות שנבנו במסגרת חבילת הסיוע הגרמנית. אחת המטרות של הצוללת היא לשמור על חשאיות. חשיפתה בלב ים על ידי גורמים זרים מוגדרת ככישלון ומסכנת אותה באופן ממשי. מדובר בצוללות המונעות במנועי דיזל-חשמל מהמתקדמים בעולם. הצוללת נושאת מספר רב של אמצעי לחימה הכוללים טילי טורפדו, מוקשים, ואף טילי "הרפון" ים-ים הנעים במהירות של 0.9 מאך לטווח של 130 קילומטרים ונושאים ראש נפץ קרבי של 227 קילוגרמים. כמו כן, נושאת הצוללת ציוד מודיעין אלקטרוני.
בהתאם לכך, עיקר משימותיהן של הצוללות נותרות חסויות. זהו כלי רב משימתי שעוצמתו, על פי פרסומים זרים, מתבססת על היכולת לשגר טילים בעלי ראש קרבי-גרעיני. הצוללת כוללת 30 אנשי צוות מתוכם שישה קצינים. עד שנת 2014 אמורות להגיע לישראל שתי צוללות "דולפין" חדשות מתוצרת גרמניה.
צוללת דורשת תחזוקה רבה ולכן חלק גדולה מהזמן היא עוגנת בנמל. רכישה של צוללת נוספת תגדיל באופן משמעותי את זמן השהייה של מערך הצוללות בים. רובד נוסף שיתעצם הוא מספר המשימות שיכולות לבצע הצוללות של החיל - מאיסוף מודיעין ולוחמה אלקטרונית ועד תקיפה. כשבוחנים את יכולתו של חיל הים לשמר רצף פעילות של צוללות בים, עולה יכולת ההרתעה של צה"ל בדגש על יכולת "המכה השנייה": במידה וישראל תותקף בנשק גרעיני היא תוכל, על פי פרסומים זרים, להגיב בנשק גרעיני שנושאות הצוללות. אסטרטגיה זו יוצרת מאזן אימה אל מול מדינות ששואפות לייצור פצצת גרעין כמו אירן.
מערך הצוללות מושך את תשומת הלב לא רק בישראל, אלא בכל הצבאות במזרח התיכון. האירנים למשל, מפעילים שלוש צוללות מיושנות וחמש צוללות ננס. מצרים מנהלת כבר מספר שנים משא ומתן עם המספנות בגרמניה לרכוש צוללות מדגם U-214 הדומות מאוד לצוללות ה"דולפין" של ישראל. טורקיה שרוצה להבטיח שיט מסחרי ותיירותי חופשי באזור, חתמה לפני כשנתיים על חוזה מול גרמניה לרכישת שש צוללות מתקדמות מסוג U-214 שיצטרפו ל-14 צוללות קיימות מסוג U-209 ישנות יותר. בכך תעבור טורקיה את היקף הצוללות של יוון שמנהלת משא ומתן איטי עם גרמניה לרכישת צוללות חדשות ובצל המשבר הכלכלי שפקד את המדינה לא נראה שתצליח לרכוש צוללות חדשות.
כאילו לא די בכך, הרוסים הכריזו בפומבי לפני מספר שנים שהם רוצים להגביר את הפעילות הימית באזור וברוח דברים אלו, הם מסייעים לסורים לחדש את הנמל בטרטוס שיוכל לקלוט כלי שיט מודרניים. הכרזה זו מעוררת מתח לא רק בישראל אלא גם בקרב מדינות נוספות באזור. השאלה המרכזית שאין עליה כעת תשובה היא אילו משימות חדשות מייעדים במערכת הביטחון לצוללת השישית מעבר לחיזוק יכולתו של חיל הים להרחיב את סל המשימות הקיימות ושימור רצף ארוך יותר של צוללות בים.