פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחד החוקרים ששכר קצב - שוטר לשעבר עם עבר פלילי

      הותר לפרסום: שמו של אחד החוקרים הפרטיים שנשכרו על ידי משפחת הנשיא לשעבר במטרה להשיג מידע על המתלוננות בתיק הוא דן ויג, שוטר לשעבר בעל עבר פלילי עשיר שריצה עונש מאסר

      אחד החוקרים ששכר קצב - שוטר לשעבר עם עבר פלילי

      (צילום: באדיבות ערוץ 10, שי מכלוף. עריכה: גדי וינסטוק. קריינות: אביב אברמוביץ')

      בית משפט השלום בראשון לציון התיר היום (ראשון) לפרסם את שם אחד החוקרים הפרטיים בפרשת הטרדת העדים במשפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. החוקר הוא דן ויג, שוטר לשעבר בן 49, בעל עבר פלילי עשיר. צו איסור פרסום עדיין מוטל על זהותו של החוקר השני.

      על פי החשד, משרד החקירות בו הועסק ויג נשכר על ידי בני משפחת קצב לאחר שנגזר דינו של הנשיא לשעבר בבית המשפט המחוזי, זאת כדי לסייע באיסוף מידע לקראת הערעור שהוגש לאחר מכן לבית המשפט העליון. לטענת פרקליטיו של קצב, משרד החקירות הצליח לאתר עדה שהמשטרה לא הגיעה אליה, וכן פנה אל עדה נוספת שנחקרה במשטרה אולם לא העידה במשפט. לטענת המשטרה, החוקרים גם פנו אל עד מרכזי בפרשה וכן לבעלה של א' ממשרד התיירות.

      השתלשלות פרשת החוקרים הפרטיים:
      משה וליאור קצב נחקרו בחשד למעורבות בהטרדת עד
      מקורבי קצב: "פרשת החוקרים הפרטיים שברה אותו"
      קצב התגונן בחקירתו: "זכותי לפנות לחוקרים פרטיים"

      ויג יצר את הקשר עם העדים

      מי שעל פי החשד יצר קשר עם העד המרכזי ועם בעלה של א' הוא ויג, פקד משטרה בדימוס, ששירת כקצין מודיעין ולאחר מכן הצטרף ליחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה. לפי החשדות, הוא הציג עצמו בפני העד כבמאי סרטי תעודה, וביקש לקבל ממנו מידע על המעורבים בפרשה. כמו כן, המשטרה חושדת שניסה להציע לבעלה של א' משרה.

      ויג הודח מהמשטרה ב-1991, וכעבור כשנתיים הוגש נגדו כתב אישום והוא אף הורשע בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר ושימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר במרמה, לאחר שנקבע כי זייף את סכום הפיצויים שמגיעים לו, וכן זייף חותמות של המטה הארצי של המשטרה ומסמכים נוספים.

      בשנת 1999, הורשע ויג על פי הודאתו בלא פחות משבע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך והפצתו בנסיבות מחמירות, מתן תצהיר שקר ועבירות נוספות. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי ויג פנה לאנשי עסקים ואישי ציבור, הציג עצמו כחוקר פרטי וטען שברשותו חומר חקירה שנאסף על ידי חוקרים אחרים והוזמן על ידי יריביהם, בין אם העסקיים ובין אם הפוליטיים. הוא גבה מאותם אנשים סכום כולל של כ-120 אלף שקלים תמורת החזרת החומרים לידיהם. על שני תיקים אלה, וכן תיק נוסף שצורף נגדו, הוא נידון לשלוש שנות מאסר אותן ריצה.

      "אם זה לא היה קצב - לא היה סיפור"

      בכך לא תמו מעלליו של ויג: בשנת 2006 גזר עליו בית משפט השלום בתל אביב 10 חודשי מאסר לאחר שהורשע שוב בעבירות מרמה. "דומה כי הנאשם לא הסיק את המסקנות האישיות המתבקשות מהעונשים שהוטלו עליו בעבר וחוזר למעשים הנלוזים בהם התמחה, כבראשונה", נכתב בגזר הדין, "גם הפעם לא היסס לזייף מסמכים שאמורים היו להיות מוגשים לבית משפט. הנאשם עדיין נוהג כנוכל וזייפן מקצועי".

      במרץ אשתקד נעצר ויג בחשד שהתחזה לאיש עסקים, והגיע לרבנות בכרמיאל בבקשה לקבל סיוע בפתיחת מסעדה. הוא נפגש עם רב העיר והציע לו שוחד תוך תיעוד הפגישה במצלמה נסתרת. לאחר מכן נפגש עם בנו של הרב ומסר לו כסף תוך תיעוד הפגישה.

      בשיחה עם וואלה! חדשות אמר ויג כי לעבר הפלילי שלו אין שום קשר לפרשה החדשה. לדבריו, הפנייה לבעלה של א' נועדה כדי "לדעת את עיסוקיה, ולקבל קצת רקע, זה הכל". הוא הוסיף כי המידע היה אמור לשמש במשפט האזרחי המתנהל נגד קצב. "חשוב מאוד מה היא עושה היום. שם המשחק הוא מידע", אמר, "אם זה לא היה קצב - לא היה אוויר בסיפור הזה".

      פרקליטו של ויג מטעם הסניגוריה הציבורית, עו"ד אלון רפפורט, מסר כי "עברו של מרשי אינו חלק מהפרשיה הנוכחית. בפרשיה הנוכחית פעל מרשי ללא דופי ואני בטוח שבסופו של דבר גם בפרקליטות ישתכנעו שכך הם הדברים. יש להצטער על כך שהפרשיה נופחה מעבר לכל מידה רק בשל היותה ספיח של פרשת קצב".