(צילום: ערן גילווארג, עריכה: יותם בן-דוד, קריינות: אביב אברמוביץ')
עמוד החשמל המחורר, הניצב סמוך לרכבל התחתון שליד שכונת בת-גלים בחיפה, נותר העדות היחידה לנזקי מלחמת לבנון השנייה. כדוריות הקטיושה פערו בו אין ספור חורים - וכך הוא נותר. מראות של בתים הרוסים, כלי רכב שרופים ופגיעות ישירות היו חלק ממציאות העיר לפני חמש שנים, מציאות שהתושבים היו מעדיפים לשכוח. כל המבנים הללו, ללא יוצא מן הכלל, שוקמו או נבנו מחדש.
חמש שנים למלחמת לבנון השנייה - סיקור מיוחד
מדן חלוץ ועד גל הירש - איפה מפקדי מלחמת לבנון השנייה?
קרן אור באפלה: ההרוגה הראשונה במלחמת לבנון השנייה
המלחמה הרגה גם את הסטיקים
5 שנים לקרב בבינת ג'בל: "שלחו אותנו למות"
14 בני אדם נהרגו במהלך המלחמה ההיא במוקדים שונים בעיר,ו-273 אזרחים נפגעו. במוסך הרכבת נהרגו שמונה עובדים, והקטיושות כמעט לא פסחו על שום שכונה, והגיעו גם לואדי ניסנס, לשכונת בת גלים, להדר ולעיר התחתית. 482 דירות ו- 119 כלי רכב ניזוקו.
"המלחמה תפסה אותי באולפן הטלוויזיה בעיר", נזכר השבוע ראש עיריית חיפה, יונה יהב. "חיכיתי על גג הבניין, אשר פונה לכיוון מורדות סטלה מאריס, כדי להיכנס לשידור. אמרתי לאחד הצלמים 'תסתכל - כל כך חם היום, שהקוצים נדלקו במורדות הכרמל'. הוא השיב שמניסיונו - זו קטיושה. נכנסתי לאולפן. אמרתי שלא אוכל להשתתף בשידור - ויצאתי מיד למקום. באמצעות שידור ברדיו המקומי, ביקשתי מהתושבים שלא להתכנס במקום נפילת הטיל. מעולם לא האמנתי שטיל כזה יגיע לחיפה, ומעולם העיר לא הייתה במתקפה".
כך החלה המלחמה עבור תושבי חיפה, ב-13 ביולי 2006. למרבה המזל, הטיל המדובר נפל על צלע ההר, בעת שאיש לא עבר עם רכב במקום. "הבנתי שאני חייב להורות לתושבים להסתגר בבתיהם מבלי לצאת, עד שנשקול כיצד עלינו להתנהג באירוע כזה, שעדיין לא חווינו כמוהו".
"אמצעי המיגון משתכללים"
על אף שיתוק חיי העיר, יהב מספר ש- 85% מתושבי חיפה נשארו בעיר, ורק מעטים מהתושבים הערבים נענו לקריאת מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לעזוב את העיר.
"למזלנו, התחלנו שנתיים קודם למלחמה במהלך מאוד אינטנסיבי של הכנת העיר למקרה של רעידת אדמה. שבועיים לפני המלחמה עצמה ביצענו במפרץ תרגיל פריסות רחב היקף, וכאשר פרצה המלחמה העירייה הייתה מאוד מוכנה".
יהב סיפר כי הופקו לקחים רבים מהמלחמה, שנלקחו בחשבון בהיערכות לתרחיש דומה. "על פי תחזיות שונות", אמר יהב, "אם תפרוץ מלחמה נוספת, הרי שזו האחרונה תיחשב לכל היותר ל'קדימון'. אבל ככל שהסכנה גוברת, גם אמצעי המיגון הולכים ומשתכללים, ונעשה מאמץ להעניק מענה הגנתי ויעיל ככל שניתן. בעיר הוצבה סוללת 'כיפת ברזל', ומהים לצ'ק פוסט נפתחו זה מכבר מנהרות הכרמל, שאנו מאמינים שהן תשחקנה תפקיד די מכריע".
כחלק מההכנות לתרחיש דומה, סיפר יהב כי העייריה קיבלה החלטה אסטרטגית שלא למגן את בתי הספר. "החלטנו שבמקרה של מלחמה הילדים כן ימשיכו ללמוד - אבל לא בבתי הספר. בחמש השנים האחרונות ביצענו מהלך שאין לו תקדים בעולם בכך שהעלינו את כל תוכניות הלימודים לרשת האינטרנט, והשלמנו את בעיות החומרה לכל מי לא היה לו מחשב. אנו יודעים כיום לומר שכל הלימודים ימשיכו כסדרם, גם ללא שהות בבתי הספר".
בנוגע ללקחים בנושא שיטות המיגון, יהב הסביר כי הוא מאמין שיש לעודד בניית ממ"דים ולהרוס מקלטים ציבוריים משום שמי שנפגע במלחמה האחרונה היו כאלה שהיו בדרכם למקלטים. "שיטת המיגון כיום השתנתה. בנינו מסלול אישורים מהיר לממ"דים כך שתוך שבועיים ניתן להשיג רשיון והיום נבנים בחיפה כמה אלפי ממ"דים. אנו גם שיפרנו את רמת המינוע והביצוע של מחלקות העירייה החייבות להיות בחזית. בנוסף, הרמטכ"ל נענה לבקשתי והעביר את מפקדת פיקוד העורף מנצרת לחיפה".
במישור האישי - הפופולריות של יהב עלתה בעקבות המלחמה, אולי אף למימדים שגברו על אהדת החיפאים של פעם לראש העיר המיתולוגי, אבא חושי. את האהדה הזו השיג לא מעט בזכות השידורים והדיווחים הרבים ממוקדי ההתרחשויות. יהב נראה ונשמע בזמן אמת ממקומות נפילת הטילים, ולציבור היה ברור שיהב לצידם.
במהלך ימי המלחמה, היה מי שעשה את ההקבלה בין יהב של חיפה, לראש העיר רודי ג'וליאני של ניו יורק בימי אסון התאומים. "מי שהדביק לי הכינוי הזה הייתה רשת 'פוקס' האמריקאית ומאז הוא דבק בי", סיפר. "להיות מושווה לרודי ג'וליאני זה כבוד גדול". לא מכבר ביקר ג'וליאני בחיפה. הוא נישאל על הכינוי שהודבק ליהב ולא הראה שום הסתייגות - להיפך, השניים שומרים על חברות אמת, וג'וליאני, התברר עוד - הוא ידיד אמת של חיפה.