בסוף השנה שעברה טען פרופ' שלמה אבינרי שבניגוד לכמה רואי שחורות, לדעתו מדינת ישראל איננה פשיסטית. אכן כך, אולם ההצעה לחוק החרם החד-צדדי שצפויה לעלות להצבעה היום, בנוסף למספר יוזמות מהתקופה האחרונה שמטרתן הגבלת זכות המחאה נגד הממשל ופעילות של ארגוני זכויות האדם, הינן בהחלט צעד רציני בכיוון של פאשיסטיזציה של המדינה.
הצעת החוק שתהפוך פעולת מחאה לגיטימית כחרם על ההתנחלויות, לעבריינות הגוררת ענישה וסנקציות, מזכירה, לצערי, משטרים שלא היינו רוצים להידמות להם. לא ייתכן שמדינה דמוקרטית שחורתת על דגלה עקרונות של שוויון וצדק תמנע מאזרחיה להביע את מחאתם על נושאים פוליטיים מרכזיים בסדר היום הציבורי ותהפוך אותם לעבריינים.
איך נחיה במקום בו מותר להחרים חברה מסחרית או אפילו אמן (במיוחד אחד שלא שירת בצה"ל) אך אסור להחרים אזור גיאוגרפי שגם על פי החוק הבינלאומי הוא שנוי במחלוקת.
ההוצאה מחוץ לחוק של החרם על ההתנחלויות, בדומה ליוזמה האחרונה להגביל תרומות זרות לעמותות הפועלות למען זכויות אדם, הן הפעולות שפוגעות בדימוי של ישראל בעולם וגורמות לדה-לגיטימציה שלה.
רק במדינות החשוכות והקיצוניות ביותר מנסים להצר את צעדיהם של ארגונים דוגמת בצלם, הוועד הציבורי נגד עינויים או האגודה לזכויות האזרח. וכמובן שהיוזמים שדואגים לתדמיתה של ישראל לא מעוניינים להגביל גופי ימין קיצוני כדוגמת "אם תרצו", שכן העמותות לזכויות האדם הן, כביכול, אנטי-ציוניות ופוגעות במדינת ישראל ובתדמיתה. אך העובדה היא שהן - עמותות הימין החסינות, לכאורה, מפני ההגבלות על התרומות שהן מקבלות - הן-הן, הפוגעות במדינה הרבה יותר מעמותות השמאל. אך מי שם לב לעובדות?
עוד על "חוק החרם":
נתניהו: תומך בחוק, אין מניעה לקיים ההצבעה
הכנסת תדון ב"חוק החרם": "פגיעה אנושה בדמוקרטיה"
מאיר ויזלטיר ורונה קינן בקמפיין נגד "חוק החרם"
כך פעלו הדיקטטורים בכל הדורות - השתיקו
אי אפשר להתעלם מכך שהימין בהנהגתם של כמה חברי כנסת מנסה (ואף מצליח) להשליט במדינה משטר קודר המתחיל להזכיר (למי שמעוניין להיזכר) את תחילת דרכם של האפלים שבמשטרים של המאה הקודמת. המכנה המשותף לחוק הנכבה, לניסיונות להגביל את מימון ארגוני זכויות האדם ועתה גם את אלו הקוראים להחרים מוצרים מיו"ש או מבקשים להימנע מלהופיע שם - הוא השתקה. והשתקה היתה תמיד כלי בידי הימין הקיצוני. ומי מנסה להשתיק? מי שמרגיש חלש ונחות או שהוא מבקש לשלוט שליטה ללא מצרים באחרים והוא שיכור כוח, הוא זה המבקש להשתיק את מי שעלול לחשוף את ערוותו ברבים, לבקר אותו, או להציב בפניו מראה. איך יתמודד עם מה שעלול להשתקף במראה זו?
כך עשו הדיקטטורים בכל הדורות: השתקת ההשכלה הגבוהה, השתקת העיתונאים, השתקת המבקרים. אכן, יש במה שמתחולל בימים אלה משום סימני חולשה ופחד כאילו אנו מיעוט קטן ונרדף החייב להתגונן מפני האוייב הגדול המאיים עלינו - עמותות לזכויות אדם או פעילי שלום קשישים.
הענישה הסלקטיבית הזו הבאה להשתיק כל ביקורת, כפי שמוצע על ידי החכ"ים הנכבדים, הינה כפי שהיתה במשטרים האפלים של המאה ה-20 אמצעי אנטי-דמוקרטי של דיכוי. וכמו שנאמר שהפטריוטיות היא מפלטו של השרלטן, כך ניתן לומר שענישה-לשם-השתקה היא מפלטו של הפחדן או של האנטי-דמוקרט. דמוקרטיה והשתקת היריב הפוליטי אינם הולכים יחד. האם הימין מעדיף היעדר ביקורת על פני דמוקרטיה?
הכותב הוא חתן פרס ישראל לחקר החינוך ויו"ר שותף של עמותת סיכוי