פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוד שיקום היחסים עם טורקיה טמון בכלכלה

      למרות המשבר הדיפלומטי, היחסים העסקיים בין ישראל וטורקיה דווקא משגשגים. ד"ר איתן לסרי סבור שיש לפתור מיידית את המשבר בין שתי המדינות וכדאי לעשות זאת באמצעות אנשי העסקים

      ממשלת ישראל צריכה לפעול בחוכמה ולסיים את הסאגה סביב המשבר עם טורקיה. הנתק המדיני בין שתי המדינות פוגע קשות בשתיהן. למרות האכזבה שלנו מעמדות קשות שהובעו כנגדנו -צריך לזכור שטורקיה איננה עוד מדינה באזור יש לה חשיבות אסטרטגית גדולה עבור ישראל, בעיקר על רקע כל האירועים המתרחשים כיום בעולם הערבי, המצב בסוריה יוצר בעיות גדולות, הן לטורקיה והן לישראל, פלסטינים מובילים מהלך שקשה יהיה לעצור אותו בספטמבר ולכן קיים אינטרס משותף לפתור את הבעיות בינינו.

      למרות הדרישות המופרזות יחסית שמציבה ממשלת טורקיה כתנאי לסיום המשבר וגם אם לטענתנו את המשבר הזה התחילו דווקא נציגים טורקים שפעלו בבריונות במשט הקודם לעזה, יש חשיבות לסיים אותו ולהתפנות למשימות החשובות יותר שעל הפרק. מדובר בשתי המדינות הדמוקרטיות היחידות היציבות באזור ושורשי ההיסטוריה של היחסים בין טורקיה והיהודים מסתעפים עד לתקופת האימפריה העות'מאנית שקלטה רבים ממגורשי ספרד. בנוסף, כדאי להזכיר כי טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל.

      בזירה הבינלאומית והאזורית, ישראל עומדת בפני אתגרים לא קלים החל מהקמפיין להכיר במדינה פלסטינית בהצבעה באו"ם הצפויה בספטמבר, דרך האיום האירני ועד למשבר המנהיגות שעוברות שכנותינו ואשר עלול להשפיע עלינו לרעה.

      בעסקים, היחסים משגשגים

      שתי הממשלות נמצאות בנתק זמן רב מדי והאווירה נותרה קשה מאז פרשת ה"מרמרה". עם זאת, דווקא בתחום אחד נראה שהיחסים משגשגים: היקף הסחר בין ישראל לבין טורקיה זינק בשנת 2010 לשיא. השבוע פורסם כי השנה החולפת הייתה הטובה ביותר בסחר בין שתי המדינות מאז כוננו הקשרים הדיפלומטיים בשנת 1949. לפי משרד המסחר הטורקי, בשנת 2010 הוא הגיע לשיא של 3.5 מיליארד דולר.

      למרות שידוע לנו על האטה ביישום של מספר פרויקטים במגזר העסקי, קצב התקדמות שיקום היחסים הדיפלומטים הרעועים לא פגע ממש במסחר בין ישראל וטורקיה - יצוא הסחורות למדינה זינק ב-22% ואילו הייבוא רשם עלייה מרשימה של 32%. אם כך, זה הזמן להסתייע בקשרים הטובים שיש לנציגי המגזר העסקי של שתי המדינות, ולשקם את היחסים עם שכנתנו.

      העם הטורקי אמר באחרונה את דברו בשלישית ובחר שוב ברג'יפ טייפ ארדואן. מאז שמפלגתו זכתה בניצחון סוחף בבחירות של 2002, ביצע ארדואן רפורמות פוליטיות וכלכליות רחבות שחיזקו את כלכלתה וקירבו את טורקיה עוד יותר לעבר הצטרפות לאיחוד האירופי. עם זאת, הדבר החשוב מכל היה שהרפורמות הפכו את טורקיה לאחת הכלכלות שמתפתחות בקצב המהיר ביותר בעולם. כלומר, בד בבד עם ההצהרות הפוליטיות של נציגי ממשל זה, התחום הכלכלי ויציבות המשק חשובים להם לא פחות.

      ילדים ברצועת החוף באנטליה (AP , Burhan Ozbilici)
      ענף התיירות המקומי פורח וב-2010 נכנסו לטורקיה כ-30 מיליון תיירים. חוף באנטליה (צילום: AP)

      ה"ניו יורק טיימס" דיווח לאחרונה כי התוצר הלאומי הגולמי של טורקיה הסתכם בכ-730 מיליארד דולר בשנה שעברה - נתון שהופך אותה לכלכלה ה-17 בגודלה בעולם. עוד דווח כי לטורקיה אינפלציה בשיעור של 8% וכי שיעור הצמיחה שלה צפוי להגיע השנה לכ-5%. בנוסף, ענף התיירות המקומי פורח וב-2010 נכנסו לטורקיה כ-30 מיליון תיירים. ארדואן שיפר את המצב הכלכלי בטורקיה באופן דרסטי, הגדיל את ההשקעות במדינה ואת סחר החוץ שלה חיזק את מעמדה של טורקיה באזור והפך לשחקן אסרטיבי שמעורב בנושאים רבים באזורנו ופחות תלוי במערב .

      לאחרונה היינו עדים למהלכים שניתן למצוא בהם מעין "חזרה בתשובה" מצד מנהיגי טורקיה המבקשים להיות מעורבים בתהליכי השלום בכדי לשפר את הקשרים עם ישראל. כמו כן, ארדואן שיפר את יחסיו עם הנשיא אובמה ונראה כי חלק מהצהרותיו למהלכים האזוריים מתואמות ביניהם. לאחרונה קרא נשיא טורקיה לחמאס להכיר בישראל והביע את דעתו כי הוא מבין שישראל לא תקדם משא ומתן עם מי שרוצה להשמידה. בכירים טורקים כבר רמזו למנהיגי המשט החדש כי ייתכן וכדאי לדחות את יציאתם לעזה ואכן מ"סיבות שונות" ספינת הדגל של המשט הקודם - "המרמרה", לא תצא לדרכה לישראל ובכך יצא העוקץ מעצמתו של המשט הנוכחי.

      אין לנו הפריבילגיה למשוך משברים

      האופוזיציה בטורקיה התחזקה מעט בבחירות האחרונות ומנהיגיה ביקרו רבות את התנהלות ממשל ארדואן בין השאר גם בשל הפגיעה ביחסים הטובים שהיו עם ישראל בעבר. ולמרות נצחונו הבולט בבחירות, ארדואן יצטרך כנראה לשתף פעולה עם חלק ממפלגות האופוזיציה הללו להשלמת הרפורמות שהחל בהן לטובת אזרחי טורקיה ולכן יייתכן שיצטרךגם למתן את עמדותיו מול ישראל.

      מיקומה האסטרטגי בין אסיה לאירופה וקרבתה למזרח התיכון הביאו גם את הממשלים האחרונים בוושינגטון לחזר אחר טורקיה. המהפכות האחרונות בעולם הערבי רק הדגישו את החשיבות הרבה שביחסים תקינים עם המדינה המוסלמית. באחרונה התבטא שר הביטחון, אהוד ברק, בנושא ואמר בכנסת כי "יש לנו עניין ליישר את ההדורים עם טורקיה ולמצוא דרך לשים מאחורינו את העבר. מה שהיה היה". לצערי, אין לנו זמן למאבקים מיותרים ואין לנו את הפריבילגיה והיכולת למשוך משברים לאורך זמן ולו בשל העובדה כי הגיע הזמן לתת העדפה לטיפול במשברים האמיתיים המאיימים יותר על קיומנו באזור.

      מן הראוי לציין כי בשנים האחרונות אני מעורב אישית בקידום הקשרים העסקיים בין ישראלים לטורקים ומהיכרותי את הנושא, הפער לפתרון המשבר בינינו לטורקים הצטמצם מאוד לאחרונה. זה הזמן לקידום פתרון למשבר, להרגעת הרוחות ולהגברת השגשוג הכלכלי והפוליטי בין המדינות. ייתכן וטורקיה אף תוכל לסייע לנו בעיכוב או שינוי הכרזת הפלסטינים הצפויה בספטמבר, כמו גם לסייע לנו מול החמאס בקידום צעדים לשחרורו של החייל השבוי זמן רב מדי - גלעד שליט.

      עוד על יחסי ישראל-טורקיה:
      נגמר החרם? הישראלים חוזרים לטורקיה
      "נתניהו התכוון להתנצל בפני טורקיה וחזר בו"