סגן שר החוץ: "זכותנו וחובתנו לא להתחשב בגויים"

סגן שר החוץ חיבר פרשנות לפרשת השבוע, שעניינה מכשף קדום שהתנכל לבני העם. לפי המשל של אילון, שמירה על "האתוס הישראלי" מול האנטישמיות המודרנית מצריכה פעילות דיפלומטית מסוג חדש

פנחס וולף
04/07/2011

"אם הגויים אינם מתחשבים בצרכינו הלגיטימיים, הרי אז, ורק אז, לא נתחשב אנו בהם" - כך טוען סגן שר החוץ דני אילון (ישראל ביתנו). את הדברים כתב במאמר הראשי, בעלון בית הכנסת "חכימא", כפירוש לפרשת בלק שתוקרא ביום שבת הקרוב בבתי הכנסת.

אילון כתב פרשנות העוסקת בסיפורו של בלעם בן בעור, דמות מקראית של מכשף ונביא, שניסה להתנכל לבני ישראל טרם כניסתם לארץ. בפרשנותו, השווה בין שנאתו של בלעם לעם היהודי ובין האנטישמיות המופנית כלפי היהודים ומדינת ישראל לאורך הדורות.

"משעה שנודע לבלעם שיש עם שהוא 'ברוך', הוא הפך לשונא, וכל כוחותיו מרוכזים במושא שנאתו וחושפים אחת-לאחת את כל תכונותיו השליליות. כבלעם - כך כל שונאי ישראל, שבכל הדורות הבינו בעומק שנאתם את ייחודו של העם היהודי, וייחודיות זו העצימה את קנאתם ושנאתם".

עוד בוואלה!

עד כמה חשובה התדמית להצלחה האישית?

מערכת וואלה! בשיתוף מאיה נוטקוביץ'

"זכותנו וחובתנו שלא להתחשב בגויים"

אחת מנבואות בלעם, היא הקביעה לפיה עם ישראל הוא "עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב". בנוגע לנבואה זו, פירש אילון כי "האתוס הישראלי נוצר בעקבות הקמת מדינת ישראל, שכלל 'תעודת זהות' חדשה, ישראלית ומערבית, שאמנם לא נועדה לגרום להתבוללות, אך חיזקה מטבע הדברים את השייכות למשפחת האומות". עוד לפי סגן שר החוץ: "קיום העצמאות הלאומית והמדינה העצמאית מחייב את מנהיגי המדינה להתנהלות אחראית במערכת הקשרים והיחסים עם מדינות העולם, ולא תיתכן גישה כוללנית של 'ובגויים לא יתחשב'".

"עם זאת", הוסיף אילון, "ככל אומה ריבונית, אנו מצווים להבטיח את עתיד עמנו במולדתו ולשמור מכל משמר על ביטחוננו, לאומיותנו, אמונתנו וערכינו. בשעה שביטחון מדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, מונח על כף המאזניים, הרי זכותנו וחובתנו שלא להתחשב בגויים, ולנצל לשם כך את כל הכלים והכישורים המדיניים והדיפלומטיים השמורים עמנו". לדבריו, "אם הגויים אינם מתחשבים בצרכינו הלגיטימיים, הרי אז, ורק אז, לא נתחשב אנו בגויים".

"האתגר של דורנו הוא להוביל לפרשנות חדשה של 'עם לבדד ישכון', שיש בה הבנה של הצורך לשלב בין הכלה והבדלה: בין שמירה על העצמי והייחודי, על האינטרסים החיוניים לנו מבחינה ביטחונית ולאומית, ובין פתיחות ושיתוף פעולה עם העמים. התנהלות ברוח זו עשויה להוביל אותנו למחוזות חדשים ומרתקים בעת הזאת", סיכם את פרשנותו.
.

עוד על הסערה בעקבות פרשנויות היחס לגויים:
תורת המלך - הספר שהצית את המהומה
דנינו על מעצר הרב ליאור: נמצה חקירה עם כל חשוד"
דעה: אפשר לכלוא אנשים, לא רעיונות
עתירה לבג”ץ: ”הספר מתיר דמם של גויים"

לפנייה לכתב: pinhas_wolf@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully