"כל הכרעה שתהא שונה מהמיית הלב של הציבור עלולה הייתה לערער את אמות הסיפים בישראל ואת הבסיס עליו מושתת הרשות השופטת - אמון הציבור". כך כתבו עורכי הדין של משה קצב, בחלקו השני של הערעור על הרשעתו ועל העונש שניתן לו, שהוגש היום (ראשון) לבית המשפט העליון.
לטענת הפרקליטים - ציון אמיר, אביגדור פלדמן, אבי לביא, מיקי חובה, צבי ואתורי, וגיא שמר, בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את קצב וגזר עליו עונש חמור, בשל התחשבותו בציבור שרצה לראות את הנשיא לשעבר מורשע בכל מחיר.
לפני חודשיים הגיש קצב ערעור על הרשעתו באונס של א' ממשרד התיירות. היום הגיש ערעור על האישומים האחרים, ובראשם הטרדה מינית של ה' ו-ל' מבית הנשיא. פרקליטיו טוענים כי גם במקרה זה לנשיא לשעבר לא היה סיכוי למשפט צדק: הוא היה נתון ללעג ולבוז מצד השופטים, שקבעו כי מדובר באדם נכלולי וערמומי, והעובדה שלא הצליח לזכור מעשים שאין סיבה שייחרטו בזכרונו, הייתה לו לרועץ. מנגד, התעלמו מסתירות בגרסאות המתלוננות.
עורכי הדין מתחו ביקורת נוספת על כך שקצב לא זוכה בתוקף הגנה מן הצדק, למרות שהפרקליטות לטענתם דיברה בשני קולות, כאשר הסכימה להסדר הטיעון המקל, אולם הגישה לבסוף כתב אישום חמור על אונס. לדבריהם, השינוי הקיצוני בעמדת היועץ המשפטי מוביל למסקנה כי שיקולים מוזרים הובילו להגשת כתב האישום.
עוד על פרשת קצב:
פרקליטי קצב: מהראיות עולים יחסים רומנטיים בהסכמה
חשד לפגע וברח: גבר ואישה הרה נהרגו מפגיעת רכב
העליון לפרקליטי קצב: הדיון בערעור לא יידחה ויתקיים בקיץ
"היועץ המשפטי התנהל באופן מחמיר חריג ופסול"
עוד טענו עורכי הדין כי כתב האישום בגין אונס הוגש למרות שלא היה סיכוי סביר להרשעה. "בפרשה זו התנהל היועץ המשפטי באופן מחמיר, חריג, פסול וחמור, בזיגזג, באופן שגרם פגימה קשה בזכותו של קצב כחשוד וחמור מכך, בזכותו להליך הוגן כנאשם", כתבו, "החלטת היועץ המשפטי להגיש כתב אישום בגין עבירת אונס מכיוון שעל עבירות אחרות חלה התיישנות היא שיקול זר ופסול. פרקליט המדינה, משה לדור, היה צריך להימנע מלקחת חלק בדיונים בתיק לאחר שנקבע כי לפי התבטאויותיו, קבע עוד טרם שראה את הראיות ש'מדובר בתיק חמור'".
פרקליטיו של קצב העלו טענות נוקבות על התנהלותו של מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, והאשימו אותו בהדלפות מגמתיות לתקשורת שנועדו להכשיר פתיחת חקירה ללא חשד סביר ולהשחית את דמותו. "לרשות שלטונית אין אג'נדה וזו לא אמורה לעשות פרסום לעצמה או לקדם רעיון שהגתה, על גבו של חשוד או נאשם. החבירה בין רשות שלטונית שמדליפה חומרים לבין התקשורת שנותנת להם במה היא מסוכנת לדמוקרטיה ופוגעת בצורה קשה בזכויות החשוד, אשר ניצב לו בודד במערכה למול כוחותיה הבלתי מרוסנים גם כך של הרשות", נכתב בערעור.
ביחס לל' ו-ה' נטען בערעור כי החיבוקים שקיבלו מקצב כלל לא כללו אופי מיני, וכי הן עצמן שינו את גרסתן בנושא ורק בדיעבד, לאחר שהתראיינו בפרקליטות. לטענת הפרקליטים, רק אז "הבינו" ל' ו-ה' שנפלו קורבן לעבירות מין. "'ההבנה' היא תולדה ישירה של הדמות המפלצתית והדמונית שנוצרה למערער בדעת הקהל בעקבות מסע השיסוי חסר התקדים נגדו בחוצות העיר ומעל דפי העיתונים, ובעיקר לאור חריצת דינו הציבורית בטרם משפט", נכתב בערעור.
עורכי הדין הוסיפו כי החיבוקים שהעניק קצב לשתיים היו "התנהגות טריוויאלית ויומיומית אשר בינה ובין עבירות מין אין ולא כלום", והרשעתו באישומים הקשורים לכך נועדה להוכיח שמדובר בעברין מין סדרתי, ולמעשה העובדה שהוא הורשע במקרים אלה מוכיחה כי נטל ההוכחה היה עליו ולא על התביעה.