העולם בעקבות השמש: מציינים את תחילת הקיץ

    מסטונהנג' ועד קוסקו, נוצרים וגם פגאנים, בקפיצה מעל מדורות או בתופים וריקודים, ביום הארוך ביותר בחצי הכדור הצפוני והקצר ביותר בדרומי - מציינים ב-21 ביוני את יום היפוך השמש

    אמיר שילה

    ברוכים הבאים לקיץ: היום (שלישי), ה-21 ביוני, הוא היום הארוך בשנה מבחינת שעות האור, הנחשב ליום הראשון של הקיץ (רק בחצי הכדור הצפוני כמובן - בחצי הדרומי, זהו היום הקצר בשנה, המבשר את תחילת החורף). הוא נקבע על ידי "נקודת היפוך השמש" (solstice) - הרגע בו השמש נמצאת בנקודה הצפונית ביותר במסלולה בגרמי השמים. המקבילה החורפית שלו היא נקודת ההיפוך השנייה – ה-21 בדצמבר, אז נמצאת השמש בנקודה הדרומית ביותר.

    מטיילים? הנה כמה אירועים לציון היום הארוך בשנה, בישראל ובעולם

    (תוכן מקודם)

    מעניין לחיות פה: בית הדיור המוגן הכי משפחתי שיש

    לכתבה המלאה
    החגיגות המפורסמות ביותר: פותחים את הקיץ עם הזריחה בסטונהנג', אנגליה (צילום: AP)

    למעשה, המועד המדויק של "נקודת ההיפוך" משתנה משנה לשנה, ולא מגיע תמיד ב-21 ביוני. בשנה הבאה, למשל, הוא יחול ב-20 ביוני, ולעתים הוא חל ב-22. בכל מקרה, ברחבי העולם, מקובלת התקופה שבין 20 ביוני ל-24 בו לציון האירוע השמימי-עונתי. במקומות רבים, הוא מצוין דווקא ב-24 ביוני, בו חלה "נקודת ההיפוך" בתרבות הרומית. אגב, היסטורית, בתרבויות רבות, בעיקר באירופה, היום הזה דווקא נחשב ליום אמצע הקיץ ולא תחילתו – ובאנגלית, למשל, הוא נקרא "midsummer" ("אמצע-קיץ"). מכאן, אגב, גם נגזר שם מחזהו המפורסם של שייקספיר, "A Midsummer Night’s Dream", שבתרגום מילולי מדויק יש לקרוא לו "חלום ליל היפוך השמש" או "חלום ליל היום הארוך בשנה".

    בכל רחבי העולם (או ליתר דיוק, חצי הכדור הצפוני) התפתחו לאורך ההיסטוריה מסורות שונות הקשורות ליום זה, כשהמשותף לכולן הוא מוטיבים של חיים, התחדשות ופוריות - לכבוד תחילת עונת הקציר החקלאית. העניין מפותח באופן מיוחד בתרבויות שצמחו בסקנדינביה ובצפון אירופה, שם הפערים בין שעות השמש בחורף ובקיץ הם משמעותיים במיוחד. כך למשל, בשבדיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה וליטא זהו יום חופש רשמי. המנהג המזוהה ביותר עם יום זה בתרבויות הצפון-אירופיות הוא הבערת מדורות.

    קופצים מעל מדורה לכבוד "יום איוון קופאלה", בלארוס (צילום: AP)

    כמו חגים קדומים רבים, "הולבשו" על היפוך השמש במהלך השנים גם רעיונות דתיים. בנצרות, למשל, מצוין ב-23-24 ביוני יום לידתו של יוחנן המטביל ("יום סנט ג'ון", או "יום איוון קופאלה" בנצרות האורתודוכסית), שלפי המסורת נולד חצי שנה בדיוק לפני ישו (שאת לידתו מציינים ב-24 בדצמבר - חג המולד). ביהדות, יש קשר הדוק בין היפוך השמש תחילת הקיץ והקציר לחג השבועות, אם כי המועד שלו משתנה בהתאם לתאריך העברי.

    בימינו, מזוהה יום היפוך השמש בעיקר עם דתות ניאו-פגאניות, המבקשות לשוב לפולחנים העתיקים של עבודת כוחות הטבע, לפני עליית הדתות המונותאיסטיות הגדולות. מיני כתות ניאו-פגאניות מציינות ברחבי העולם את היום הזה בטקסים שונים, כשהמפורסם ביותר הוא ללא ספק האירוע השנתי של הכת הדרואידית באנגליה, המשחזרת את מנהגי הקלטים העתיקים. האירוע הנערך מדי שנה עם הזריחה ב-21 ביוני באתר הפגאני העתיק סטונהנג', ומשלב תיפוף, ריקודים וגלימות צבעוניות, הפך זה מכבר לאטרקציה תיירותית ידועה. הבוקר, השתתפו באירוע השנתי כ-18,000 בני אדם. 20 מהם, אגב, נעצרו על אחזקת סמים.

    "אינטי ריימי": צאצאי בני האינקה מציינים את חג השמש דווקא ביום הקצר בשנה (צילום: AP)

    גם בחצי הכדור הדרומי התפתחו מסורות סביב יום זה (כאמור, הקצר ביותר בשנה). כך למשל, בני המאפוצ'ה בקצה הדרומי של דרום אמריקה מציינים בו את ראש השנה שלהם. אך האירוע המוכר ביותר הוא חג ה"אינטי ריימי" של תרבות האינקה, שבניה סגדו לשמש. רבים ממקדשי האינקה הפזורים ברחבי האנדים הדרומיים נבנו כך שבבוקר ה-21 ביוני יפגעו קרני השמש הראשונות בדיוק בראש הפירמידה. החג עצמו מצוין גם כאן דווקא ב-24 ביוני, בו מתחילות חגיגות של תשעה ימים. בבירת האינקה, קוסקו, נערכות חגיגות ענק ביום זה, שהוא יום חג רשמי בפרו.

    אבל גם מי שאינו נוצרי אדוק או חבר בכת פגאנית יכול לציין את תחילת הקיץ, ורבים ברחבי העולם מוצאים מדי שנה דרכים מקוריות לעשות זאת. השנה, למשל, עלו לכותרות כ-400 וולשים, שבחרו לחגוג את המאורע באמצעות שבירת שיא גינס ברחצה בעירום.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully