פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רב הכותל: אנחנו מוציאים פתקים של מפורסמים ומטמינים במקום אחר

      עזרת הנשים בכותל צרה מלהכיל את כל המתפללות, פגיעה בערבים אינה דרכה של היהדות, ולעולם לא נוכל לסמוך על אחרים שישמרו על המקום הקדוש לנו. שיח הרבנים של וואלה! חדשות מארח את הרב שמואל רבינוביץ', "רב בית הכנסת הגדול ביותר בעולם"

      רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', יוני 2011 (עומר מירון)
      (צילום:עומר מירון)

      רב שיח של וואלה! חדשות מארח השבוע את הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל והמקומות הקדושים. הרב רבינוביץ' נולד בשנת 1970 בירושלים, למשפחה מיוחסת בחסידות חב"ד. את השכלתו התורנית רכש בישיבת קול תורה בעיר, ובהמשך כיהן כרב דרום-מערב ירושלים, עד מינויו לתפקידו הנוכחי ב-1995, בהיותו בן 25 בלבד. למרות גילו הצעיר, הספיק הרב רבינוביץ' לבנות לעצמו קשרים ענפים עם הצמרת הפוליטית, הביטחונית והעסקית של ישראל ולשדרג את תפקיד רב הכותל, בו הוא מכהן, לאחד מהתפקידים הנחשקים ביותר בתחום הרבני. בין היתר הוא נחשב לידידם הקרוב של הנשיא שמעון פרס, שר הביטחון אהוד ברק, השר לשעבר יוסי ביילין, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי והמיליארדרים שרי אריסון ויצחק תשובה.

      יש רב עיר, רב של שכונה, אבל רב של ה'כותל'? רב של קיר? מה אתה עושה במסגרת תפקידך?

      "אני רב של בית הכנסת הגדול ביותר שקיים בעולם כולו, עם כל המשמעות של הדבר. מקום שבאים אליו יהודים מהשקפות עולם ומזוויות ראייה שונות, והאמנות כאן, כמו שאומר הקב"ה למשה רבינו למנות 'איש אשר רוח בו' (במדבר כז, יח), ומפרשים על כך 'שיוכל להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד'. אני לא מתיימר לחשוב שאני כך, אבל אני משתדל ללכת ברוח זאת".

      ב-2008 אירעה תקרית הפתק של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שכיהן אז כסנאטור. לאחר ביקורו בכותל המערבי, הוצא הפתק שהטמין ופורסם בעיתונות. הכותל מהווה אבן שואבת למפורסמים ומנהיגים רבים, האם ערכתם שינויים למניעת החדירה לפרטיותם?

      "אנחנו משתדלים לקחת פתקים של אנשים המסקרנים אחרים ולהטמינם במקום אחר".

      מדוע עזרת הנשים בכותל קטנה יותר מזו של הגברים?

      ב-1967 עשו טעות. העריכו אז שיבואו יותר גברים מנשים, מפני שהם מתפללים שלוש תפילות ביום, ולכן חילקו את הרחבה – שני שליש לגברים ושליש לנשים. כיום התברר שזו הייתה טעות כי נשים באות לא פחות מהגברים. על פי ההלכה, לא ניתן לקחת שטח מעזרת הגברים לטובת עזרת הנשים. עם נפילתו של מעלה המוגרבים, ביקשנו לתלות את הגשר שנבנה במקומו באוויר ובכך להרחיב את שטח עזרת הנשים ולהשוות אותו לעזרת גברים. לצערי הגדול בגלל לחץ בינלאומי, הרשויות לא קיבלנו את הצעתנו. אני חושב שזאת הייתה כניעה שאינה במקום. כאשר נקבל את האישורים לבניית מעלה המוגרבים בתוכנית החדשה, יתווסף שטח ניכר לעזרת הנשים. כמו כן, לפני 5 שנים הרחבנו את רחבת התפילה, וזו תוספת נוספת לעזרת הנשים. אני מסכים שעזרת הנשים צרה מלהכיל את הנשים שפוקדות אותו".

      רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', יוני 2011 (עומר מירון)
      (צילום: עומר מירון)

      ישנה דרישה חרדית לפעול להפרדה בין נשים וגברים לא רק ברחבת הכותל עצמו אלא גם ברחבה שלפניה. מה דעתך על דרישה זו?

      "ישנה ברכה בכותל המערבי – ריבוי האנשים שבאים אליו. אם לפני חמש שנים היו 2 מיליון מבקרים בשנה, היום בכותל המערבי מבקרים 9 מיליון בשנה. יש מי שרואים במקום בית כנסת נטו, יש מי שרואים בו אתר לאומי, יש מי שרואים בו אתר היסטורי, וצריך להאיר פנים לכולם. אם יהודי דתי רוצה לבוא אל הכותל המערבי ולא לעבור דרך הרחבה העליונה שהיא מעורבת - צריך לאפשר לו, מבלי לפגוע חלילה באחרים".

      מחד, אתה מדבר על סובלנות; מנגד, בכל פעם שמועלית בירושלים יוזמה שנועדה לבני דתות אחרות - קופצים החרדים נגד היוזמה. כך היה לאחרונה בפסטיבל אוכל בעיר העתיקה, שנתקל בהתנגדות חרדית עזה. האם אין מקום לגלות פתיחות גם כאן?

      "ירושלים היא עיר קודש, לא ככל הערים. להביא לפה אנשים זה דבר מבורך, אבל צריך לעשות את הכל תוך התחשבות בקדושת העיר ובמהותה של העיר. תפקידה של ירושלים היא לחבר אותנו לשרשרת ולמורשת הדורות, אני חושב שצריך לתת את הדעת לחפש יוזמות שיחברו את כל הבאים לכאן לירושלים העיר שאופפת את כולנו בקדושה.

      אני חושב שהנושא הוא בכלל לא פוליטי, אלא נושא יהודי שצריך לעניין את החילוני והדתי כאחד. אם לירושלים יש תוכן, ואם אנחנו רוצים שירושלים תהיה סמל של המסורת והמורשת שלנו, צריך לחפש דרך להביא אנשים לירושלים לא עם הצגת 'ירושלים של מטה' אלא עם 'ירושלים של מעלה'. לחבר אנשים להוויות העולם הזה ולגשמיות יש מספיק ערים במדינת ישראל, העיר הזאת תפקידה לחבר את כולנו כעם אחד למשהו עמוק יותר, שורשי יותר, וקדוש יותר, משהו שהוא גבוה מאיתנו, אבל להשתמש בירושלים לדברים נמוכים – לאוכל, גם אם הוא כשר – זה קצת זול".

      אתה בקשר עם אנשי הווקף המוסלמי? יש ביניכם ערוצי הידברות או הבנות מסוימות?

      "ישנם ערוצים, אבל גם כאן השתיקה יפה. הבנות זה מילה רחבה מאוד, כל אחד יודע שיש לעשות הכל בכדי שהמקום הזה יהיה שקט, תוך שמירה על המרקם העדין של המקום, שהוא קדוש לבני כל הדתות. לא תמיד לווקף יש שליטה על המסיתים שבאים מחוץ ומנסים להסית ולהבעיר את העיר את העתיקה. חלקם באים מהפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, ויש פה בעיה של הסתה פרועה".

      בדו"ח מבקר המדינה האחרון נטען כי המשטרה, עיריית ירושלים ורשות העתיקות התרשלו בפיקוח על עבודות הוואקף המוסלמי בהר הבית. האם זה נכון?

      "אני לא רוצה להתייחס לנושא. מדובר בנושא רגיש. לא בכדי מבקר המדינה השאיר את הנושא הזה חסוי. מדובר במקום רגיש שיש לטפל בו בכל הרגישות הנדרשת מבלי חלילה לוותר על קוצו של יו"ד בשמירה על קודשי ישראל".

      רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', יוני 2011 (עומר מירון)
      (צילום: עומר מירון)

      האם ניסית להידבר עם מנהיגים מוסלמיים?

      "ירושלים צריכה להיות עיר של שלום ושל סובלנות; מנהיגים דתיים ודאי שאסור שיהיה להם חלק בשום פעולה שפוגעת בדת אחרת. אינני מבין את הגישה הזאת של לבוא, להתפלל ולנסות להשליך אבנים על אנשים אחרים שמתפללים. זה צריך להדליק לנו נורות אדומות ולהורות לנו שלעולם אי אפשר לסמוך על אחרים כדי לשמור על המקום הקדוש לנו. הסבא שלי גר 200 מטר מהכותל עד 1948, אבי היה ילד קטן שנולד בעיר העתיקה, וב-1948 הם גורשו יחד עם כל היהודים מהעיר העתיקה. כשאנחנו חזרנו לכאן ב-1967 לא סגרנו את המקום בפני בני דתות אחרות, זה קריאה לעולם כולו שעלינו ניתן לסמוך ועל אחרים, לצערי לא".

      בשנים האחרונות היית מעורב בבנייתו וחידושו של בית הכנסת ה'חורבה', במרכז הרובע היהודי. הקמתו הבעירה את הגזרה מול הפלסטינים, שמחו על פתיחתו המחודשת. היה ניתן למנוע זאת?

      "מדובר שוב על הסתה מבחוץ, הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בראשות השייח' ראאד סאלח מנסים להסית את העולם הערבי עם שקרים ועלילות כזב, הם ניסו להציג את בית כנסת החורבה כאילו נבנה על הר הבית. לו תשאל חלק גדול מהעולם הערבי, הם לא יודעים שהוא ברובע היהודי - הם בטוחים שהוא בהר הבית".

      ביום ירושלים האחרון, הוזז תוואי ריקוד הדגלים המסורתי מרחוב יפו בגלל הרכבת הקלה, ובמקום זאת הוא החל בשכונת שייח' ג'ראח במזרח העיר. האם לא מדובר כאן לדעתך בהתגרות מיותרת?

      "אני חושב שריקוד הדגלים היה צריך לצאת במסלול הרגיל שהיה נהוג כל השנים. עם כל הכבוד לרכבת הקלה, צריך לחפש להיות חכם ולשלב את שני הדברים יחד. לצערי, כתוצאה מריקוד הדגלים נוצרו מתחים מיותרים, ואנשים שנמצאים בקצה של השוליים ניצלו את היציאה מאזור קבר שמעון הצדיק לפגיעה בערבים. זו לא דרכם של אלה שעומדים מאחורי הריקוד הזה, זו לא דרכה של היהדות, זו לא דרכה של ירושלים, ואני מגנה אותם".

      מה המסר שלך לגולשי וואלה! חדשות?

      "מהמקום שעדיין בקונצנזוס של העם היהודי, המקום שמאחד ומלכד את כולנו, אני קורא לכולנו לעזוב את הפלגנות ולעסוק באחדות. שרשרת הדורות של העם היהודי היא נצחית. היא איננה רק תעודת זהות אלא היא גם שמירה על ערכים, על מורשת ועל מסורת. אבני הכותל הם הבריח התיכון שמחבר את כולנו לאותה שרשרת מפוארת ולאותה מסורת יהודית שלצערי הגדול בשנים האחרונות לא קיימת כבעבר. עלינו להנחיל לדור העתיד, לנוער ולילדי ישראל, את מסורת ישראל ואת החשיבות לשמור על שרשרת הדורות ועל הגחלת היהודית".

      רב שיח (מערכת וואלה! NEWS)
      (צילומים: עומר מירון)