הרפורמה " עוז לתמורה" חשובה מבחינה זו, שציבור המורים בבתי הספר התיכוניים זוכה סוף סוף להתייחסות ודיון בתנאי שכרם ובקידומם. אך ברפורמה "עוז לתמורה" עדיין רב הנסתר על הנגלה ועדיין לא ידוע כיצד ייראה ההסכם הסופי (האותיות הקטנות).
בשלב זה, מה שידוע הוא שמכסת שעות העבודה של המורים תעלה ל-40 שעות והשכר יגדל (אם כי פר שעה הוא יקטן). תוספת שעות העבודה שתינתן למורים תוקדש למספר מטרות: חלקן נועדו לבדיקת עבודות, אך כדי ליישם זאת יש להכין תשתיות כמו פינות עבודה ומחשב לכל מורה. תשתיות אלה אינן קיימות כיום וללא הכנה מראש של תנאים בסיסיים אלה יהפכו השעות לבזבוז זמן של מורים ולא ינוצלו בצורה יעילה.
בנוסף, לא הוחזרו שעות הוראה בפועל שקוצצו במקצועות השונים. כמות החומר למבחני הבגרות רבה, רמת המבחנים עלתה וקיים קושי לספק את דרישות המערכת להישגים. אי מתן תוספת שעות להוראת המקצועות יוצרת תסכול שלא נראה שנמצא לו פתרון ברפורמה המוצעת.
יש לציין נקודה חשובה: לפי אחד הסעיפים ברפורמה, כל המורים מחויבים להשתתף בהשתלמויות. ההשתלמויות צריכות להיות בנויות כך שיתנו מענה גם בתחום הדעת וגם בתחומים אחרים כמו בתחום הדידקטי-חינוכי ובתחום הארגוני-ניהולי. אין ספק, שלמידה לאורך החיים המקצועיים היא תהליך מחויב המציאות שהרפורמה יכולה לקדם אם ישכילו לבנות זאת נכון. תהליכי הפיתוח המקצועי יכולים לתרום להתמקצעות המורים ולהעצמתם. כל זה אמור להשפיע על איכות ההוראה, אך יישום התיאוריה הנלמדת במציאות הקיימת של קיצוץ בשעות הוראה של המקצועות השונים והמרוץ לבגרות, היא לא ריאלית.
אל תפספס
התמקדות בדפוסים ישנים
כמו כן, ישנם מספרים נושאים שלא הייתה להם התייחסות ברפורמה עליה חתמו משרד החינוך וארגון המורים. בין היתר, על הרפורמה לכלול הכשרה של מורים לעבודה פרטנית עם התלמיד כולל יכולת הכלה רגשית. נושא בעייתי אחר הוא איכות ההוראה: מבחני הבגרות והשעות שקוצצו הם חסם לגיוון בדרכי הוראה ומתן מענה לשונות התלמידים. המורים צריכים להספיק ללמד חומר רב ולכן קשה להם לעשות זאת בדרכים מאתגרות יותר. לפיכך, הרפורמה לא תורמת להשבחת ההוראה, דרכי ההוראה ודרכי ההערכה.
בנוסף, על פי ההסכם הגלוי, הרפורמה אינה מתמקדת בחינוך ובהשכלה ומתמקדת עדיין בדפוסים ישנים של מערכת החינוך. בעוד חמש שנים יגיעו פרחי ההוראה למערכות שמן הסתם כבר נכללות ברפורמה. במהלך הכשרתם הם רכשו כלים, שחלקם אינם יכולים להיות מיושמים כיום בתיכון כיוון שהמערכת עדיין עובדת בדפוסים ישנים, וזאת למרות שכלים אלה יכולים להשביח את איכות ההוראה. המכשולים ליישום לא הוסרו על ידי הכנסת הרפורמה ופה הבעיה החמורה.
כיום קיים רצף התפתחותי מהכשרה להוראה ועד לכניסה להוראה, שזוהי תקופת התמחות הנמשכת שנתיים. רצף ההתפתחות המקצועית צריך להיות עם אופק של קידום מקצועי. עדיין לא ברור כיצד האופק הזה יבוא לידי ביטוי ברפורמה.
אולי העלייה בשכר תשפר מעט את תדמית המורה בציבור, אך כל עוד לא יינתנו התנאים הבסיסיים ותהיה רפורמה אמיתית לשיפור איכות ההוראה והחינוך, זהו טיפול קוסמטי בלבד.
*הכותבת היא ראש התכנית MTEACH לתואר שני מוסמך בהוראה וראש המסלול העל יסודי המכללה האקדמית בית ברל