פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עלייה באלימות בקרב מסתננים ב-3 השנים האחרונות

      מנתונים שהציגה משטרת ישראל, עולה כי חלה עלייה במס' התיקים הפליליים שנפתחו נגד מסתננים ומבקשי מקלט בין השנים 2007-2010. כמו כן, עולה כי למשטרה מחסור במידע מודיעיני בעניין זה

      בשנים 2007–2010 חלה עלייה במספר התיקים שנפתחו כנגד נתינים אפריקנים, שרובם מסתננים ומבקשי מקלט – כך עולה מנתונים שהציגה היום (שני) משטרת ישראל בדיון בוועדת הכנסת לענייני עובדים זרים בנושא נתוני הפשיעה בקרב מסתננים ומבקשי מקלט. עוד עולה, כי למשטרה יש מחסור במידע מודיעיני על הנעשה בקהילת מבקשי המקלט והדבר מקשה עליה לפעול בצורה יעילה נגד הפשיעה בתוך מגזר זה.

      לפי נתוני משטרת ישראל, ב-2010 חלה עלייה של 40% בפתיחת תיקים נגד חשודים יוצאי ארצות אפריקה שאינם אזרחים ישראלים ואינם יהודים. 703 תיקים נפתחו בשנת 2010 לעומת 485 תיקים בשנת 2009. למרות העלייה בכמות התיקים שנפתחו, המשטרה מציינת כי ישנה ירידה בשיעור העבירות של אוכלוסייה זו: בשנת 2009 נפתחו תיקים כנגד 2.4% מנתיני אפריקה, ובשנת 2010 נפתחו תיקים כנגד 2.04% מאוכלוסייה זו. להערכת משטרת ישראל רוב הפשיעה בקרב האפריקנים, בדומה לרוב הפשיעה של הזרים ככלל, היא פשיעה פנים-מגזרית, ואינה מדווחת.

      לדברי שרון הראל מנציבות הפליטים של האו"ם, יש קשר ישיר בין מדיניות של הערמת קשיים על מבקשי המקלט לעניין יכולתם לעבוד לפרנסתם ובין עלייה בשיעורי הפשיעה. "בהתחשב בסיוע המינימלי והחלקי הניתן היום על ידי שירותי הרווחה, הדרך הבלעדית לקיומה של אוכלוסייה זו בישראל ולשיקומה היא העבודה. פליטים שאינם עובדים ייטו ליפול לייאוש, חוסר מעש, דיכאון, ומכאן הדרך עשויה להיות קצרה לבעיות דוגמת אלכוהוליזם ואף צריכת סמים".

      מחסור מודיעיני במשטרה

      תמר שוורץ, מנהלת מסיל"ה בתל אביב, אומרת כי "מבקשי המקלט מגיעים לישראל לאחר שחוו חוויה קשה במעבר לישראל דרך סיני, ורבים מהם נמצאים במצב של פוסט-טראומה. מצבם הנפשי הקשה והפערים התרבותיים גורמים להידרדרות, לאלימות ולהתנהגות בלתי נורמטיבית".

      במשטרה, כך התגלה בדיון, יש מחסור במידע מודיעיני על הנעשה בקהילת מבקשי המקלט. בעיה זו מקשה על המשטרה להשיג מידע אמין, לאתר קרבנות של פשיעה בקהילה ולטפל בתופעות עברייניות ואחרות. לדוגמה, בקרב גורמי טיפול מצטברות עדויות לכאורה על סחר בנשים מאריתריאה בתוך הקהילה. נשים שנאנסו בדרכן לישראל מסומנות בקהילה כנשים מוכתמות ויש עדויות של נשים על ניצול מיני מסחרי בקהילה. יש תופעה של גברים אפריקנים העוסקים בזנות אולם אין אינדיקציה לסחר בגברים אלו. להערכת גורמים מקצועיים בתחום הטיפול באוכלוסיות קצה, גברים אפריקנים עוסקים בזנות כאמצעי הישרדותי – מוצא אחרון מן הרעב. דוגמה נוספת היא הקושי של משטרת ישראל לשכנע נשים קורבנות אונס מקרב קהילת מבקשי המקלט להתלונן על תוקפים מן הקהילה ומחוצה לה.

      מנכ"לית עמותת "אנו פליטים", נועה קאופמן, מסרה בתגובה כי "לו הייתה ממשלת ישראל מודאגת באמת מנתוני הפשיעה הללו, הייתה בוודאי מקצה משאבים להקמת מערך טיפול סוציאלי שיטפל במצוקתם ההומניטארית וימנע מראש את הפשיעה, במסגרת מערכת הוגנת של בירור בקשות מקלט".

      לפניות לכתב: bobi1979@walla.com