פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משפטנים: ההחלטה לעכב כניסת קצב לכלא - מוצדקת

      משפטנים רבים הביעו תמיכה בהחלטת בית המשפט העליון לעכב את ביצוע עונשו של הנשיא לשעבר משה קצב עד להכרעה בערעורו. לטענתם, כל החלטה אחרת הייתה מצטיירת כ"נקמנית ובהולה"

      החלטת בית המשפט העליון לעכב את תחילת ריצוי עונשו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, התקבלה בזעם רב בקרב רבים בציבור, אולם מומחים משפטיים ששוחחו עם וואלה! חדשות חלוקים בדעתם בשאלה האם נאשם אחר היה זוכה אף הוא לעיכוב ביצוע גזר הדין.

      "החלטת בית המשפט העליון מוצדקת, במיוחד על רקע עקרון השוויון והציווי 'דל לא תהדר בריבו'", אמר פרופ' רון שפירא, עו"ד ונשיא המרכז האקדמי פרס. "ברור, בעיניי, שקצב לא נהנה משום הנחות, בהשוואה לנאשם אחר בן 66 חסר עבר פלילי, שהיה משוחרר ללא כל תנאים מגבילים במשך חמש השנים שבהן התנהל משפטו בערכאה הראשונה, והקפיד להתייצב לכל אחד מהדיונים שהתנהלו בעניינו. לא זאת בלבד שלא נכון ש'אמון הציבור בחוק ייפגע' אם קצב ימשיך לנהל את משפטו כשהוא משוחרר, אלא שבמובן העמוק, אמון הציבור היה נפגע אילו פני הדברים היו אחרת".

      לדבריו, "מאסרו של קצב בטרם בוררו עד תום כל טענותיו בערכאה הבכירה ביותר המוסמכת לדון בהן מצטייר כפעילות נקמנית ובהולה. עוצמתן של רשויות החוק, המטילה על הכפופים עליהן את אימת הדין, קשורה גם בכך שהן תמיד קרות-רוח, נייטרליות באופן מקפיא, מתונות ובוטחות".

      "החלטה אמיצה"

      ד"ר יואב ספיר, סגן הסניגורית הציבורית הארצית ומרצה למשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב, תמך בהחלטה ואמר כי "על פניה, מדובר בהחלטה נכונה, שעומדת בקריטריונים שבית המשפט העליון הציב בשאלה מתי יש לעכב ביצוע של גזר דין". לדבריו, מכיוון שאין מחלוקת על כך שלא נשקפת סכנה מקצב ואין חשש שינסה להימלט, ולאור העובדה שהשופט דנציגר סבור כי לא מדובר בערעור מופרך, אז השופט פעל לפי הצדק. "אם לא היו מעכבים את העונש, הערעור היה מאבד במידה רבה את משמעותו", הוא אמר.

      לדבריו, "הערעור תוקף את עצם הכרעת הדין ולא רק את גזר הדין, שבמקרה כזה ניתן היה לומר שבכל מקרה הוא ירצה עונש מאסר. לכן צדק השופט כשאיפשר למצות את הערעור. השופט פעל לפי הצדק, ואני לא חושב שנעשה כאן דין שונה מכיוון שמדובר בנשיא לשעבר". ספיר הבהיר כי אין להשליך מההחלטה היום לגבי ההחלטה בערעור עצמו. "השופט דנציגר לא קיים דיון מעמיק בכל הטענות, וגם הוא לא טוען שצריך לקבל את הערעור. יהיה הרכב של שלושה שופטים שידון לעומק בערעור ויחליט לגביו".

      ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט ומי שייצג חלק מארגוני הנשים שעתרו לבג"ץ נגד הסדר הטיעון עם קצב, הגדיר את ההחלטה כ"אמיצה", אולם הוסיף כי היא "מעלה שאלות קשות בנוגע לשיוויון בפני החוק". לדבריו, השופט דנציגר אמנם התנסח בזהירות רבה, אולם "קשה להתרשם שלו היה מדובר באדם אחר שהורשע באונס התוצאה הייתה שונה". הכהן סבור כי מן הראוי שבית המשפט העליון יקבע כעת מועד מוקדם ככל הניתן כדי לשמוע את הערעור ולקבל החלטה.

      "משפט שלא הפסיק לספק דרמות"

      בפרקליטות סירבו להתייחס להחלטה, אולם אין ספק שלא מדובר בתוצאה לה ייחלו. "ההחלטה הזאת היא עוד נקודת ציון שהפרקליטות צריכה להתייחס אליה בדרך לערעור. העולם לא התהפך, אבל בהחלטה יש איתות לפרקליטות לגבי קושי מסוים", אמרה פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו"ד מרים רוזנטל.

      רוזנטל לא הופתעה כל כך מההחלטה, אולם כן מקביעתו של השופט יורם דנציגר כי הערעור ביחס למעשי האונס אינו משולל כל יסוד. "אני הייתי מצפה שהשופט יסביר שעיכוב גזר הדין לא יגרום לפגיעה מכיוון שאין חשש להימלטות ואין סכנה מצד קצב, וגם במקרה זה הערעור יישמע במהרה, כפי שהוא אכן כתב", היא מסבירה. "מעטים המקרים שבן אדם משוחרר ולא נותנים עיכוב ביצוע, אבל אני לא הייתי מצפה לאמירה כזאת, שנכנסת כבר יותר לעובי הקורה, על סמך טענות הצדדים וקריאת הכרעת הדין".

      לדבריה, קביעתו של השופט דנציגר ודאי אינה מחייבת את ההרכב שידון בערעור, ואין לה משמעות מעבר לעיכוב הביצוע, אולם היא בכל זאת מקשה על התביעה. "כאשר שופט קובע כי הערעור לא משולל יסוד, זה אומר שיש כאן משהו שאפשר לבנות עליו בערעור עצמו. בתיק הזה היו הרבה קשיים לתביעה, והוא לא הפסיק לספק דרמות. התובעים שניהלו את התיק היו צריכים לנטרל את עצמם מכל מה שקרה קודם, וזה פשוט קושי נוסף, אבל לא מדובר במכשול בלתי עביר", היא מבהירה.