פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלו: "הכרה בפלסטין - ניסיון למוטט את ישראל"

      בדיון בוועדת חוץ וביטחון על ההכרזה החד-צדדית על מדינה פלסטינית הצפויה בספטמבר, התריעה שגרירת ישראל באו"ם לשעבר גבריאלה שלו כי המהלך מהווה רק צעד בתכנית למוטט את ישראל בעולם

      ועדת החוץ והביטחון מקיימת בשעה זו (שני) דיון בהיערכות לקראת ההכרזה של האו"ם על מדינה פלסטינית הצפויה להיות בספטמבר. בדיון משתתפים מומחים בתחום, וביניהם ראש אמ"ן לשעבר אהרון זאבי פרקש, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי ושגרירת ישראל באו"ם לשעבר, גבריאלה שלו. "ההכרזה החד-צדדית על מדינה היא לא מטרה בפני עצמה עבור הפלסטינים", אמרה שלו, "היא מטרת ביניים בתוכנית שלהם למוטט אותנו בפני העולם. הפיוס בין חמאס לפתח הוא חלק מהתוכנית הזאת. נדרשת פעילות דיפלומטית רחבת היקף אל מול המבצע של הפלסטינים. הכרזה חד צדדית, אם תתרחש, לא תביא להם תועלת, אבל היא תגביר את בידודה של ישראל ותרחיק סיכוי לשקט וביטחון באזור. התוצאה יכולה להיות ששטחי יהודה ושומרון ייחשבו למדינה תחת כיבוש ולא שטחים במחלוקת".

      שלו התייחסה בדבריה לאפשרויות העומדות בפני הפלסטינים וישראל לקראת ספטמבר. לדבריה, "בעצרת הכללית כידוע אין לנו שום סיכוי. יש את הרוב האוטומטי. אם אכן הנושא יעלה לעצרת, יהיו יותר משני שליש מדינות שיצביעו חד צדדית בעד מדינה פלסטינית. אבל אין לעצרת כוח אכיפה אפקטיבי. הכוח מסור למועצת הביטחון". עם זאת, לדבריה, אם מועצת הביטחון תהיה מנועה מלפעול בנושא מסוים מסיבה כלשהי, הנושא יוכל להגיע למושב חירום של עצרת האו"ם, שתוכל להחליט גם החלטה יישומית.

      אלא שמדובר באפשרות נדירה שקשה להאמין שתתבצע, ולכן לדבריה עיקר המאמצים הדיפלומטיים צריכים להיות ממוקדים במדינות החברות במועצת הביטחון. זאת, כדי להשיג לפחות שבע חברות, מתוך 15, שיתנגדו או יימנעו בהצבעה. הסיבה לכך היא שהחלטות של מועצת הביטחון יכולות להתקבל רק באישור של תשעה חברים לפחות, ולדבריה צריך לעשות הכל כדי לא להגיע למצב שווטו אמריקאי יהיה האופציה האחרונה. "האמריקאים מאוד לא רוצים להגיע למצב של הטלת וטו", היא אמרה.

      "על ישראל לדבר עם כל ממשלה פלסטינית"

      ראש אמ"ן לשעבר, אהרון זאבי פרקש, קישר בין אירועי יום הנכבה אתמול להיערכות לקראת ספטמבר. "רעידת האדמה שהתרחשה בעולם הערבי היא אותנטית ומבוססת על מצב כלכלי בלתי נסבל שעוצמתו כל כך חזקה. נכון שאולי הם יקבלו תפנית לטובת גופים מאורגנים כמו האחים המוסלמים, חיזבאללה, חמאס ובשאר אסד, שמסוגל לארגן אירועים כמו אתמול כי הוא מבין שיש לו קרש הצלה. אבל זה נותן אומץ לאנשים בגדה לעשות דברים אחרים".

      בשל כך, לדבריו ההשלכות המעשיות של ניתוח המצב שלו הן ש"על ישראל להודיע שהיא תשא ותתן עם כל ממשלה פלסטינית. אני לא רוצה להצטייר בעולם שמתערב בממשלת האחדות". בנוסף, הוא הציע להודיע שישראל מקבלת את עקרונות הקוורטט.

      ראש המוסד לשעבר, הלוי, קבע כי "איננו יכולים להגיע להסדר קבע, וגם אם יהיה, איננו יכולים לממשו, כי מימוש של הסדר קבע לוקח שנים ואין ספק שבטווח כזה יחולו לפחות שינויים מפליגים בצד הפלסטיני. לכן מי שיחתום הוא לא זה שיבצע, ודי בכך כדי לשים סימן שאלה גדול על היכולת לבצע הסדר קבע. בסיטואציה הנוכחית ההכרח הוא לא רק לצמצם ציפיות אלא להתאימן ליכולות. זה אומר לקיים הידברות על הסדר שהוא לא הסדר סופי".

      לעומת השניים האחרונים, סגן הרמטכ"ל לשעבר, עוזי דיין, חושב שישראל צריכה לשמור מכל משמר על גבולות ברי הגנה, על בקעת הירדן, ולהוביל לפירוז בשטח הפלסטיני. "ההתפתחות בעולם הערבי הן חיוביות לישראל", אמר. בנוגע להסכם חמאס-פתח אמר דיין, כי "הרשות הפלסטינית חתמה על הסכם שיביא לסופה בצורה שהיא מוכרת היום. זה ייקח קצת זמן, אבל חמאס לוקח זאת ברצינות".

      לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.co.il