איך מחסלים את בן לאדן?

כמה שעות אחרי ההודעה הדרמטית של נשיא ארה"ב על חיסולו של אוסמה בן לאדן, ממעט הפרטים שהתפרסמו עד כה - ניתן להתחיל ולהבין כיצד התנהל המבצע ללכידתו של הטרוריסט שאחראי לחלק מהפיגועים הקשים אי פעם.

אחרי קבלת המודיעין על מקום הימצאו של בן לאדן, יש לשער, עמדה בפני מקבלי ההחלטות בצבא האמריקאי דילמה בסיסית: האם להשמיד את המתחם בעזרת תקיפה אווירית מאסיבית או לבצע פעולה קרקעית כירורגית של כוחות מיוחדים. מחד, יתרונות הפעולה האווירית ברורים – סיכון מינימלי לחיילים האמריקאים וביצוע פשוט ו"נקי" יחסית. מאידך, תקיפה אווירית מגדילה את הסיכוי לפגיעה בחפים מפשע ומקשה על זיהוי הגופות הוודאי לאחר התקיפה. לעומת זאת, יתרונה המשמעותי של פעולה קרקעית היא הוודאות המיידית שנוצרת בחיסול; ביחידות המיוחדות של צה"ל נהוג במקרים כאלה לומר: "אויב בעין, כדור בראש".

מהפרטים הראשונים שנחשפים ניתן להבין שארה"ב בחרה בוודאות הקרקעית על פני הפשטות האווירית: כוח אמריקאי - לא גדול במיוחד - הגיע למתחם בו שהה בן לאדן במסוקים; ייתכן שקדמה לכך הגעה קרקעית חשאית וחרישית שכללה מיקום של תצפיות ואבטחה ראשונית של המתחם עד להגעת הכוח העיקרי במסוקים.

התנאים לפעולה האמריקאית, כך נראה, לא היו פשוטים. המתחם בו שהה הארכי-טרוריסט ממוקם בלב שטח מאוכלס; כך, נוצרים קשיים בהגעה שקטה וחשאית של הכוח, וכן בלחימה עצמה, שאינה ממוקדת לחווה בלבד. דווקא העובדה שהמתחם מבוצר היטב ומוקף חומות גבוהות עשויה היתה להקל על תכנון הפעולה; אמנם חומות המתחם הגנו על בן לאדן, אך באותה נשימה יצרו מעין כלוב שקשה בוודאי היה לחמוק ממנו בשעת חירום, וצימצמו את מרחב אפשרויות המנוסה.

הפרט המרכזי שנותר נסתר הוא מה אירע מרגע הנחיתה החשאית של המסוקים בסמוך למתחם ומה היתה שיטת הפעולה של הכוח. שתי ברירות עמדו בפני חיילי הקומנדו האמריקאים המנוסים: האחת, המכונה בעגה המקצועית "סיר לחץ", כוללת את הקפת המתחם וקריאה לבן לאדן להיכנע ולהסגיר את עצמו. שיטה זו מורידה מאוד את הסיכון הנשקף לחיילי הכוח אך עם זאת עשויה לגזול זמן ממושך. האפשרות שהיעד יחליט לא להסגיר את עצמו מייצרת בהכרח מצב בו הסביבה העוינת עשויה להתעורר, להקשות על פעולת הכוח, ולדרוש ממנו להקצות משאבים לאבטחה כלפי חוץ, ולא רק כלפי המתחם עצמו.

שיטת הפעולה השנייה שעמדה בפני הכוח האמריקאי, ומהמידע בזמן זה נראה שבה הם בחרו, היא הגעה חשאית ופריצה לחווה, המפתיעה עד כמה שניתן את היושבים בחווה, שאינם במצב הכן. נקיטה בדרך זו עשויה להוות איום לא קטן לכוח המבצע, אך העובדה שאף חייל לא נפצע מעידה על מיומנות גבוהה של הכוח; ניתן להניח שבן לאדן לא היה לבדו, ושיחד עמו היה מספר לא מבוטל של חמושים שתפקידם להגן עליו. אפס נפגעים בכוח האמריקאי הוא ללא ספק נתון שמוכיח ששומרי הראש של בן לאדן הופתעו לחלוטין וגם אם הספיקו להגיב, חוסלו במהרה.

אופציה שלישית היא שילוב בין שני התסריטים המבצעיים: בשלב ראשון, כיתור המתחם והמתנה לתגובתם של השוהים בחווה. בשלב שני, הפעם ללא אלמנט הפתעה, פריצה אגרסיבית אל המתחם וחיסול יושביו .

למרות ששר החוץ אביגדור ליברמן כבר מיהר הבוקר להצהיר שלישראל אין קשר למבצע, אין ספק שהידע שנצבר מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה ביחידות המיוחדות של צה"ל ובשב"כ, עשוי היה לסייע מאוד לאמריקאים בביצוע מוצלח של המבצע. מתחילת שנות האלפיים ביצע צה"ל מאות מבצעים דומים מאוד למבצע שבוצע הלילה בפקיסטן. ההבדל המבצעי בין פעולה נגד רב המרצחים העולמי לבין פעולה נגד מבוקש בכיר מהחמאס, מינורי ביותר; אין ספק שלאורך השנים נעזר הצבא האמריקאי בידע הרב שנצבר ביחידות כמו הימ"מ ודובדבן כדי לשכלל את פעולותיו בעירק, אפגניסטן והלילה גם בפקיסטן.

בדבר אחד אין ספק – אי שם בין פקיסטן לארצות הברית, יש קבוצה מאוד מאושרת של לוחמים אמיצים שרשמו על שמם את אחת מפעולות הקומנדו הנועזות ובוודאי ההיסטוריות מאז ומעולם. אפשר לנחש שכבר בימים הקרובים יתחיל אותו גיבור אמריקאי, עלום שם כרגע, לכתוב את הפרק הראשון בספר "כך חיסלתי את אוסמה בן לאדן".