שביתת הרופאים: אין עומס והחולים מזדהים

(צילום: דניאל בוק, שלומי גבאי. עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')

מרבית החולים שהגיעו הבוקר (שלישי) לבתי החולים ונתקלו ברופאים השובתים, לא נשמעו כועסים מדי ולא התלוננו. בבית חולים סורוקה בבאר שבע, כמו בשאר בתי החולים השובתים, כלל לא מרגישים עדיין את השביתה, כיוון שהידיעה על השביתה הביאה לכך שלבית החולים הגיעו מעט מאוד אנשים. למעשה, עיקר הפעילות היא בחדר המיון, שם העבודה נמשכת כסדרה. בחדר המיון מעריכים עם זאת כי עיקר העומס צפוי להיות רק בשעות אחר הצהריים.

רוב החולים סירבו להביע את דעתם להתנהלות הרופאים, אך אלה שכן הסכימו לדבר אמרו כי הם תומכים במאבק הרופאים וסבורים כי מגיע להם הרבה יותר ממה שהם מקבלים. "אני מבין את מאבקם של הרופאים. הם עובדים פה שעות ארוכות והמאמץ שהם משקיעים כאן לא מתוגמל נכון וזה אחרי כל השנים שהם השקיעו בלימוד רפואה", אמר רמי ראובני שהגיע לטיפול בבית החולים.

גם משה מרקוביץ', בן 42 שהגיע לטיפול נמרץ בבית החולים "הלל יפה" בחדרה בעקבות לחצים בחזה והתאשפז במיון סיפר כי "הרופאים טיפלו בי ולא הרגשתי את השביתה ובכל זאת אני מצדיק את השביתה והמחאה של הרופאים . הם צודקים". מטופל נוסף, בן 72 שביקש להישאר בעילום שם, סיפר: "הגעתי למיון בעקבות תחושת חולשה כללית. למרות שטיפלו בי מהר, הרגשתי שבית החולים מעט ריק ואין פעילות נמרצת, ממש כמו מתכונת שבת. הרופאים עברו בין החולים ולא פספסו אף אחד ולאחר מכן הם נעלמו מהמיון".

בבית החולים הלל יפה, המשרת כחצי מיליון איש מתושבי אזור חדרה, מספרים כי היום היו אמורים להתקיים תשעה ניתוחים, אך אושרו רק ארבעה. ד"ר בוריס איסקוביץ' סגן מנהל יחידת טיפול נמרץ בבית החולים, סיפר כי "שיחררנו מבעוד מועד לביתם את הניתוחים הפחות חשובים, לכן לא נמצאים כאן חולים שאמורים לעבור ניתוח. בכל זאת אנו מנסים לפתור בעיות ומנסים להתנהג ככל שאפשר באנושיות ביום הזה".

בניגוד לתגובות הרגועות של החולים בחדרי המיון, אלו שהניתוחים שלהם נדחו, מעט יותר כועסים. עוזי חכם בן 65 היה אמור לעבור היום ניתוח בקע ואשתו דבורה סיפרה לוואלה! חדשות: "לפני שלושה חודשים נקבע לנו ניתוח בבית חולים. כל יום ציפינו שמחר יהיה הניתוח וחיכינו לו מאוד, כי בעלי סובל. ביום ראשון נפגשנו עם הרופא המרדים ואפילו התחלנו בטיפול מונע, הכולל הפסקת התרופות למניעת דילול דם. התכוננו נפשית לניתוח הזה". היום בבוקר התבשר חכם כי הוא לא יעבור את הניתוח ואשתו הגיבה בזעם: "ציפינו לזה המון. אנו כואבים וכועסים שככה מתייחסים לבני אדם. לא הודיעו לנו מתי כן יתקיים הניתוח ואנו לא יודעים מה השלב הבא". למרות דברים אלו, היא אומרת כי היא תומכת בשביתה וחושבת שגם לרופאים מגיעות הדרישות שלהם: "הם עובדים סביב השעון ועובדים קשה. אנחנו מקווים שהדרישות שלהם תיעננה. למרות הסבל שלנו אנו מצדדים ברופאים".

פרופ' אהוד גרוסמן, מנהל המחלקה הפנימית בבית החולים שיבא, אמר הבוקר כי "כרגע השביתה היא להיום ולמחר, אך אני מניח לצערי שהיא לא תגמר בשלב הזה, כי לא נראה לי שבמשרדי האוצר והבריאות מבינים את המצוקה בה נמצאים הרופאים. האנשים פה מתוסכלים, הם עובדים בלי שמחת חיים, דבר שאסור שיקרה במקצוע שהוא כל כך חשוב. אם אתה עובד בתנאים שאתה עייף כל הזמן, או שאתה רץ לכל מיני מקומות בערב כדי להרוויח קצת כסף – לא זו הרפואה שמדינת ישראל צריכה לתת". גם רופא העובד במחלקת האשפוז הפנימי בסורוקה סיפר כי הוא מסיים משמרת ארוכה מאוד כשהוא עייף מאוד והמשמרת הארוכה משפיעה על תפקודו. "אני עושה כמה משמרות כאלה בשבוע וזה בהחלט שוחק".

בבית החולים זיו בצפת, מרבית המוזמנים לתורים לא דחופים קיבלו הודעה שלא להגיע ומרבית החולים אכן לא הגיעו, אולם דווקא בחדר המיון נרשם עומס, מאחר שחולים רבים הגיעו למקום עצמאית עקב השביתה בקופות החולים. משה פיילר, הממתין לניתוח דחוף בעיניים אושפז אמש בבית החולים, אך הבוקר לא ידע אם ועדת החריגים תאשר לו לעבור את הניתוח. פיילר ניסה להישאר אופטימי: "הבת שלי עובדת סוציאלית, אני מודע למאבק וחושב שהמדינה צריכה לדאוג למי שמשרתים את האזרחים למרות שזה בא גם על חשבוני ועלול לפגוג גם בראייה".

בבית החולים הוקמה ועדת חריגים בראשות מספר רופאים אשר תקבע מי המטופלים הזקוקים לניתוחים דחופים בהמלצת הרופאים. ד"ר יוסף פיקל, מנהל מחלקת העיניים בבית החולים אמר כי "אני מניח שהרופאים יפנו יותר בקשות מהדרוש וחלקם יידחו. השביתה הזו לא קלה לנו אבל היא למען איכות מערכת הבריאות בפריפריה. החולים שמחכים זמן רב בתור צריכים להבין שהיא למענם".